בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בני 50 ומעלה? כיצד תפחיתו את הסיכון לעיוורון?

ניוון רשתית המתפתח עם הגיל הוא הסיבה העיקרית לעיוורון אצל בני 50 ומעלה. קשה לחוש בהתפתחות המחלה ורבים מגיעים לטיפול מאוחר יחסית, רק כאשר חדות הראייה כבר ירדה. מה ניתן לעשות כדי לאבחן את המחלה בזמן?

10תגובות

כיצד העין שלנו קולטת אור ומשדרת למוח את התמונה הנצפית? על הרשתית, המצויה בחלק האחורי של העין, קיימים קולטני אור - התאים הפעילים ביותר בגוף. כאשר הקולטנים הללו חשים את האור, הם מעבירים זאת למוח, והוא מפענח את התמונה הנצפית.

מדוע וכיצד מתחילה הרשתית להתנוון? עם התקדמות הגיל, בעת שנוצרת בליה של קולטני האור, הם שוקעים מתחת לרשתית העין וגורמים לנזק מתמשך לשכבות החיצוניות של הרשתית ובין השאר לגדילת כלי דם בלתי תקינים מתחתן. כלי דם אלה מדממים ומופרשים מהם נוזלים, חלבונים ושומנים המפריעים לראייה, ובהמשך, נוצרת צלקת מרכזית ברשתית.

ניוון רשתית המתפתח עם הגיל (Age-Related Macular Degeneration) הוא הסיבה העיקרית לעיוורון בעולם המערבי אצל בני 50 ומעלה. חלק גדול מהאנשים שמתפתח אצלם ניוון רשתית אינם שמים לכך לב ומגיעים לטיפול בשלב מאוחר יחסית. דהיינו, כאשר חדות הראייה כבר ירדה והאזור החולה ברשתית גדול יחסית. זאת מכיוון שגילוי המחלה בעייתי; יש לנו שתי עיניים, ולכן לעתים קרובות כאשר עדיין רואים טוב בעין אחת לא שמים לב שהעין השנייה לא רואה - תופעה שעשויה לקרות בכל גיל. גם אם עוצמים עין אחת לא תמיד מאבחנים את הירידה בראייה בעין השנייה וזאת בגלל מנגנון מוחי אשר גורם לנו להתעלם מפגיעה בשדה הראייה – ששמו  Completion (השלמה); כלומר, המוח משלים חסרים בשדה הראייה באופן לא רצוני. בנוסף, גם אם שמים לב להידרדרות בראייה, לעתים קיימים מנגנוני הדחקה שבהם האדם מתעלם מכך שראייתו נפגעה ומתעכב בביצוע הבדיקות.

תומר נויברג / ג'יני

מה ניתן לעשות כדי לאבחן את המחלה בזמן? כמובן שאם מרגישים שהראייה פחות טובה בעין אחת או מרגישים עיוות בראייה (דהיינו, ראייה כמו דרך תריסים למשל, בצורה עקומה, או למשל ראיית פריטים בטשטוש), או שרואים כתם בשדה הראייה המרכזי (דהיינו עיגול לא סדיר, שחור או לבן, במרכז שדה הראייה המסתיר את התמונה המרכזית), יש להיבדק באופן דחוף על ידי רופא עיניים.

בנוסף, כל אדם שנמצא בסיכון לניוון רשתית צריך להיבדק באופן סדיר על ידי רופא עיניים: דהיינו כל אדם מעל גיל 50 או כל אדם עם רקע משפחתי של ניוון רשתית. אם אדם אובחן בשלבי המחלה הראשונים, עליו להיבדק באופן סדיר על ידי רופא עיניים שלוש פעמים בשנה ולבצע לעצמו בדיקות ראייה עם עין אחת סגורה אחת לחודש או יותר. למשל, לנסות לקרוא בעיתון את אותו גודל אותיות בשתי העיניים.

בעשור האחרון חלה פריצת דרך בטיפול במחלה באמצעות הזרקה תוך-עינית של חומרים העוצרים את גדילת כלי הדם הבלתי תקינים בעין. טיפול זה הצליח להוריד ב-50% את העיוורון מניוון רשתית הקשור לגיל, בישראל ובמדינות נוספות. בנוסף, בשנים האחרונות התפתחה טכנולוגיה פורצת דרך לזיהוי מוקדם של ניוון רשתית שהנבדק מיישם בביתו בקביעות. מדובר בתבחין ממוחשב שבו הנבדק מסתכל על קווים עם עיוות בתוכם ומסמן במחשב את מקום העיוות בהם. אם נוצר עיוות בראייה בזמן הזה, דבר הקורה אם יש נוזל מתחת לרשתית בשל כלי הדם הבלתי תקינים, מערכת ממוחשבת תוכל לאבחן אם והיכן מתפתחים כלי דם בלתי תקינים.

השימוש בטכנולוגיה זו דורש מרכז לעיבוד נתונים אשר מקבל את תוצאות הבדיקות, ומודיע על כל שינוי בראייה לחולה ולרופא שמטפל בו. על אף שהטכנולוגיה הראשונית פותחה בארץ, כעת מרכז המאפשר את השימוש הביתי קיים רק בארצות הברית ונמצא בתהליכי הקמה בארץ ובאירופה.

מחקר שערכו המכונים הלאומיים לבריאות בארה"ב (NIH) בכ-40 מרכזים רפואיים, ופורסם בכתב העת Ophthalmology בחודש שעבר, עקב אחר 1,500 מטופלים בסיכון להתקדמות ניוון רשתית שמחציתם השתמשו בטכנולוגיה זו. לאחר שנה, הוא הראה כי חדות הראייה שלהם היתה טובה יותר בכ-50% מאשר של קבוצת החולים שלא השתמשה בטכנולוגיה. זאת מאחר שכלי הדם הבלתי  תקינים (השלב הרטוב, המתקדם, של ניוון הרשתית) התגלו כאשר האזור החולה היה קטן יחסית וניתן היה לטפל בחולים בשלב מוקדם. לעומת זאת אצל החולים שלא השתמשו בטכנולוגיה התגלתה המחלה רק כאשר באו לבדיקה.

כיום אין ספק כי יש להיות ערניים לסימנים ושינויים בראייה, בעיקר מגיל 50. ככל שהטיפול יינתן בשלב מוקדם יותר, כאשר עדיין לא חלה ירידה בראייה, התוצאה הסופית של הטיפול תהיה טובה יותר ותפחית את הסיכון לעיוורון.

פרופ' ענת לבנשטיין היא מנהלת מערך עיניים במרכז הרפואי תל אביב וסגנית דיקן בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב  

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו