טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פסיכיאטר מספר: כך השתחררתי מהמחלקה הסגורה

כישלון המהפכה התרופתית בפסיכיאטריה מחייב לשלב חלופות בטיפול הנפשי. אחת מהן היא בתים טיפוליים בקהילה. כיום הם הולכים ומתרבים

36תגובות
מחלקה סגורה
ירון קמינסקי

את הקריירה שלי בפסיכיאטריה התחלתי בשנות ה-80 כמתמחה צעיר במחלקה פסיכיאטרית סגורה, שם נחשפתי למלוא עוצמת הסבל של מתמודדי הנפש. הייתי שותף מלא לרוח התקווה ששררה במקצוע באותה תקופה: המהפכה בגנטיקה ובמדעי המוח תוביל לטיפולים חדישים שימגרו את מחלות הנפש ותביא מזור לנפשות המיוסרות שבאחריותנו לרפא. אולם המהפכה הזאת, כמו רבות אחרות, אכזבה. תרופות חדשות לטיפול בבעיות נפשיות כפסיכוזה ודיכאון לא היו טובות מהישנות, ותופעות הלוואי שלהן אף היו חמורות יותר לעתים. ראינו שהשכיחות של הפרעות נפשיות קשות רק עולה,...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות