בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקורבנות השקטים של מהפכת האיכות ברפואה

יותר ממחצית עובדי הבריאות סובלים מתסמונת שחיקה המסכנת אותם ואת מטופליהם. מערכת הבריאות חייבת להתמודד עם הבעיה ולעשות שינוי שבמרכזו יעמדו המטפלים

25תגובות
רופא בבית החולים איכילוב בזמן שביתת האחיות, 2011
ניר כפרי

מספר המטופלים המתים בכל שנה בארצות הברית כתוצאה מטעויות רפואיות שקול לשני מטוסי ג'מבו מלאים בנוסעים המתרסקים מדי יום. זו היתה אחת הכותרות של דו"ח משנת 1999 שטלטל את מערכות הבריאות בעולם וממשיך להשפיע עליהן עד היום. דימוי המטוסים המתרסקים הצליח לחדור את חומת ההכחשה והשאננות של הציבור ולהניע את מהפכת האיכות ברפואה, שנמשכת עד היום.

מניעת זיהומים, טעויות במתן תרופות ושגיאות בזיהוי המטופל או האיבר שיש לנתח הן רק כמה דוגמאות לתחומים שבהם חל שיפור משמעותי במדינות רבות. אלא שבשנים האחרונות נדמה שמה שהיה פתרון לבעיה מחולל בעיה חדשה ומורכבת לא פחות של שחיקת העובדים במערכת הבריאות, התובעת התערבות מיידית. 

מהפכת האיכות ברפואה נשענת על שתי רגליים - איכות הטיפול וחוויית המטופל. בשלב הראשון המיקוד היה איכות הטיפול, ולצורך כך אימצו יוזמי המהפכה את עולם המושגים של אבטחת האיכות במפעלים תעשייתיים. עולם המושגים הזה מתמקד בדמותו של הפועל העובד ברצפת הייצור: צריך לעקוב אחריו, למדוד את פעילותו ולפקח על עבודתו כדי להבטיח שלא יפגע בפעולת המכונה היקרה והמדויקת ולא ישבש את תהליך הייצור. במעבר לתחום הרפואה זוהה המטפל עם הפועל, ומדידת האיכות התמקדה בשמירה על המטופל מפניו על ידי תהליכי בקרה ופיקוח.

אחר כך נוספה הרגל השנייה של האיכות - חוויית המטופל. לשם כך הוחלה על הרפואה התפיסה השלטת בעולם השירותים שמתמצה באמירה "הלקוח תמיד צודק". תפיסה זו התעלמה מכך שרפואה אינה מערך לאספקת שירותים אלא פעילות שהיא שיח מתמשך של שניים, מטפל ומטופל, הממוקד בהקלת מצוקתו של המטופל. מהפכת האיכות ברפואה התמקדה באיכות הטיפול ובחווייתו של המטופל כלקוח, אבל הותירה מחוץ לתחשיב האיכות את המטפלים, שאותם אפשר לדמות לטייסים של מטוסי הג'מבו המתרסקים. הם נעשו פגיעים בגלל תנאי עבודה שגורעים מיכולותיהם ושבסופו של דבר מקשים על השגת היעד, שהוא טיפול מיטבי בחולים.

נתונים ממדינות רבות מלמדים על עלייה מדאיגה במספרם של אנשי מקצועות הבריאות הסובלים ממצב מתקדם של שחיקה (Burnout), ולפי המדידות האחרונות כ-50 אחוזים מהמטפלים מדווחים על תסמינים שלה. זה איננו חוסר נוחות אלא פגיעה תעסוקתית פיזיולוגית שגובה מחיר אישי כבד מהמטפל. ביטוייה הם עלייה בשיעורי הדיכאון, ההתמכרויות והאובדנות בקרב המטפלים. חמלה ואמפתיה הן רכיבים מרכזיים של הטיפול הרפואי, אך למטפל הסובל מתסמונת השחיקה חסרים משאבים נפשיים הדרושים להגיב לסבל ולמצוקה של המטופל. בתהליך לא נשלט, המטפל מגן על עצמו באמצעות שמירה על ריחוק ממטופליו. הוא אינו מסוגל להתמודדות יצירתית ואישית עם המצוקה שלהם ולכן איכות הטיפול נפגעת.

רופא במחלקה פנימית בבית חולים העמק
רמי שלוש

לפי מחקרים מהשנים האחרונות, שחיקה בקרב המטפלים מובילה לירידה בשביעות הרצון של המטופלים ולעלייה במספרן של הטעויות הרפואיות. אם ברור שהתשתית לרפואה איכותית היא המטפל, הרי שהפקדה של תקציבי ענק בידי כוח עבודה שחוק אינה כלכלית ואינה הגיונית, והיא חלק מההסבר לפערים הברורים בין עלות ההשקעה במערכת הבריאות המודרנית לבין תוצאות ההשקעה במונחי איכות רפואית.

בעבר הלא רחוק, התמודדות עם תופעת השחיקה התמקדה בעיקר בפיתוח חוסנם של המטפלים. בשנים האחרונות מתבהר שזוהי בעיה ארגונית, מערכתית וניהולית שנובעת מעבודה בתנאים שאינם מתחשבים במגבלות המובנות של המטפל שפועל בסביבה היוצרת פער בלתי אפשרי לגישור בין דרישות לבין יכולות.

אחד ממקורות השחיקה העיקריים של מטפלים היום הוא הנטל הביורוקרטי המוטל עליהם, שחלקו נובע מתוצאות מהפכת האיכות. המוסדות מתייחסים אל המטפלים כאל מקור לטעויות, מציבים אותם תחת ניטור בלתי פוסק של מערכות מחשוב מסורבלות שנועדו לתעד את כל פרטי המפגש עם המטופלים ובאופן כללי מספקים סביבת עבודה שאינה מותאמת לצורכי המטפלים ולמתן טיפול סביר. כל אלה העצימו את ההיבטים הטכניים והביורוקרטיים של העבודה והגבירו משמעותית את שחיקתם של העובדים במקצועות הבריאות.

בשביל לפתור את המשבר לא צריך לבחור בין קידום איכות הטיפול לבין מניעת שחיקה אלא ליצור חזון משותף שישקף שיווי משקל חדש. איכות רפואית שנשענת רק על איכות הטיפול וחוויית המטופל תקרוס לבסוף, כמו שרפרף הנשען על שתי רגליים. כדי לייצר יציבות יש להוסיף רגל שלישית לתפישת האיכות - שלומות (well-being) המטפל.

הגענו לנקודת השבר - קברניטי המערכת והציבור כולו נדרשים להכיר בשחיקת המטפלים כאיום אסטרטגי על מערכת הבריאות המודרנית ועל האפשרות שלה לספק לציבור רפואה איכותית, ולהגיב בהתאם. מניעת שחיקה חייבת להיות חלק ממערך האיכות, וצריך להוסיף את מדידתה לאומדן איכות הטיפול הרפואי בישראל. יש לקדם את אותה "רגל שלישית" בעולם האיכות באמצעות המודלים שפותחו בעולם בשנים האחרונות, אחד מהם פותח באוניברסיטת סטנפורד וכולל שלושה רכיבי ליבה - תרבות ארגונית ששמה דגש על שלומות המטפל, עיצוב מחדש של סביבת העבודה של המטפל והגברת החוסן האישי.

אלא שלא הכול סטטי ויש סימנים ראשונים לשינוי: משרד הבריאות יזם באחרונה סקר לאומי ראשון אי פעם שתכליתו למדוד את רמת השחיקה בקרב המטפלים בישראל. עיצוב מחדש של סביבת העבודה ידרוש מאמץ שיתבסס על אימוץ והטמעה של חדשנות טכנולוגית. העומסים הביורוקרטיים יצטמצמו ומערכות המחשוב והמידע יהפכו לכלים שתומכים בעבודת המטפלים וברצף הטיפול, וממקדים את המפגש הטיפולי במתן ערך למטופל. תרבות של שלומות תחייב מיקוד משאבים ניהוליים וניטור מתמיד של רכיבים מגבירי שחיקה בסביבת העבודה. תגובה כזו למשבר תחייב השקעה לאומית בחדשנות טכנולוגית ותהליכית, ותדרוש גילוי מנהיגות של ראשי מערכת הבריאות בישראל. זה לא יהיה פשוט אבל בהחלט אפשרי ומשתלם למערכת כולה.

פרופ' בליצר הוא יו"ר החברה הישראלית לאיכות ברפואה; ד"ר דולפין הוא פסיכיאטר בכיר במרכז בריאות הנפש גהה ועמית בתוכנית ענבר של ארגון מעוז ומשרד הבריאות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו