מרדים, אבל גם מעלה את הסיכוי לחיות

ההגדרה "רופא מרדים" ממעיטה מערך המקצוע, שהמחסור בו מסכן את בטיחות המטופלים. כיצד פועל רופא זה בתקופה זו של פיגועים וניתוחי חירום רבים. תסריט לדוגמה

בנימין דרנגר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בנימין דרנגר

השעה שש בערב. בחדר מיון מתקבלת הודעה בהולה — פצוע דקירה במצב קשה, מורדם ומונשם, בדרכו לבית החולים. בחדר הטראומה במיון מתחילה ההתקהלות הכמעט קבועה בימים אלו: אחיות, רופאים, אנשי צוות רפואי נוספים ועיתונאים. בתוך דקות מגיע בחור צעיר, מוטל על אלונקה, גוון פניו אפור. הפרמדיקים, שעשו לו החייאת נוזלים ראשונית והנשימו אותו, נראים לחוצים. "הוא נדקר בין השכמות. הוא לא מפסיק לדמם", הם אומרים. בזמן שהכירורגים בחדר הטראומה מנסים לעצור את הדימום, הרופא המרדים מתחיל בהחייאה, מנסה להנשים את הפצוע בבלון חמצן, אבל זה לא כל כך הולך. בשל הצטברות דם גדולה בבית החזה, יש התנגדות להנשמה, הריאה אינה מתפשטת כראוי ובית החזה אינו מתרומם. אחד הכירורגים מיד מכניס נקז ויוצאת כמות גדולה של דם. המרדים מדווח שכעת הוא יכול להנשים את הפצוע ביתר קלות. עם זאת, לאחר מדידת לחץ הדם שלו הוא מציין כי לחץ הדם ממשיך להיות נמוך, זאת על אף שכבר נתן לו שתי מנות דם. הוא מודיע לכירורגים כי בגלל הדם הרב שאבד והדימום המסיבי שנמשך, חייבים לתת לפצוע תרופות החייאה (שמכווצות את כלי הדם ומגבירות את התכווצות הלב) כדי להשאיר את הפצוע בחיים. הצוות מסיק שחייבים לרוץ לחדר ניתוח.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ