בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסוף לתופעות הלוואי

להלך בין טיפות העיניים

תופעות הלוואי של טיפות העיניים גורמות סבל רב למטופלים. חומרי שימור חדשים עשויים להפחיתן משמעותית

9תגובות

הטיפול התרופתי במחלות עיניים מתבסס רובו ככולו על טיפות עיניים. התרופה הניתנת בטיפות ישירות לעין נספגת ומשפיעה באופן מקומי טוב יותר מתרופה הניתנת בכדורים או בזריקות. יתרון נוסף לטיפות טמון בכך שהטיפול המקומי בהן משפיע לרוב רק על העין ואינו גורם לתופעות לוואי באיברי גוף אחרים.
רוב טיפות העיניים מכילות חומרי שימור בנוסף לתרופה הפעילה. חומרי השימור נמצאים בנוזל הטיפות לשם כמה מטרות: למנוע צמיחת חיידקים בתוך בקבוק התרופה, היות ונוזלים הם קרקע פורייה עבורם; להאריך את חיי המדף של התרופה עד השימוש בה ולשמר את החומר הפעיל; לשפר את חדירות התרופה אל תוך העין באמצעות חיבור כימי בין חומר השימור לתאי משטח העין החיצוני, הגורם להגברת חדירות הרקמה לתרופה.
חומרי השימור חיוניים אך גורמים לחלק לא קטן מהמטופלים לתופעות לוואי לא רצויות בעיניים. מחקרים הראו כי גיל המטופל, המין, סוג חומר השימור והריכוז שלו בתמיסה משפיעים על חומרת תופעות הלוואי. תופעות אלו רבות יותר בקרב מבוגרים בגלל יובש מוגבר בעיניים וכן בקרב גברים.

קיימים סוגים שונים של חומרי שימור לטיפות עיניים, אך חומר השימור השכיח ביותר המצוי ברוב סוגי טיפות העיניים הוא בנזלקוניום כלוריד (BAC). הוא יעיל כחומר שימור בטיפות עיניים כבר שנים רבות אך גורם להרבה תופעות לוואי, שמעל ל-50% מהמטופלים יסבלו מהן.
תופעות הלוואי השכיחות של הבנזלקוניום כלוריד כוללות תגובת רגישות יתר לחומר השימור (אלרגיה); יובש עקב השפעה על ייצור הדמעות והרכבן; ונזק ישיר לתאי משטח העין המכונים תאי גובלט ותאי אפיתל.
תופעות אלה גורמות לאי נוחות רבה בקרב המטופלים הסובלים מאודם בעיניים, גירוי מתמיד, כאבים, גרד, דמעת, נפיחות של העפעפיים, רגישות לאור, טשטוש ראייה ועוד. הן שכיחות יותר במטופלים המקבלים את הטיפות תקופות ממושכות ובמינון הדורש טפטוף כמה פעמים ביום.

במחלות כגון גלאוקומה, מחלה הפוגעת בעצב הראייה, הטיפול בטיפות עיניים ארוך ונמשך גם שנים רבות. הוא אף מחייב לרוב טפטוף כמה פעמים ביום ולעתים שילוב של כמה סוגי טיפות ביום. עקב כך חולים במחלה זו סובלים במיוחד מתופעות הלוואי של חומרי השימור. אי הנוחות והסבל הנגרמים מתגובת העין לחומרי השימור גורמים למטופלים רבים להפסיק את הטיפול בטיפות, מה שעשוי להחמיר את המחלה ולגרום לפגיעה בלתי הפיכה בראייה.

כדי למצוא פתרון לבעיה, בשנים האחרונות נכנסו לשימוש טיפות עיניים ללא חומרי שימור או עם חומרי שימור חדשים, עם פחות תופעות לוואי, כגון החומר פוליקוויד (Polyquad). חומר זה הרבה פחות מזיק למשטח העין החיצוני ולכן הרבה פחות מעיק על המטופלים. במחקרים שבוצעו לאחרונה בקרב חולי גלאוקומה, נראו הרבה פחות תופעות לוואי בעיני החולים שטופלו בטיפות עם פוליקוויד, בהשוואה לטיפות עם BAC. למשל, במחקר מיפן שהתפרסם באוגוסט בכתב העת Investigative Opthalmology & Visual Science נמצא כי טיפות עם פוליקוויד בטוחות יותר מטיפות עם BAC, אם כי גם החומר הבטוח אינו מעלים לחלוטין את הסיכון לתופעות לוואי.

מחקרים רבים הראו שגם החומר הפעיל בטיפות עלול לגרום לתופעות לוואי דומות לאלה של חומרי השימור, בעיקר כשריכוז התרופה בטיפות גבוה או כשהטיפות ניתנות פעמים רבות ביום. אולם כיום יש תרופות חדשות עם חומרי שימור פחות בעייתיים מאשר BAC או ללא חומרי שימור בכלל. טיפול בתרופות הניתנות בריכוז נמוך, ומעט ככל האפשר ביום - למשל פעם אחת בלבד, מפחית משמעותית את הסבל הנגרם מתופעות הלוואי, בעיקר בקרב חולי גלאוקומה, ומשפר את שיתוף הפעולה של המטופל.

ד"ר ענת רובינסון היא מנהלת מרפאות עיניים במערך העיניים בבית החולים בילינסון בפתח תקווה
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו