למה אסור לקשור אדם למיטה או לכיסא

קשירה של אדם בכפייה פירושה שללא משפט נשללת חירותו הבסיסית ביותר לתנועה. על כן יש לאסור קשירות של מאושפזים, בעיקר קשישים הסובלים מדמנציה

יסכה כהן-מנספילד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
יסכה כהן-מנספילד

לאחרונה התקשרה אלי בעלת תואר שני העובדת במוסד סיעודי ומעוניינת לעשות דוקטורט. יש לה נושא לדוקטורט, כך אמרה לי: הכנת שאלון שיעזור להחליט מהם הקריטריונים הדורשים קשירה במוסד סיעודי. נדהמתי. הספרות המקצועית גורסת כבר עשרות שנים שאין לקשור בני אדם, וקשישים בפרט, ושנוהג הקשירות הוא פסול מעיקרו.

יש להבהיר, קשירה פירושה שללא משפט שולל מוסד מאדם את חירותו הבסיסית ביותר לתנועה על לא עוול בכפו. קשירה פירושה שהאדם קשור למיטה או כבול לכיסא גלגלים (בעיקר באמצעות מגש) או שתנועתו מוגבלת על ידי הצוות הרפואי באופן אחר. במקור היתה הקשירה מיועדת להגן על קשישים תשושים מפני נפילות, שכן אלו עלולות להיגרם בעיקר בשל הפרעות שיווי משקל, סחרחורות, שינויי לחץ דם, חושך, היתקלות בחפצים/ שטיחים וכדורי שינה מטשטשים. אולם מחקרים הראו שהיא אינה מפחיתה שברים מנפילות, ויתר על כן, עלולה לגרום לפציעות קשות יותר, ירידה בתפקוד יומיומי ולתופעות מסכנות חיים. למשל, אם אדם ינסה להשתחרר מהקשירה בכיסא, סביר להניח כי הוא ייפול חזק יותר, או שייפול עם הכיסא עליו. אם הוא קשור למיטה וישנם סורגים בצדדים, ייתכן כי הוא ינסה לטפס מעל לסורגים וייפול מגובה רב יותר.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ