בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בדיקת דם חדשה הצליחה לזהות דמנציה בסבירות גבוהה

מחקר הצליח לזהות התנוונות של המוח בבדיקת דם פשוטה. ייחודיותה בכך שאינה בודקת רק אלצהיימר ואינה מחפשת סימני מחלה אלא דווקא בוחנת מהי "הזדקנות בריאה"

17תגובות

תוחלת החיים עלתה משמעותית בעשורים האחרונים ועמה גם שכיחות מחלות הזיקנה, בהן מחלות ניווניות של המוח כגון דמנציה (שיטיון). מחלות אלו מתאפיינות בירידה בתפקוד קליפת המוח ובהידרדרות קוגניטיבית ומנטלית, והשכיחה בהן היא אלצהיימר. עולם הרפואה מחפש כיום כלים יעילים ופשוטים לאבחון המחלות הללו (בניגוד לבדיקות הדמיה כגון MRI שפחות נגישות לציבור) שיאפשרו לחולים לקבל טיפול תומך כמה שיותר מהר. במחקר שהתפרסם בכתב העת Genome Biology בחודש שעבר דווח על בדיקת דם חדשנית שפיתחו חוקרים בריטים שעשויה לסייע באבחון דמנציה. ייחודיותה של בדיקה זו בכך שאינה מחפשת סימנים למחלה אלא דווקא סימנים ל"הזדקנות בריאה". היא מבוססת על הבדלים ברמות ה-RNA – מולקולה שנוצרת מהגנים במאות או אלפי עותקים בתהליך הקרוי שעתוק, ומשמשת לרוב כקוד לייצור החלבונים, שתאי הגוף משתמשים בהם לצורכיהם השונים (למשל בניית שלד התא). כלומר, מולקולות RNA מייצגות גנים שכרגע פעילים ומתבטאים.

מרבית המחקרים בתחום מחלות הזיקנה מתמקדים באיתור סימנים מולקולריים ייחודיים למחלות זיקנה, ובעיקר אלצהיימר, כגון שינויים גנטיים (מוטציות) ב-DNA (מערך הגנים כולו). המחקר החדש לעומתם בחן את השינויים שחלים ב-RNA במהלך השנים והצליח לזהות דמנציה באופן כללי ולא רק אלצהיימר. בבדיקה לקחו החוקרים דגימות שריר מ-15 מבוגרים בריאים בני 65 בממוצע (קבוצת ניסוי) ו-15 צעירים בריאים בני 25 (קבוצת ביקורת) והפיקו מהן מולקולות.RNA  לאחר מכן הם השוו בין רמות ה-RNA של הצעירים לרמות ה-RNA של המבוגרים. בהשוואה זאת גילו החוקרים 150 גנים שמספר העתקי ה-RNA שלהם היה שונה בין הקבוצות. למשל, אצל הצעירים היו 500 העתקי RNA בגנים X, Y, Z ואצל המבוגרים 1,000, ובגנים C ו-L המצב היה הפוך. מכיוון ששתי הקבוצות הן של אנשים בריאים, שלא היה הבדל משמעותי באורח חייהם, הם הסיקו שההבדלים בשעתוק – כלומר ברמת הביטוי הגנטי - נובעים מגיל ולא ממחלה וכך מהווים סממן ל"הזדקנות בריאה" (ידוע שיש גנים שרמות הביטוי שלהם משתנות עם הגיל).

לפי אותו מדגם של נבדקים, הם בנו מודל חישובי שמציין כיצד נראה דפוס שעתוק של הזדקנות בריאה. כלומר, מודל שמגדיר מהו איבר זקן בריא, בדגש על המוח. את המודל הזה, רמות ה-RNA, הם בדקו על בני 65 ומעלה - נבדקים נוספים שלהם או כאלו ממחקרים אחרים - באמצעות בדיקת דם שעשו להם או נתוני RNA קיימים (כמאות עד אלפי דגימות סך הכל). הם ראו שככל שהסטייה מרמת השעתוק של ה-RNA שהוגדרה כהזדקנות בריאה היא גדולה יותר – כפי הנראה יש איזשהו ניוון במוח. כלומר, הם הראו כי קיים מתאם בין ציון נמוך בהזדקנות בריאה לבין מחלות מוח ניווניות כגון דמנציה ואלצהיימר. ציון טוב נמצא במתאם לתפקוד קוגניטיבי גבוה ואף לאריכות ימים. את הקשר הזה הם עשו גם באמצעות מידע שהיה להם על מצבם הקליני של הנבדקים. בכל המקרים לא ברור מה הקשר הסיבתי, וקבוצת 150 הגנים אינה בהכרח קשורה במחלות ניווניות של המוח. רובם קשורים בתפקודים כלליים בתא כגון הפקת אנרגיה, מסלולי אותות, היצמדות של תאים זה לזה וקולטנים. כלומר, על פניו הגנים הללו לא צפויים להיות קשורים לפגיעה ניוונית במוח, ועדיין הם מצליחים לחזותה לא רע. כלומר, מסיבה שאינה ברורה דיה קיים מתאם בין רמות השעתוק של הגנים הללו לבין ניוון במוח שמוביל למחלות מסוג דמנציה. ככל הידוע לנו עכשיו, רק גנים בודדים מתוך ה-150 הם כאלו שמעורבים בהתפתחות המוח או קשורים באלצהיימר.

ההחלטה להגדיר רמת ביטוי של גנים כהזדקנות בריאה של המוח ואיברים נוספים מעניינת ועשויות להיות לה השלכות חשובות. ייתכן מאוד שבמחקרי המשך נוכל לגלות מתאם בין ביטוי הגנים האלו לבין מחלות נוספות. כאמור, כרגע אין אמנם ודאות ש-150 הגנים האלו מעורבים ישירות בתהליך ההזדקנות של המוח, אך סביר להניח שהמתאם שהתגלה ביניהם למצב הקליני של המוח אינו מקרי. נכון לעכשיו, הציון שמקבלים בהזדקנות בריאה מצליח לזהות ניוון מוחי מתפתח, גם בשלביו המוקדמים, בדיוק של 70%-80%. לא מן הנמנע שמחקרי המשך על קבוצת הגנים הזאת יאפשרו בעתיד לחזות מראש את הסיכוי לניוון מוחי או מחלות מורכבות אחרות. דיוק של 80%-70% באבחון מחלה נחשב לא רע, אך אינו מספיק כאמצעי אבחון יחיד. עם זאת, בדיקות דם הן הליך פשוט, שיכול להיעשות באופן קבוע, כחלק ממעקב שגרתי, ולאחר מכן ניתן לאמת אותן בבדיקות נוספות. יש לקוות שהבדיקה החדשה אכן תוכל לסייע באבחון מהיר של מבוגרים וכך יוכל להינתן להם מידית טיפול תומך או אולי אפילו מעכב.

בלומברג

שקד אשכנזי היא כתבת במכון דוידסון לחינוך מדעי במכון ויצמן  



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו