החלבון ששוקע במוח ומעלה את הסיכון לדימום תוך-מוחי

דימום תוך-מוחי (שבץ המורגי) הוא סוג השבץ המוחי הקטלני ביותר שאחראי לכ-15% ממקרי השבץ המוחי – ושיעור התמותה בעטיו הוא 30%-60%. דימום זה נוצר בשל קרע בכלי דם מוחי והוא גורם לפגיעה באספקת הדם לאזורים שונים במוח. הנזק המוחי שנגרם כתוצאה מהדימום נחלק לשניים: ראשוני - עצם פריצת הדימום לרקמת המוח, שגורמת נזק ישיר לתאי העצב באותו אזור או לשלוחותיהם. דם זה נקרש במהירות, הורס את רקמת המוח שאליה פרץ ודוחק את הרקמה הסמוכה לו; ושניוני – פגיעה מקומית בתאי מוח בשלב מאוחר יותר כתוצאה מתהליכי דלקת ובצקת, שנוצרו בשל תוצרי פירוק קריש הדם ובשל פגיעה באספקת הדם. כל אלה גורמים לנזק באזור ההתרחשות במוח, למשל כזה האחראי לשפה ודיבור. התסמינים השכיחים של דימום תוך-מוחי כוללים חולשת יד או רגל, הפרעה בדיבור, ירידה במצב ההכרה, סחרחורות וחוסר יציבות, הקאות וכאבי ראש חזקים.