בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"משרדים בריאים" משפרים את תפקוד העובדים

קיים קשר הדוק בין משרדים עם אוויר נקי מרעלים ורמה נכונה של אור, טמפרטורה ואוורור, לבין שיפור היכולות הקוגניטיביות של העובדים

4תגובות
משרד
בלומברג

טורי דיאנג'לס, כתבת הבריאות של כתב העת הפסיכולוגי האמריקאי Monitor on Psychology, ניסתה לברר בכתבת תחקיר שערכה לאחרונה, האם רמת האוורור, אוויר לא נקי, והאור השולט בבניינים מודרניים משפיעים על המחשבה, ההתנהגות והבריאות? כדי לנסות ולמצוא תשובות היא ראיינה את פרופ' אן סלואון דאוולין, העורכת הראשונה של כתב העת Environment and Behavior. דאוולין תיארה בראיון את האסכולה הנקראת "בניינים בריאים" המאגדת בתוכה עובדי רווחה, פסיכולוגים, מהנדסים וחוקרי בריאות הציבור המנסים להבין כיצד ניתן להשפיע על בריאות העובדים.

בראיון היא סיפרה כי מחקרים פסיכולוגים שנערכו בשנים האחרונות מצביעים על קשר הדוק, בין הרגשות שלנו והיכולת שלנו לעבוד וליצור. כך למשל ב-2015 פורסם בכתב העת Environmental Health perspective מחקר שערכו ד"ר אלן וצוותו מהרווארד במעבדה מיוחדת שבה ניתן לשנות, בצורה מבוקרת, את איכות האוויר, האור, הרעש ששומעים העובדים ואת כמות ה-Volatile Organic Products) VOP), שהם תוצרי לוואי רעילים מהאוויר ומהרהיטים הנמצאים בדרך כלל ברוב המשרדים. החוקרים בדקו את השפעת הסביבה על תפקודם של הנבדקים שייצגו מגוון מקצועות כמו ראש עיר, פקיד ומנהל משרד. הם מצאו שציוני הנבדקים במטלות קוגניטיביות בזמן שהותם בבניינים הבריאים (שישה ימי עבודה מלאים), היו גבוהים ב-61% מתוצאות המבדקים של אלו שעובדים במשרדים רגילים. ככל שרמת האוורור היתה גבוהה יותר, כך עלתה יכולתם המחשבתית של הנבדקים. פרופ' זימרינג מ- Georgia Tech University, קבע בעקבות המחקרים האלו, שתכנון מקומות העבודה יכול לתרום לבריאותם ולתפקודם של העובדים.

במחקר אחר שנערך ב-2012 ונועד לבדוק את נושא הבניינים הבריאים, חוקרים מ–The well living lab, שברוצ'סטר מינסוטה, ביחד עם חוקרי Mayo clinic, בנו מעבדה בשטח של כ-600 מ"ר עם שישה חללי מחקר. לבניין יש סנסורים המנטרים את הגורמים הסביבתיים שבו. התקרות, הרצפות והחלונות נשלטים כך שהחוקרים יכולים לשנות את רמת האור, הטמפרטורה, הלחות ואיכות האוויר. הפסיכולוגית הקוגניטיבית ד"ר ג'מרוזיק וצוותה ארגנו שלושה חללים כמשרדים ובהם הושיבו את עובדי Mayo clinic ובקשו שיעבדו וימלאו את תפקידם כרגיל במשך 18 שבועות. כל שבוע שינו החוקרים את רמת הלחות, האור, הרעש והחום ב"משרדים". המחקר הראה בברור שהשינויים האלו השפיעו משמעותית על תחושתם, תפוקתם ועל החדות הקוגניטיבית של העובדים.

למרות החשיבות הרבה של סביבת העבודה על הבריאות והתפוקה של העובד, ולמרות העובדה שהוא מבלה כ-90% מיום העבודה בתוך בניין, הרשות להגנת הסביבה האמריקאית מצאה, שבנייני המשרדים נבנים לרוב תוך שימת לב פעוטה לאספקטים בריאותיים וזאת כדי למזער הוצאות.

כדי לבדוק מה ההשקעה שצריך לעשות כדי להפוך משרדים למקומות שבריא לעבוד בהם, חוקרים באוניברסיטת הרווארד ושותפיהם באוניברסיטת סירקוז יצרו סביבות עבודה מלאכותיות שבהן רמת האוורור, האור ורמת הרעלים היו בשליטה, ובחנו כיצד הם השפיעו על התפקוד הקוגניטיבי של הנבדקים. ממצאיהם פורסמו (2016) ב–Environmental Health Perspectives והצביעו על כך שהשינויים שהוכנסו בבניין עלו רק 40 דולר לכל עובד. לעומת זאת, הם מצאו כי שינויים אלה יכולים להעלות את תפקוד ותפוקת העובדים ב–6,500 דולר לשנה.

הנסיון לבדוק את ההשפעה של סביבת העבודה על הבריאות ותפקוד העובדים עדיין לא הסתיים. בימים אלה נערך מחקר באוניברסיטת וושינגטון שבמיזורי ארה"ב, בחלל "בריא" שגודלו כ-2000 מ"ר המכיל את הפקולטה לרפואה צבורית. הבניין תוכנן עם שימת לב לסטנדרטים המחמירים ביותר מבחינה בריאותית ומתוך כוונה לעודד שיתוף פעולה של הסטודנטים ושל המרצים. פרופ' איילר, הדיקאנית של ביה"ס בראון לעבודה סוציאלית, מסרה שבתכנון הבניין שמו דגש שאור טבעי יציף את חללי המסדרונות הרחבים, ושאוויר נקי ימלא את הבניין. תוכננו גם מקומות שבהם אפשר לשבת ולעבוד יחד או לערוך פגישות. מחקרה של איילר הנמצא בשלביו הראשונים, הראה שהסטודנטים והמרצים נטו יותר לשתף פעולה, מאשר באוניברסיטאות רגילות וכתוצאה מכך, הרגישו יותר מקושרים למקום והיו יותר יצירתיים ומרוצים.

ממצאים אלה מצטרפים לממצאים הקודמים ומחדדים את החשיבות בתכנון "בניינים ומשרדים בריאים". פעולות אלה ישתלמו בסופו של דבר לא רק לעובדים אלא גם למעסיקים.

פרופ' עמי רוקח הוא פסיכולוג המתמחה בטפול ובמחקר בבדידות, בזוגיות, ובמיניות, מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת יורק שבטורונטו, ובמרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו