רופא מספר: ככה מתים כמו שצריך

מחקרים מהעת האחרונה מראים כי שתי יוזמות מסייעות לחולים לחיות את ימיהם האחרונים כפי שהם חפצים: שיחות על בקשותיהם האחרונות וטיפול פליאטיבי (תומך)

דרוב קולאר
ניו יורק טיימס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דרוב קולאר
ניו יורק טיימס

עדיף היה ששיחתה האחרונה לא היתה מתקיימת עמי. כשהגעתי למשמרת לילה במחלקה לטיפול נמרץ, קצב הנשימות שלה החל לגבור. לא ידעתי הרבה על החולה והמעט שידעתי לא היה מעודד: היה לה סרטן. הריאות שלה היו מלאות בצקת. כשהנשימות שלה הידרדרו ורמת החמצן שלה בדם צנחה, חיפשתי בתיק הרפואי שלה את בקשותיה האחרונות. שום דבר. הסברתי לה עד כמה מהר מצבה מחמיר ושאלתי אותה אם שוחחה על אינטובציה (צנרור) או הנשמה מלאכותית. היא הנידה את ראשה לשלילה. היא לא ציפתה שמצבה יידרדר כל כך מהר. ביחד צלצלנו לבעלה שיצא זה עתה מכאן הביתה, אבל לא היתה תשובה. "אם נעשה את זה, מתי אני...", היא הפסיקה. "מתי אתעורר?". היססתי. הסיכוי שתתעורר או לא תתעורר דומה. הסברתי לה שלעולם איננו מנשימים חולה יותר מכפי שנחוץ, אבל כשהמצב חמור כמו שלה, לא ניתן לדעת מתי, ואם, אפשר להפסיק את ההנשמה. "אוקי", אמרה, "תעשו את זה". סביר להניח שהדעות על "מוות טוב" חלוקות, אך אין ספק שזה אינו אחד כזה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ