בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בני הנוער שנמצאים בסכנת חיים

הגילים הצעירים מועדים לפתח הפרעה נפשית ואובדנות, כפי שקרה לל', תלמיד י"ב. באיזה שלב על הסובבים להבין כי מדובר בסכנה ולפנות לעזרה?

26תגובות

ל' תלמיד י"ב. בתקופה האחרונה החל להסתגר בחדרו, לשמוע מוזיקה גם בשעות הקטנות של הלילה. בשבוע האחרון לא הלך בכלל לבית הספר. כשאמו ניסתה להתעמת איתו, ננעל בחדרו ולא ירד לארוחת הערב. אביו סבור כי הוא מתנהג כמתבגר טיפוסי, אמו חושבת שהם צריכים ייעוץ אך לא יודעת למי לפנות. ל' זעוף, משיב תשובות מתחמקות, ער בלילות ומתקשה לקום בבקרים.
בוקר אחד הוא אינו מגיב לדפיקות חזקות על הדלת. הוריו המודאגים נכנסים ומוצאים אותו ללא הכרה, קופסאות ריקות של כדורים סביבו.
ל' הוא דוגמה טיפוסית לנערים מתבגרים ברחבי הארץ, ואת סיפורו שומעים הורים רבים שוב ושוב בחדרי מיון ובפגישות עם פסיכיאטרים.

צעירים רבים בגילי 18 עד 30 חווים משבר אישי במעבר מילדות לבגרות המוקדמת. למרות הדעה הרווחת כי זו "התקופה היפה בחיים", גיל צעיר הוא גורם סיכון בפני עצמו לפתח הפרעה נפשית בגלל שינויים ביולוגיים מוחיים והורמונליים ושינויים סביבתיים.
בגיל ההתבגרות נתון המוח לשינויים ביולוגיים מחד וסביבתיים מאידך, ובייחוד לניוון סלקטיבי של הנוירונים (תאי מערכת העצבים) המאפשר תפקוד תקין. כשניוון כזה משובש, יכולות להיווצר הפרעות בתפקוד המתבטאות כמחלות נפש. סכיזופרניה, למשל, מאופיינת בכשל בניוון סלקטיבי של הנוירונים של גיל ההתבגרות.
מבחינה סביבתית, זו התקופה שבה האישיות מתעצבת, הצעיר יוצר קשרים משמעותיים, בוחר כיוון בחיים וקריירה. בתקופה זו יכולות להתרחש גם "תקלות" ולהתפתח הפרעות נפשיות שאם לא יתגלו מוקדם ויטופלו בהתאם, עלולות להיות גורם מדרדר שישפיע על מהלך חייו.

צעיר שבמקום ללמוד, לעבוד, ליצור קשרים ולפתח אותם, יהיה מסוגר בביתו, חסר מעש ומנותק מחבריו, כמעט בלתי אפשרי יהיה עבורו לחזור למסלול החיים שהיה בוחר לעצמו.
תפקיד ההורה אינו מסתיים, כפי שכולנו יודעים, כשהילד מגיע לגיל 18, ולפעמים הבעיות מתחילות דווקא בתקופה זו.
זהו תרחיש האימה של כל הורה. כיצד לדעת מהו הגבול בין חטטנות להזנחה? מתי אנו חודרים לפרטיות של הצעיר ומתי מפספסים מצוקה? לא כל צעיר שמסתגר בחדרו ולא מוצא עניין בחייו סובל מהפרעה נפשית כמובן. מתי בכל זאת המצב מצריך התערבות? כשיש עדות לשינוי התנהגותי שנמשך יותר מימים ספורים.
דוגמאות לשינוי כזה הן הידרדרות בלימודים או בעבודה, הזנחה של תחביבים קודמים, התנתקות מחברים, ושינוי באישיות - חשדנות, עוינות חדשה, פחד חריג, הסתגרות. התעניינות חדשה בתכנים מיסטיים, אמונות משונות שחריגות לאופי התרבותי בבית וגוזלות אנרגיה רבה ומשאבים, ירידה במספר שעות השינה ובתאבון ולעתים להפך, וכמובן הצהרות אובדניות. סימנים אלו הם איתותים להפרעה נפשית אפשרית ומחייבים בדיקה מקצועית בהקדם האפשרי.

הסימנים שהציג ל' כלליים ולא מלמדים הרבה, אבל ייתכן שאילו היתה אמו פונה לייעוץ, שאלות מכוונות יותר יכלו לשפוך אור על מצבו. ייתכן של' סובל מהפרעה נפשית. אבחון וטיפול מתאים יכלו להבדיל בין חיים ומוות.
מחלות נפש הן מחלות ידועות לשמצה. דבקו בהן דימויים של אדם בשולי החברה שכולם מתרחקים ממנו, אדם שמושך לעג ורחמים. צרה כזאת אף אחד לא מאמין שתהיה בביתו, בוודאי לא אותו ילד עם עיניים בורקות שגידלתם, טיפחתם ודאגתם לו, זה שזכה בגביע בכדורגל או הביא גור חתולים תועה הביתה והמיס את לבכם.
ובכל זאת הפרעות נפשיות קיימות והתעלמות מהן גוררת תמיד תוצאות חמורות, ובהן הידרדרות בכל תחומי החיים ואובדנות.

בישראל כ-400 התאבדויות בשנה ו-5,500 ניסיונות אובדניים, מתוכם שיעור גבוה בגילי 24-15. רוב מקרי המוות יתרחשו אצל גברים, רוב הניסיונות האובדניים בקרב נשים. שיעור האובדנות בהפרעות נפשיות גבוה אף יותר. נתונים עדכניים מתארים שיעור אובדנות של 15%-10% ואף יותר בקרב אנשים שלוקים בהפרעה פסיכוטית או הפרעה במצב הרוח, למשל דיכאון וחרדה. חלק מההפרעות מסכנות באובדנות עקב פגיעה ביכולת השיפוט, למשל סכיזופרניה והפרעה דו-קוטבית (מאניה דיפרסיה). מדובר באלפי חולים חדשים בשנה במדינתנו, רובם המוחלט צעירים ב"שנים היפות" של חייהם.
רוב הפעמים לא תימצא הפרעה קשה בבסיס המשבר הנפשי ולפעמים יספיק ייעוץ חד- פעמי או טיפול בשיחות ללא התערבות פסיכיאטרית. עם זאת חשוב לפנות לייעוץ מקצועי כדי לשלול הפרעה קשה או להמליץ על טיפול מתאים אחר.

בתל השומר הוקמה מרפאה ייעודית לצעירים בגילי 30-18 החווים משבר אישי ראשון, מקום שנועד להקל את הפנייה לעזרה לאלו שחוששים לפנות לייעוץ פסיכיאטרי. במרפאה מאמינים כי שילוב של ידע והסברה על ההפרעה, תמיכה במשפחה, טיפול תרופתי מתאים, טיפול בשיחות וליווי סוציאלי נותנים מעטפת תומכת שביכולתה לעשות את ההבדל בין תפקוד לנכות משתקת. בין בחירה בחיים, אם תרצו, לבין ייאוש ואפילו אובדנות. המרפאה על-אזורית ופתוחה לפניות מכל רחבי הארץ בתשלום רבעוני סמלי.

ד"ר ליאורה פיירמן היא אחראית מרפאת שחר, מרפאה חדשה לטיפול במשבר נפשי ראשון בצעירים במרכז הרפואי שיבא בתל השומר
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו