בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשהרפואה המשלימה הופכת מסוכנת

החלוקה לרפואה "קונבנציונלית" ו"משלימה" שגויה ומטעה, ועל העוסקים בתחומים ה"אלטרנטיביים" להוכיח כי הטיפול שלהם אינו מסכן את המטופלים

270תגובות

מן המפורסמות הוא ששיטות טיפול המכונות "רפואה משלימה" משגשגות, ומטופלים שאינם מוצאים מזור לתחלואיהם ברפואה המכונה "קונבנציונלית" משחרים לפתחם של "מרפאים" למיניהם.

כבר שנים נשמעים קולות הקוראים להסדיר את הרפואה המשלימה בישראל בחקיקה, וועדות מלומדים ישבו על המדוכה ופרסמו המלצות. אך האם הצלחה שיווקית היא מדד ליעילות ולבטיחות? האם האינטרס הציבורי נבדק? הרפואה המשלימה, בשל הפופולריות הגואה שלה, חודרת עתה גם לתוכניות הלימודים בבתי הספר לרפואה. האם יש ללמד רופאים ולחנך את הציבור לבריאות בהתאם לעקרונות מדעיים או לפי סיפורי מעשיות?

החלוקה לרפואה "קונבנציונלית" ו"משלימה" שגויה ומטעה. רפואה יש רק אחת – תורה מדעית ומעשית המושתתת על יסודות מדעיים איתנים, שבודקת וחוקרת את המכונה המופלאה - גוף האדם - ואת הנפש המדריכה אותו. מקימיו של בניין רפואי זה שאפו לפתח אמצעי ריפוי בטוחים ולהוכיח בשיטות מדעיות מודרניות את יעילותם. זוהי בעיני "רפואה נכונה".

תומר אפלבאום

כל שאר ה"רפואות" המבוססות על מסורות ותורות פילוסופיות יפות למדעי ההיסטוריוגרפיה והאנתרופולוגיה, אך לא לטיפול בבני אדם. בראשית כונו תורות אלה בשם "רפואה חלופית" (אלטרנטיבית), אולם משהבינו חסידיה כי אינם יכולים להעמיד בניין רפואי שלם מבסיסו ועד לראשו, שונה השם ל"רפואה משלימה". דהיינו ניסיון להתנחל בקומותיו העליונות של הבניין הרפואי ושמישהו אחר ישקיע בחפירת היסודות ויציקתם. לדעתי, גישה זו מגלמת, בלשון המעטה, חוסר הגינות, ואכן גם מונח זה מפנה כיום את מקומו ל"רפואה אינטגרטיבית". במאמרי תקובצנה תורות אלה תחת המונח "רפואה אחרת".

הרפואה הנכונה, הכוללת גם את המקצועות הפרא-רפואיים, מושתתת בין היתר על ההסכמה שגוף האדם מורכב מתאים המודרכים על ידי הגנים המצויים בהם ועל עקרונות האנטומיה, ההיסטולוגיה, הביוכימיה, המיקרוביולוגיה, הפתולוגיה והפרמקולוגיה ותחומים נוספים הכלולים בספרי הלימוד של הרפואה הנכונה. אמנם הבניין טרם הגיע לשיא קומתו ותפארתו והוא זקוק לשיפוצים. על הרפואה הנכונה להתמקד במטופל, לכבדו, להגן על זכויותיו ולשתפו בהחלטות הטיפוליות. אולם שינויים ושיפורים אלה ייעשו על גבי אותם יסודות, וסופם של מגדלי בבל רפואיים, שנבנו ללא יסודות מדעיים וללא בטון ומלט מחקריים, להתמוטט.

האם צריך חוק ספציפי לרפואה האחרת? המצב שבו הרפואה האחרת אינה מבוססת על עובדות ועל עקרונות מדעיים רפואיים מוכחים עלול להיות מסוכן, והמסקנה המתבקשת היא שאין לאפשר בחוק לבורים ולשרלטנים לסכן את בריאות הציבור.

אין קיצורי דרך. גם את הרפואה האחרת יש לבנות מהיסודות ולא מהכיפה. על העוסקים בתחומים אלה להוכיח כי שיטות הטיפול שלהם אינן מופרכות ואינן מסכנות את המטופלים. אם וכאשר יעשו זאת, יזכו להכרה ציבורית וייכנסו בשערי הרפואה הנכונה.

והנה, זה פלא, כנסת ישראל החלה בסלילת הדרך וחוקקה חוק להסדרת העיסוק במקצועות הבריאות. בשנת 2008 הוסדר העיסוק בארבעה מקצועות (ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, הפרעות בתקשורת ותזונה), ובשנת 2010 הוספו שלושה נוספים (קרימינולוגיה קלינית, פודיאטריה וכירופרקטיקה).

אך את השאלה בדבר נחיצות חוק להסדרת הרפואה האחרת אפשר לחדד: האם החוק הוא חזות הכול? האם חוק שיסדיר טיפול בבני אדם בשיטות הזויות יהפוך אותן לבטוחות וליעילות? כל בר דעת ישיב שהתשובה שלילית. לטעמי, לא רק שאין צורך בחוק ספציפי לרפואה האחרת, אלא יש לאסור בחוק כל שיטת טיפול שאינה מבוססת על עקרונות מדעיים ורפואיים מקובלים ומוכחים אם היא עלולה לסכן מטופלים.

סיפוריהם של האוזון וטיפול הרייקי מדגימים זאת היטב. כשאוזון, מולקולה המורכבת משלושה אטומי חמצן, בא במגע עם רקמות חיות בתהליך התפרקותו מתפתחת "תקיפה חמצונית". שנים רבות נחשב הטיפול באוזון ל"רפואה משלימה", אך באחרונה הצביעו מחקרים על פעילותו בעידוד מנגנוני הגנה מפני זיהומים ויעילותו בריפוי פצעים כרוניים (למשל בחולי סוכרת). לנוכח אלה, הוסף האוזון בתחילת 2012 לסל הבריאות, לא כתרופה לכל התחלואים אלא בהוריות מוגדרות.

תורת הרייקי לעומתו, שהגה נזיר יפני, אינה תוצאה בינתיים של ניסויים עובדתיים. חסידיה מאמינים באנרגיה אוניברסלית היכולה למנוע מחלות ולרפאן. בתורת הרייקי אין מרכיב של אבחון והטיפול מבוסס על "העברת אנרגיה". כמה מחקרים קליניים הצביעו לכאורה על השפעה מיטיבה של טיפול ברייקי, אבל דווקא מחקרים אלה מוכיחים כי מדובר באשליה משום שהתחושות של המטופלים הן סובייקטיביות. כשחסידי הרייקי מטפלים בשיטה זו בכל חולה ובכל מחלה, טמונה בה סכנה משום שהיא עלולה למנוע טיפול יעיל בשיטות רפואה נכונה.

יש להצטער שבתי הספר לרפואה נכנעו לרוח התקופה והאופנה וכוללים כיום קורסים ברפואה אחרת בתוכניות הלימודים. בהיותי חבר ועדת ההוראה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, הייתי המתנגד היחיד לפופולריזציה ולזילות ההוראה. בתי הספר לרפואה אינם פסי ייצור לטכנאים רפואיים, אלא מוסדות להכשרת מטפלים הקשובים לצורכי המטופל, להלכי רוחו ולערכיו, ועליהם לחזק את ההדרכה בהיבטים הנפשיים והחברתיים של הרפואה הנכונה. הרפואה האחרת אינה תחליף לרפואה הנכונה אלא מקסם שווא שיש לנפותו.

פרופ' עופר קפלן הוא רופא כירורג ועורך דין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו