בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בדיקת MRI עוזרת להרחיב את חלון הזמנים לטיפול בשבץ מוחי

חולים עם שבץ מוחי חריף יכולים לקבל תרופות להמסת קרישי הדם רק 4.5 שעות לאחר הופעת התסמינים. מחקר חדש מציע זיהוי מתקדם של חולים שיכולים לקבל טיפול כזה גם ללא חלון זמנים ידוע

5תגובות
MRI הדמיית תהודה מגנטית של המוח
Getty Images IL

אחד הגורמים המרכזיים לתמותה ולנכות בגיל מבוגר הוא שבץ מוחי, חסימתי או דימומי. זוהי מחלה שכיחה מאוד, והיא נחשבת בעיה מרכזית בכל מערכות הרפואה בעולם המערבי מפני שהיא גורמת הוצאה כלכלית עצומה של טיפול ארוך טווח בחולים שנותרים עם נכות.

הטיפול העיקרי בשבץ חסימתי הוא מתן תרופות לדילול הדם שתפקידן להמיס את קריש הדם כדי שזרימת הדם באזור תתחדש, אולם הטיפול  מתבסס על פרק הזמן שעבר מרגע הופעת תסמיני השבץ והוא צר מאוד – ארבע שעות וחצי בלבד. במחקר חדש, שתוצאותיו התפרסמו בכתב העת הרפואי המוביל The New England Journal of Medicine, החוקרים ערכו בדיקות תהודה מגנטית (MRI) לחולים לאחר שבץ חריף, ומצאו שאפשר לטפל בהם בתרופות להמסת קריש דם גם כשלא ברור מתי בדיוק התחיל האירוע על מנת להגדיל את מספר החולים המתאימים לטיפול.

לשני סוגי השבץ המוחי תוצאה אחת – פגיעה באספקת הדם לאזורים שנפגעו במוח, ובעקבותיה נזק גדול לתפקוד הגוף. שבץ דימומי (המורגי) הוא הנדיר מבין שניים, ומקורו בדליפה מאחד מכלי הדם במוח. שבץ מוחי חסימתי (איסכמי), הנפוץ יותר, נגרם על ידי קריש דם שחוסם כלי דם מוחי. קריש כזה יכול להיווצר על רקע טרשת עורקים, או להיסחף ממקור מרוחק יותר כמו עורקי הצוואר וחללי הלב.

לאחר הופעת חסימה מלאה בכלי דם מוחי, נגרם לרקמת המוח שמקבלת ממנו אספקת דם נזק בלתי הפיך. רקמה זו קרויה רקמת האוטם (Infarct). מסביב לה ישנה רקמת הפנומברה (Penumbra), שעדיין מקבלת אספקת דם אולם חלקית מכלי דם סמוכים. בשעות הראשונות לאחר הפגיעה הנזק לפנומברה עדיין הפיך, אבל ככל שהזמן חולף היא הופכת לרקמת אוטם. כל הטיפולים בשבץ חריף הם ניסיון להציל את הפנומברה באמצעות חידוש זרימת הדם המוחית. הבעיה היא שבהיעדר פנומברה, חידוש אספקת הדם לא ישפר את המצב והתרופה אף עלולה לסכן את החולה.

במחקרים שנעשו בעבר נמצא שהתכשיר להמסת קרישי דם (tPA) יעיל רק בחלון זמנים צר יחסית, שכן לאחר מכן החולים היו חשופים רק לתופעות לוואי של דימום תוך מוחי. טיפול נוסף הוא פתיחת החסימה על ידי שליפת קריש הדם בצנתור מוח, אבל רק חלק קטן מהחולים יכול להתאים לטיפול בשיטה זו. בעיה אחרת שמקשה על הטיפול בשבץ איסכמי היא העובדה שחלק ניכר ממקרי השבץ מופיע בזמן השינה, לרוב לפנות בוקר וסמוך ליקיצה. אי אפשר לדעת בוודאות מתי התסמינים החלו, ואם חולה הלך לישון בחצות והתעורר בשבע בבוקר עם שיתוק בפלג גופו השמאלי הוא לא יטופל בתכשיר.

מכשיר MRI
Keith Srakocic / AP

החדשות הטובות מגיעות ממחקר גדול שבו השתתפו 503 חולים שגויסו ב-70 מרכזים רפואיים באירופה. החוקרים ביקשו לבדוק אם אפשר בכל זאת לתת טיפול ממיס קרישי דם לחולים עם שבץ מוח חד כשמועד הופעת התסמינים אינו ידוע.

כל המשתתפים במחקר עברו בדיקת תהודה מגנטית של המוח והחוקרים השוו בין סדרת תמונות המזהה שבץ מוח איסכמי כבר עם הופעת התסמינים, לבין סדרה אחרת שמזהה פגיעה בלתי הפיכה ברקמת המוח באותו אזור בדיוק. אם נמצא אוטם מוחי חריף ללא שינויים בלתי הפיכים, החולים נכנסו למחקר וטופלו ב- tPAאו בפלצבו. החוקרים שיערו שמכיוון שבהדמיה לא נמצאו שינויים בלתי הפיכים, ישנה סבירות גבוהה שהאירוע אכן החל בשעות האחרונות ולכן אפשר להניח שהם יגיבו לטיפול.

התוצאות היו טובות: שלושה חודשים לאחר השבץ המוחי, יותר חולים שטופלו בתכשיר השתפרו מבחינה תפקודית ביחס לחולים שטופלו בפלצבו. כלומר, במקרים שבהם לא היה ידוע מתי החל השבץ ונמצא ב-MRI שהאזור הפגוע עדיין לא סובל נזק בלתי הפיך, סיכוייהם של החולים שטופלו בתרופות להמסת הקרישים להישאר ללא נכות נוירולוגית היה גבוה ב-60 אחוזים יחסית לקבוצת הביקורת. עם זאת, נצפו יותר מקרי דמם תוך מוחי בקבוצת הטיפול אם כי לא באופן מובהק.

המחקר הראה לראשונה שאפשר להשתמש בהדמיית תהודה מגנטית ברגע שחולים עם שבץ מוחי חסימתי מגיעים לבית החולים. בחלקם יהיה אפשר לטפל גם אם מועד תחילת האירוע אינו ידוע, ולדחוק את הגבול העליון לטיפול בתרופות להמסת הקרישים ליותר מארבע שעות וחצי. לא כל החולים יתאימו לקבלת טיפול זה, שכן לא אצל כולם תהיה רקמת פנומברה שעדיין מקבלת אספקת דם, והתרופות עלולות לסכן אותם. ככל שיצטברו נתונים נוספים לגבי השימוש במכשיר ה-MRI לשם קבלת החלטות יהיה צורך לבחון את זמינות המכשיר גם בחדרי המיון, כך שיותר חולים יקבלו את הטיפול המתאים להם.

עם זאת, חשוב לזכור שגם בחלון הזמנים המקובל כיום, ככל שהטיפול ניתן מוקדם יותר כך הסיכוי לשיפור תפקודי עולה משמעותית. בחיות מעבדה נמצא שבכל דקה ללא חידוש אספקת דם מתים שני מיליון תאי עצב במוח, ומתצפיות קליניות בבני אדם נראה שעיכוב של 15 דקות במתן הטיפול מעלה בארבעה אחוזים את הסיכון להיוותר עם נכות תפקודית. פינוי מהיר לחדר המיון בכל חשד לשבץ מוח הוא הדרך הטובה ביותר להוריד את מספר החולים הנותרים עם מגבלה תפקודית משמעותית לאחר האירוע.

פרופ' איתן אוריאל הוא מומחה לנוירולוגיה ומחלות כלי דם של המוח. מנהל המחלקה הנוירולוגית במרכז רפואי "כרמל" ומזכיר האיגוד הנוירולוגי בישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו