בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שברתם את רגל ימין? אמנו את רגל שמאל

כל מי ששברו רגל או יד יודעים שאחרי הסרת את הגבס השרירים היו חלשים ומדולדלים. מחקר חדש מראה שבשביל לחזק את השרירים בצד שנפגע כדאי לאמן דווקא את האיברים בצדו הבריא של הגוף

תגובות
נקע בקרסול
Getty Images IL

אם תנקעו קרסול או תשברו את מפרק כף היד ולא תוכלו להשתמש באחת הגפיים שלכם, השרירים באזור הפגוע ייחלשו ויתכווצו, אלא אם תאמנו את אותם השרירים באיבר הנגדי.

תוצאות מחקר שהתפרסם באחרונה שהתפרסם בכתב העת Physiology מעלות שאימון השרירים בצד אחד של גופנו יכול לשמר את יכולותיהם של השרירים בצדו האחר של הגוף, גם אם איננו מזיזים אותם כלל. הממצאים האלה מעידים על יכולותיו המדהימות של הגוף והם חשובים מפני שהם יכולים לשנות את התפיסה לגבי החלמה מפציעות למיניהן.

בשלב כלשהו בחיינו, רבים מאתנו ישברו עצם או יקרעו רצועה. רבים ילקו בבעיה נוירולוגית כמו שבץ מוחי, שתמנע מהם להניע את אחת הזרועות או רגליים בצורה רגילה. כשאותם איברים לא ינועו השרירים יתנוונו, יתכווצו ויאבדו מכוחם, תהליך שמתחיל כמה ימים ואפילו כמה שעות לאחר הפציעה.

במחקרים קודמים כבר היו רמזים לכך שאימון של גפה אחת יכול להשפיע על הגפה שבצדו האחר של הגוף. למשל, נמצא שכשרוכבים על אופניים באמצעות רגל אחת, או מרימים משקולת ביד אחת, השרירים שבצד הנגדי מתכווצים לעתים קרובות. אלא שברוב המחקרים, האיבר שלא נעשה בו שימוש לא היה מקובע לחלוטין באמצעות גבס והחוקרים לא התמקדו בשרירים מוגדרים. לכן אי אפשר היה לקבוע אם הפעלת שרירים מסוימים השפיעה על כל השרירים שבאיבר הנגדי, או רק על חלקם.

במחקר החדש, חוקרים מאוניברסיטת ססקצ'וואן שבקנדה ביקשו מ-16 תלמידי ותלמידות מכללה לעבור בדיקות של תפקוד מפרקי כף היד שלהם. החוקרים השתמשו בבדיקות אולטרה סאונד וסי.טי (טומוגרפיה ממוחשבת) כדי לקבוע את מידותיהן המדויקות של שתי מערכות שרירים: השרירים הפּוֹשטים (Extensors), שמניעים את מפרק כף היד לאחור ומרחיקים אותו מהגוף, והשרירים הכופפים (Flexors), שמושכים את כף היד פנימה, לכיוון האמה. נוסף על כך, החוקרים בדקו עד כמה חזק מפרק כף היד של כל אחד מהמשתתפים בניסוי באמצעות משקולות לידיים. כל הנבדקים היו ימניים.

לאחר מכן, החוקרים כיסו את האמה ואת מפרק כף היד של כל אחד מהסטודנטים בגבס כדי לקבע את מפרק כף היד במקום. חצי מהמשתתפים התבקשו להמשיך בשגרת חייהם כרגיל, להתעלם במידת האפשר מהגבס ולא לאמן את זרועותיהם. שמונת המשתתפים האחרים החלו לאמן רק את השרירים הכופפים במפרקי כף היד שלהם באמצעות משקולת דמוית מלחציים. התנועה הזו מכונה כיווץ אקסצנטרי והיא מאריכה את השרירים ובונה כוח ונפח שריר. החוקרים הצמידו חיישנים זעירים לשרירים הכופפים שבמפרקי כף היד המקובעים של המשתתפים כדי למדוד אם יש שם התכווצויות.

אחרי חודש, הגבס הוסר מידיהם של המתנדבים והם חזרו להפעיל את שריריהם כבעבר. כצפוי, אצל המתנדבים שלא תרגלו, השרירים הידלדלו מאוד. השרירים הכופפים במפרק כף היד השמאלי נחלשו ביותר מ-20 אחוזים בממוצע, יחסית למדידות לפני הניסוי. השרירים הצטמקו והמסה שלהם ירדה בשלושה אחוזים יחסית למצבם הקודם. אצל חברי הקבוצה שתרגלו את שרירי כף היד הימנית נותרו השרירים השמאליים כמעט בגודלם המקורי והם היו חזקים. כשנבחנו השרירים הפושטים של המתנדבים, שלא תרגלו אותם כלל, נמצא שהם הידלדלו גם ביד שמאל המקובעת.

משמעות הממצאים האלה היא שתרגול שרירים בצד אחד של הגוף מועיל גם לשרירים שבצדו השני, אמר ג'ונתן פרת'ינג, פרופסור עמית לקינסיולוגיה (חקר השרירים והתנועה של הגוף) באוניברסיטת ססקאצ'וואן, שעמד בראש צוות החוקרים.

התברר שהתופעה הזו נמצאה רק בשרירים שתורגלו, ולדברי פרת'ינג מעורבים בתהליך לא רק השרירים הזהים לאלה שהופעלו: החיישנים שהונחו על גבי הגבס שקיבע את מפרק כף יד שמאל קלטו התכווצויות של השרירים הפושטים כשאלה הופעלו כחלק מהתרגול של השרירים הכופפים ביד ימין. פרת'ינג אומר ש"ההתכווצויות האלה היו זניחות", וסביר להניח שהן לבדן אינן מספיקות בשביל לשמור על השרירים בריאים וחזקים.

פרת'ינג סבור שתנועות שנעשות על ידי שרירים בצד אחד של הגוף יכולים לגרום שינויים במערכת העצבים, ואלה מגיעים אל השרירים התואמים בצד השני. השרירים הפעילים גם משחררים חומרים שונים ועושים את דרכם אל צדו האחר של הגוף, ושם הם יכולים להתניע תהליכים פיזיולוגיים הקשורים בבריאות השריר.

האופן שבו החומרים האלה מצליחים להגיע אל השרירים המדויקים ולא משפיעים על אחרים הוא תעלומה כרגע, אומר פרת'ינג. הוא ועמיתיו מתכננים מחקרי המשך שבהם ייבחנו חלק מהנושאים האלה. בינתיים, הוא מציע, אם אתם או מישהו שקרוב אליכם יזדקק לגבס כדאי שתשוחחו עם הרופאים ועם הפיזיותרפיסטים על תרגול שבמהלכו תפעילו לא רק את האיבר שנפגע אלא גם את האיבר הבריא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו