בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אבחון יתר של כאבי גב תחתון

כמעט כולם סובלים מכאבי גב במהלך חייהם אך לא תמיד יש קשר בין ממצאים שהתגלו בבדיקות לבין חומרת הפגיעה ועוצמת הכאב

28תגובות
הדמיית MRI של פריצת דיסק
Getty Images IL

גדי, בן 45 ובריא בדרך כלל, התכופף באחד הימים להרים את המפתחות שנפלו על הרצפה ולפתע חש כאב גב חזק שלא חווה כמותו. הוא ניגש לרופא וקיבל מרשם לטיפול תרופתי לכאב ולבדיקת CT. לאחר כמה ימים קיבל את תשובת ה-CT הדרמטית: פריצת דיסק בין חוליות L4 ו-L5 ושינויים ניווניים קשים בחוליות נוספות. כרוב האנשים, גדי נכנס לגוגל וחיפש מהם "פריצת דיסק" ו"שינויים ניווניים", ושם כבר הלך לאיבוד בין המושגים, הסיבות והטיפולים השונים. "אל תשאל מה קרה לי", אמר למאמן הריצה שלו, "פרצתי דיסק ואסור לי לרוץ יותר. אני מרותק עכשיו לפחות לחודש".

התסריט הזה איננו נדיר והוא מתרחש מדי יום בישראל. לפי הערכות שונות, כ-80% מהאוכלוסייה סובלים מכאבי גב תחתון בשלב זה או אחר בחייהם. ברוב המקרים הכאב יחלוף לאחר כמה שבועות, אך במקרים מסוימים הכאב נעשה כרוני ומוביל למגבלה תפקודית ולפגיעה באיכות החיים.

מהות הממצאים בהדמיה אינה ברורה למי שאינם אנשי מקצוע, ובמקרים רבים קריאה והתעמקות בהם גורמים להגברת הסבל, הפחד מתנועה שהיא הכרחית להחלמה ולהפיכת הכאב לכרוני ומגביל. הבעיה היא שמרבית המטופלים אינם מודעים לתוצאה הזו ודורשים בדיקות הדמיה כדי לדעת מה הסיבה לכאבים.

למרבה ההפתעה, המחקר בנושא מראה ששינויים ניווניים, בלטים ופריצות דיסק (יציאה של תכולת הדיסק שבין חוליות הגב מתוכו) נמצאים גם באוכלוסייה לא כאובה, כלומר הבעיה קיימת אצלם אך אינה משפיעה על חייהם. ברוב המכריע של המקרים אי אפשר לומר שהממצאים הם אלה שגורמים לכאב, והימצאותם אינה משפיעה על הטיפול השמרני המומלץ.

במחקר שבחן 3,110 אנשים שעברו בדיקות MRI נמצא שהחל בעשור שלישי לחיים אפשר למצוא אצל יותר מ-20% מהנבדקים בלטים ופריצות דיסק ללא כל סימפטומים. הסיכוי למצוא בלט גובר בהתאמה לעשור החיים, ואילו הסיכוי למצוא פריצת דיסק אינו גדל משמעותית והוא נע בין 25% ל- 40% במהלך החיים, בהתאמה לעלייה בגיל. גם מנתחי עמוד שדרה יעידו שאצל אנשים שסובלים מכאב גב והקרנה לרגל לא תמיד נמצא קשר בין גודל פריצת הדיסק לבין הכאב. מטופל יכול להיות עם בלט דיסק קטן ולסבול כאב גדול, ואילו מטופל אחר שיש לו פריצת דיסק גדולה יסבול כאב נמוך ויציג רמת תפקוד גבוהה.

ממצאים בבדיקת MRI לפי גיל
יניב נודלמן (עיבוד נתונים)

חלק מהקוראים מרימים גבה ותוהים לעצמם: "אלו נתונים סטטיסטיים נחמדים, אבל כואב לי ויש לי פריצת דיסק". אם טענה זו הייתה נכונה, כאבי הגב לא היו הסיבה הראשונה למגבלה תפקודית ולאובדן ימי עבודה בארץ ובעולם מאחר שניתוח היה פותר אותם. יתרה מכך, מחקרים מראים שבמקרים של כאבים עם ממצאים של פריצות ובלטי דיסק אין כל עדיפות לניתוח לעומת טיפול שמרני שנה לאחר הניתוח. נוסף על כך, במחקר סקירה שהתפרסם בשנת 2017 נמצא שכ-66% מפריצות הדיסק נספגות מעצמן בתוך פרק זמן של שנה.

אם כך,  מה יכולה להיות הסיבה לכאב? שילוב בין גורמים ביולוגיים, סביבתיים, פסיכולוגיים וסוציאליים כמו השמנה, חוסר שינה, עישון ולחץ נפשי (סטרס). בכ-90% מהמקרים של כאבי הגב לא מדובר בפתולוגיה ספציפית. קיימים מיתוסים רבים לגבי הסיבה לכאבי הגב כמו יציבה, עבודה בישיבה ושרירי ליבה חלשים, אך אין עדות ממשית לכך במחקרים.

כאב גב
Getty Images IL

בניגוד לדעה הרווחת, הגורמים המנבאים לכאבי גב כרוניים הם אמונות שליליות של האדם בעצמו, ציפייה נמוכה להשתקמות, התמודדות פסיבית עם הבעיה, מעמד סוציאלי נמוך, מחלות רקע כמו סוכרת, איכות שינה ירודה ועוד. לעומת זאת, חומרת הממצאים בהדמיה אינה מקושרת לחומרת הכאב. כך, למשל, אנשים שבבדיקות הדמיה אובחנו כסובלים מפריצות דיסק נוטים להשתפר על אף שבבדיקת הדמיה חוזרת לא נמצא הבדל משמעותי בחומרת הפריצה.

הטיפול בכאבי הגב הוא קודם כול מניעה. הדרך הטובה ביותר להפחית את הסיכון ללקות בכאבים כאלה היא פעילות גופנית המותאמת ליכולות. מחקרים שהתפרסמו בשנה האחרונה הראו שאנשים שעשו פעילות גופנית סבלו פחות מהתקפים של כאבי גב. עוד נמצא במחקר שלאנשים שהיו פעילים גופנית היו דיסקים בריאים יותר מאשר לאנשים שלא עשו פעילות גופנית, כולל מחקר גדול שבדק השפעה חיובית של ריצה על בריאות הדיסק.

ההמלצות העולמיות לטיפול בקו ראשון הן להימנע ממנוחה ממושכת, לנוע ככל האפשר ולשוב לפעולות היומיום בצורה מדורגת. חשוב לזכור שחומרת הכאב אינה מעידה על חומרת המצב ושתנועה מבוקרת אינה יכולה להזיק. להקלה בטווח הקצר אפשר להיעזר בחימום מקומי, בטיפול תרופתי או בטיפולים פסיביים שנעשים על ידי המטפל כשהמטופל עצמו נח. כל אלה טיפולים שאינם הכרחיים, אלא תורמים לחזרה הדרגתית לתפקוד.  

כמה טיפים לבחירת פעילות גופנית:

  • עשו פעילות גופנית מהנה וזמינה שתאפשר לכם התמדה. השיפור הוא הדרגתי ולעתים נמשך פרק זמן ארוך, כך שההתמדה משתלמת.
  • אין פעילות גופנית אחת שמתאימה לכולם ולא חייבים לעשות תרגילים ייעודיים לשרירי הגב.
  • חשוב לאזן בין הפעילות הגופנית למנוחה. מילת המפתח היא הדרגה.
  • אפשר להפוך כל פעילות פיזית כמו גינון ועבודות בית, שכרוכות במאמץ, לפעילות גופנית מעולה.
  • התייעצו עם פיזיותרפיסט איזו פעילות גופנית תהיה הטובה ביותר בשבילכם.

יניב נודלמן הוא פיזיותרפיסט, גיל סמואלי לייכטג הוא פיזיותרפיסט ודוקטורנט לחקר הכאב בטכניון
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו