שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

סרטן השד: מתי ניתן לוותר על הכימותרפיה

נשים שאובחנו בסרטן שד בשלביו המוקדמים, וסווגו על ידי בדיקת "אונקוטייפ שד" בסיכון נמוך להישנות המחלה, לא קיבלו טיפול כימותרפי מניעתי ושרדו - כך עולה משלושה מחקרים בינלאומיים

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
סלומון שטמר

נשים שאובחנו בסרטן שד בשלביו המוקדמים, ובסיכון נמוך להישנות המחלה, לא קיבלו טיפול כימותרפי מניעתי ושרדו - כך עולה משלושה מחקרים בינלאומיים שפורסמו לאחרונה. במשך עשרות שנים הגישה הטיפולית הרווחת בסרטן שד בשלביו המוקדמים כללה ניתוח (משמר או כריתה), טיפול בקרינה וטיפול כימותרפי מניעתי שמטרתו להקטין את הסיכוי להישנות המחלה. אך כיום מבינים שחולות רבות בסרטן השד – כאלו שיש להן קולטנים להורמון פרוגסטרון או להורמון אסטרוגן ואין להן ביטוי מוגבר של קולטן HER-2 (שמשמעותו כמות מוגברת של חלבון שפעילות יתר שלו גורמת לחלוקה מוגברת של תאי השד) – לרוב יחלימו בזכות הטיפול ההורמונלי, ולכן אינן זקוקות לתוספת טיפול כימותרפי מניעתי. עד לפני כעשור לא ניתן היה לזהות את החולות שסיכוי ההישנות של מחלתן היה נמוך, ולכן ההמלצה היתה לטפל בכולן בטיפול כימותרפי בנוסף לטיפול ההורמונלי. כך נוצר "טיפול יתר" שמשמעותו חשיפה מיותרת של חולות לכימותרפיה ותופעות לוואי, וכן הוצאה ניכרת ומיותרת למערכת הבריאות. כעת, ממצאי המחקרים מעניקים לנשים ודאות גבוהה לכך שטיפול הורמונלי בלבד יפחית את הסיכון שלהן להישנות המחלה ויחסוך מהן את התחלואה הקשורה בטיפול כימי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ