בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החוקרים הזהירו מצמחונות במחקר אחד - אך המליצו עליה במחקר אחר

מי מעלה את הסיכון למחלות ומי בריאה יותר – תזונה צמחונית או בשרית? שני מחקרים, שאת שניהם פרסמה אותה קבוצת חוקרים מאוסטריה, בהתבסס על אותם נתונים, הגיעו למסקנות והמלצות הפוכות לחלוטין. נחשו איזה מחקר זכה לתהילה עולמית

142תגובות

"ישנם שלושה סוגי שקרים: שקר, שקר ארור וסטטיסטיקה", כך צוטט כמה פעמים בנג'מין ד'יזראלי, המדינאי והסופר הבריטי-יהודי מהמאה ה-19, בביטוי שבא להמחיש את כוח השכנוע של מספרים, ובמיוחד את השימוש במספרים סטטיסטיים, כדי לחזק טיעונים חלשים. סטטיסטיקה היא כלי חשוב להבנת תהליכים ובדיקת השערות מחקר, אבל בשימוש לא נכון היא יכולה להפוך שקרית או לעוות את המציאות.

שני מחקרים בנושא תזונה, שאת שניהם פרסמה אותה קבוצת חוקרים אוסטרים בפברואר, בהתבסס על אותם נתונים, בכתבי העת Wiener klinische Wochenschrift ו-PLoS One, שהגיעו למסקנות והמלצות הפוכות לחלוטין, הם דוגמה מצוינת לכך. מחקר אחד מהם שפורסם ב-PLoS One,זכה לפרסום עולמי ולתהילה, בעיקר אצל אוכלי בשר, מאחר שטען כי בקרב צמחונים יש יותר תחלואה באופן כללי, ללא כל הסבר העומד מאחורי הנתונים, ובאופן ספציפי יותר סרטן, אלרגיות ומחלות נפש. תוצאות המחקר פורסמו בכלי תקשורת רבים ברחבי העולם, כולל בישראל - בתוכנית הבוקר של אורלי וגיא - וסביר להניח כי אוכלי הבשר שנתקלו בו חשו הקלה מסוימת. המחקר השני, על אף היותו גדול יותר, לא זכה לפרסום בעיתונות העולמית, ונשאר בצל.

נשאלת השאלה כיצד יכול להיות שאותם חוקרים ממליצים המלצות הפוכות באותו חודש? כיצד יכול להיות שהם עושים זאת תוך כדי שימוש באותו בסיס נתונים? לפני שנדון בכך, אביא את שני משפטי הסיכום של שני המאמרים:

רויטרס

מאמר 1: "התוצאות שלנו מראות שתזונה צמחונית קשורה לבריאות פחות טובה (יותר היארעות של סרטן, אלרגיות והפרעות נפשיות), צורך גדול יותר בטיפול רפואי, ואיכות חיים נמוכה יותר. לכן, תוכניות בריאות ציבוריות דרושות כדי להפחית את הסיכון הבריאותי הנגרם בשל גורמי התזונה".

מאמר 2: "התוצאות שלנו מראות שדיאטה עשירה בפירות וירקות קשורה לבריאות טובה יותר ולהתנהגות בריאה יותר... תוכניות בריאות ציבוריות דרושות כדי להפחית את הסיכון הבריאותי המיוחס לדיאטה בשרית".

כאמור, בסיס הנתונים שעליו התבססו החוקרים הוא אותו בסיס: תשובות שנאספו משאלונים על הרגלי תזונה ומחלות של כ-15,000 משתתפים מגיל 15 ומעלה. במחקר הראשון, שבו הוסק כי דיאטה צמחונית קשורה לסיכון למחלות, בחנו החוקרים ארבע תתי-קבוצות מתוך מדגם של 1,320 איש שנבחרו מתוך ה-15,000. בכל קבוצה 330 איש. הקבוצות היו "צמחונים" (קבוצה שהיתה מורכבת מ-55% אוכלי דגים, 36% אוכלי ביצים וחלב ו-9% טבעונים), "אוכלי בשר עם הרבה ירקות ופירות", "אוכלי מעט בשר", ו"אוכלי הרבה בשר". עצם הכללת הדיאטה הטבעונית בדיאטה הצמחונית היא כבר שגויה מאחר שהן שונות מהותית. כלומר, ייתכן שדיאטה הכוללת דגים היא בעלת השפעות בריאותיות מסוימות, ואילו דיאטה טבעונית היא בעלת השפעות אחרות. במחקרים רציניים בנושאי תזונה האוכלוסיות האלה מופרדות כיוון שחיבור שלהן יחד עלול לעוות את התוצאות. במחקר השני, שבו הוסק כי דיאטה בשרית קשורה למחלות שונות, החוקרים עשו אנליזה של כל אוכלוסיית המחקר, כל ה-15,000, עם החלוקה לאותן ארבע קבוצות.

נכון הוא כי המחקרים לא זהים לגמרי כיוון שאחד בדק את כלל האוכלוסייה והשני רק חלק ממנה. אך עדיין, אם בוחרים את אותן הקבוצות בשני המחקרים הם לא אמורים לייצר תוצאות הפוכות. ובכל מקרה, הסקת מסקנות ומתן המלצות הפוכות בהתבסס על אותה אוכלוסיית מחקר, שמפורסמות באותו חודש על ידי אותה קבוצת חוקרים, הם אבסורד שעשוי לבלבל הן את הציבור והן את מקבלי ההחלטות בתחום התזונה.

כדי לבחון את תוצאות המחקרים הסותרות ניתן להתחיל בהשוואת מדד הבריאות הכללית. במחקר הראשון, שבו הוסק כי דיאטה צמחונית היא לא בריאה ודיאטה בשרית טובה יותר, כאמור מבלי לספק שום הסברים או טיעונים גופניים, קיבלה את הציון הגרוע ביותר קבוצת הצמחונים. במחקר השני, שבו הוסק כי דיאטה בשרית היא לא בריאה, הצמחונים קיבלו את הציון הטוב ביותר במדד הבריאות הכללית. בדיוק הפוך. נתונים דומים התקבלו גם בהשוואת מדד מחלות כרוניות ומדדי בריאות נוספים.

בנוסף, המחקר הנ"ל הוא מחקר מסוג "חתך רוחב" - שיטה שלא ניתן להסיק ממנה אף מסקנה, אפילו לא השערה, לגבי סיבתיות. החוקרים בודקים מה קורה בנקודת זמן מסוימת, מבלי לדעת מה קדם למה ומהם הנתונים בעברו של האדם. למשל, החוקרים טוענים במחקר הראשון כי אחוז גבוה מבין הצמחונים סובלים מאלרגיות. אך לא ניתן לדעת אם אותם אנשים עברו קודם לתזונה צמחונית ואחר כך חלו באלרגיות, או להפך. אותו דבר עם שאר המחלות שנבדקו - לא ניתן לדעת מהנתונים אם האנשים קודם חלו במחלה ורק לאחר מכן החליפו תזונה. החוקרים אף מודים בזה בעצמם בסוף המאמר: "אי אפשר לדעת אם בריאותם הלקויה של הצמחונים במחקר זה נגרמת בשל הדיאטה שלהם, או אם הם עברו לדיאטה זו בשל בריאותם הלקויה". יחד עם זאת, הם לא מזכירים זאת במסקנה העיקרית העולה מהמחקר.

שגיאה חמורה נוספת עשו החוקרים במחקר הראשון – הם לא ביצעו תיקון סטטיסטי. כאשר בוחנים משתנים מרובים, כפי שעשו במחקר זה, חובה לעשות תיקון סטטיסטי - "תיקון להשוואות מרובות". זאת מכיוון שככל שעורכים יותר השוואות של יותר משתנים, כך גדל הסיכוי שיימצאו כמה משתנים שבאופן אקראי שונים בין הקבוצות. התיקון הסטטיסטי הוא למעשה החמרה של הסף הסטטיסטי שצריך להגיע אליו כדי להיות מסוגלים לומר שיש קשר סטטיסטי בין שני דברים. ללא תיקון סטטיסטי התוצאות הן חסרות ערך. החוקרים השוו 18 סוגי תחלואה, כגון סרטן, מחלות נפשיות, מחלות לב, שבץ מוחי, מחלות פרקים, אלרגיות, מיגרנות, כיבים במערכת העיכול ועוד, אך לא עשו תיקון סטטיסטי שמתחשב בכך. כאשר מבצעים את התיקון הסטטיסטי, כפי שעשיתי, ההבדלים המשמעותיים בין הקבוצות בשכיחויות של סרטן, הפרעות במתן שתן ומחלות נפשיות נעלמים.

אם מסקנות החוקרים נכונות, הרי שאם אקח עכשיו שוב את מאגר הנתונים שלהם, ואבחר שוב באקראי קבוצות של 330 איש, הרי שאני אמור להגיע לאותן תוצאות. ביקשתי מהחוקרים את מאגר הנתונים כדי שאוכל לעשות את זה בדיוק, ועל אף שמדיניות כתב העת שבו פורסם אחד המאמרים מחייבת לשתף את הנתונים לאחר הפרסום, עד כתיבת מאמר זה לא זכיתי לקבל תשובה.

ישנן טעויות סטטיסטיות רבות נוספות, כמו למשל האפשרות שבאחד המחקרים, בחלק מהאנליזות, לא נלקחו בחשבון ערפלנים כגון גיל, מין, מצב כלכלי, BMI (מדד מסת הגוף), עישון ועוד. בנוסף, לא נלקח בחשבון כי טווח הגילים המבוגר היה צריך להיבחן בצורה מדויקת יותר, שכן הזדקנות קשורה ישירות לתחלואה. בכל הקבוצות היו כמה אנשים בני 80 ומעלה. אך ייתכן למשל שבקבוצת הצמחונים כולם היו בני יותר מ-80 ובקבוצות האחרות בני 80. לא ניתן לדעת כי החוקרים לא סיפקו את המידע, אשר באופן פוטנציאלי יכול היה להשפיע על התוצאות.

כיום, מחקרים רבים מראים שתזונה מן הצומח היא גורם מגן בפני מחלות לב, סוכרת, יתר לחץ דם, סרטן ועוד, ובאופן כללי מדגימים שתזונה ללא מוצרים מן החי היא בריאה יותר, או לא בריאה פחות. לדברי טל חייקין, דיאטנית קלינית, בעלת קליניקה לטיפול בהשמנה וסוכרת וחברה בפורום צמחונות וטבעונות של עמותת הדיאטנים עתיד, "בעוד מזון מן החי מגיע ב'אותה חבילה' עם שומן רווי, כולסטרול, שומן מסוג אומגה 6 המעלה דלקת, שאריות של תרופות, חומרי הדברה, מזהמים, ושאר כימיקלים שאינם מטיבים עם בריאותנו, מזון מהצומח, על אף שהוא מגיע לעתים עם חומרי הדברה, מכיל סיבים תזונתיים שמפנים רעלים מהגוף ופיטוכימיקלים – תרכובות שנמצאות בצמח בעלות תכונות נוגדות חמצון, נוגדות דלקת וסרטן. עלים, ירקות ופירות הם הקבוצה היחידה שלא קיימת עליה מחלוקת בקרב הקהילה המדעית בתרומתה לבריאות מקסימלית, על אף חומרי ההדברה שבה".

ולסיכום, המלצתי היא להתייחס למחקרים שתוארו בכתבה זו בעירבון מוגבל ביותר, או אף להתעלם מהם לחלוטין. מחקרי תזונה טובים שבוצעו עד היום הם גדולים עשרות מונים ועוקבים לאורך שנים אחרי המשתתפים. בכל מקרה חשוב לזכור שבכל המחקרים, במיוחד הקטנים, יכולות להיות הטיות ושגיאות. רק כאשר מחקרים גדולים חוזרים שוב ושוב על אותן תוצאות, כדאי לשקול להתייחס אליהם ברצינות.

זיו גן-אור הוא ד"ר לרפואה וד"ר לגנטיקה. כיום, במסגרת הפוסט-דוקטורט, הוא חוקר את מחלת הפרקינסון ומחלות נוירולוגיות נוספות. מנהל בהתנדבות את ארגון Become אשר מסייע ליתומים וילדים נזקקים במדינות מתפתחות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו