בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בדיקות סקר לסרטן רירית הרחם: האומנם יש בהן צורך?

בדיקות סקר לסרטן רירית הרחם מובילות לפרוצדורות פולשניות אך אינן מבטיחות שיעורי הישרדות גבוהים יותר של המאובחנות

תגובות
סרטן רירית הרחם
ללא קרדיט

אחד משלושה בני אדם יחלה במהלך חייו בסרטן, וחלק מאותן מחלות יתגלו במהלך בדיקת סקר לסרטן שהיא בדיקה שמבוצעת באוכלוסייה ללא תסמינים. אחת התפיסות המקובלות ברפואה היא שבדיקות סקר מאפשרות גילוי מוקדם של סרטן, דבר שמוביל לירידה בשיעורי התמותה של החולים שהתגלו באוכלוסייה הנבדקת. הפרדיגמה הזאת מאותגרת בשנים האחרונות בהקשר של סרטן השד: מחקרים שפורסמו על בסיס מרשם הסרטן האמריקאי, ההולנדי והדני הגיעו למסקנה ששיעור גילוי היתר בעקבות בדיקות הממוגרפיה עומד על 30 אחוזים, ושעיקר הירידה בתמותה מסרטן השד באוכלוסייה הנסקרת נובעת מטיפול תרופתי יעיל יותר.

תוצאות מחקר שהתפרסם באחרונה מעלות שגם במקרה של אבחון סרטן רירית הרחם, שנובע מבדיקות סקר מזדמנות, אין הבדל בין שיעורי ההישרדות של נשים שאצלן התגלה הסרטן בבדיקה מקרית לבין נשים שהתלוננו על דימומים ובעקבות זאת עברו את הבדיקות הפולשניות לאיתור המחלה.

סרטן רירית הרחם הוא הממאירות הגינקולוגית השכיחה ביותר בארץ, וכ-90 אחוזים מהנשים המאובחנות לוקות במחלה לאחר גיל המעבר (מנופאוזה). התסמין העיקרי הוא הופעתו של דמם רחמי. כ-80 אחוזים מהנשים שפונות לרופא מאובחנות בשלב ראשון, שבו הגידול מוגבל לרחם. הטיפול העיקרי בשלב זה הוא ניתוח לכריתת הרחם שמלווה בשיעור ריפוי של כ-90 אחוזים.

הגופים המקצועיים אינם ממליצים על בדיקת סקר לסרטן רירית הרחם, אך מרבית הנשים עוברות בדיקה אולטרסאונד גינקולוגי של הרחם כחלק מהבדיקה התקופתית.  אצל חלקן נמצאת באופן מקרי רירית רחם מעובה או שקיים חשד לפוליפ ברירית הרחם. רבות מהן מופנות לבדיקות פולשניות כמו היסטרוסקופיה (אנדוסקופיה של הרחם) על מנת להסיר את הפוליפ או לדגום בביופסיה את רירית הרחם, ואכן באחוזים בודדים מנשים אלו מתגלה סרטן. זוהי מחלה שבמרבית המקרים מתפתחת לאט ומלווה בשיעורי ריפוי גבוהים.

נשאלת השאלה אם יש הבדל בין שיעור הישרדותן של נשים שאצלן התגלה סרטן רירית הרחם במקרה לבין נשים שהתלוננו על דמם והרופאים ערכו בירור, ובאחרונה פורסם בכתב העת American Journal of Obstetrics and Gynecology מחקר של הקבוצה הישראלית לגינקולוגיה אונקולוגית שבדק את השאלה הזו. במחקר, שנעשה בעשרה מרכזים רפואיים, נכללו 1,607  נשים לאחר גיל המעבר עם סרטן רירית רחם: 233 נשים ללא תסמינים ו-1,374 נשים שאצלן היה דימום.

נמצא שלא היו הבדלים משמעותיים במספרם של מקרי סרטן בשלב מתקדם או גידולים אגרסיביים בין הנשים שאובחנו באקראי לבין אלה שאובחנו בעקבות בירור דימום לאחר מנופאוזה. גם במעקב של חמש שנים לא תועדו הבדלים משמעותיים בין נשים שאובחנו באקראי ונשים עם תלונות על דימום בשיעורי החזרה של מחלת הסרטן (21.9 אחוזים לעומת 21.6 אחוזים), או בתמותה מסרטן (17.8 אחוזים לעומת 18.8 אחוזים).

מסקנת המחקר היא שכשמדובר בנשים לאחר מנופאוזה ללא תלונה של דמם, רק לעתים רחוקות ישנה הצדקה להיסטרוסקופיה או לפרוצדורה פולשנית אחרת במקרים של פוליפ או עיבוי רירית רחם שזוהו באקראי בבדיקת אולטרה סאונד. פנייה לפרוצדורות התערבותיות סבירה רק אם יש עדות לשינויים משמעותיים בבדיקת אולטרה סאונד שנעשות לאורך זמן. בנשים עם אירוע של דמם יש לבצע בירור מלא על מנת לשלול קיומו של סרטן.

פרופ' עפר גמר הוא מנהל אגף גינקולוגיה במרכז הרפואי ברזילי ויו"ר של החברה הישראלית לגינקולוגיה אונקולוגית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו