צליאק מתחילת החיים

עד היום היה ידוע שמחלת הצליאק מתפרצת במהלך החיים, מילדות ועד זיקנה, אבל האם גורלם של החולים מוכרע כבר בחדר הלידה?

תומר תלמי
תומר תלמי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
לחם ללא גלוטן
לחם ללא גלוטן. המחלה מתגלה בשלב כלשהו של החיים ויש לשמור על תזונה מתאימהצילום: דודו בכר
תומר תלמי
תומר תלמי

צליאק היא מחלה כרונית אוטואימונית הבאה לידי ביטוי באנשים עם גורמי סיכון גנטיים. המקור האוטואימוני של המחלה נקבע בגלל הימצאותם של נוגדנים ייחודיים בדמם של החולים והשכיחות הגבוהה של מחלות אוטואימוניות נוספות שמתגלות אצלם. המקור הגנטי של מחלת הצליאק נחקר היטב וכיום מזוהים שני אללים לגנים, כלומר שתי וריאציות גנטיות (HLA DQ2 ו-DQ8), שבהיעדרם אפשר לשלול את קיומה של המחלה. אלא שמחקרים מצאו שהשיעור של גנים אלה בכלל האוכלוסייה עומד על כ-30 אחוזים, בעוד ששיעור הצליאק באוכלוסייה עומד על אחוז בודד.

בחמישים השנים האחרונות קיימת מגמת עלייה משמעותית בשכיחות הצליאק, שאחראים לה בעיקר אבחון נרחב ומדויק יותר ומודעות גבוהה למחלה. הדעה הרווחת היא שבדומה למחלות אוטואימוניות אחרות ישנו אירוע שמקדים את התפרצות המחלה באנשים עם גורם סיכון גנטי. זיהוי גורמי הסיכון הסביבתיים או האירועים שיכולים להוביל להתפתחות המחלה יאפשר למנוע את התפתחותה אצל חלק מהאוכלוסייה. בהתאם לכך, אחת התיאוריות שנחקרו בשנים האחרונות היא שלידה קיסרית יכולה לגרום להתלקחות המחלה בילדים עם גורמי סיכון תורשתיים.

בדומה לשיעור העולמי של מחלת הצליאק, שהוכפל פי חמישה בחמישים השנים האחרונות, השימוש בלידה קיסרית נעשה גם הוא נרחב יותר. מעבר לכך, ידוע שללידה קיסרית יש השפעה משמעותית על הרכב החיידקים בחללי הגוף של התינוק ויש הסבורים שההשפעה על חיידקי המעיים עלולה לגרום לחוסר בקרה במערכת החיסון ובכך להתפתחות צליאק.

באחרונה פורסם מחקר סקנדינבי גדול שבו נבדקו כמה מאגרי רישום אוכלוסין בדנמרק ובנורבגיה  (במדינות סקנדינביה קיים רישום מקיף של פרטי האוכלוסייה הדמוגרפיים והרפואיים) ונעשתה השוואה בין שיעורי המחלה בילדים שנולדו בלידה קיסרית מול כאלה שנולדו בלידה נרתיקית. במחקר, שבו שוקללו נתוניהם של 1.5 מיליון ילדים, לא נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין סוג הלידה לבין התפתחות צליאק. גם לאחר חלוקה לתת קבוצות, כמו ילדים שנולדו בניתוח קיסרי דחוף, לא נמצא קשר מובהק בין השניים.

מחקרים קודמים שבדקו את השפעת הלידה על צליאק הגיעו למסקנות מנוגדות. המחקר הנוכחי, המתבסס על בסיס נתונים נרחב, מראה שייתכן שהאירוע הקובע אם תתפתח המחלה מתרחש מאוחר יותר בילדות.

מוצרים ללא גלוטן
מדפי מוצרים ללא גלוטן. שכיחות הצליאק היא אחוז אחד מהאוכלוסייהצילום: ללא קרדיט

במחקר אחר שפורסם ב-2017 ושנערך בארצות הברית ובאירופה, החוקרים עקבו אחרי ילדים עם סיכון תורשתי לצליאק מגיל שנה עד גיל ארבע. מחקר זה בחן תיאוריה רווחת שלפיה זיהומים של דרכי הנשימה או של דרכי העיכול בילדות יכולים להיות הטריגר להתפתחות המחלה. התוצאות הראו שזיהום של דרכי העיכול מעלה את הסיכון להתפתחות צליאק בתקופה שאחריו ב-33 אחוזים בקרב אוכלוסיית המחקר. עוד ממצא מעניין הוא שילדים שנחשפו לגלוטן בגיל צעיר וחוסנו נגד נגיף הרוטה, חיסון שנמצא בתוכנית החיסונים של משרד הבריאות, היו בסיכון מופחת משמעותית (43 אחוזים) לפתח את המחלה.

ההליך הדלקתי העומד בשורש המחלה נובע משפעול (אקטיבציה) של תאי דם לבנים מסוג טי בתגובה לנוגדנים שנקשרים למולקולות הגלוטן והפרולמין. אלה מצויות בעיקר בחיטה, בשעורה ובשיפון. תסמיני המחלה שבראשם כאבי בטן, שלשולים והקאות הם תוצאה ישירה של דלקת במעי הדק. ישנו גם מנגנון של תת ספיגה שגורם למחסור בברזל ובוויטמינים חיוניים, המלווה בהשלכות על מרבית מערכות הגוף החיוניות. הטיפול היחידי לצליאק הוא הימנעות מלאה ממוצרים המכילים את המולקולות האלה.

צליאק עלולה להיות מחלה קשה ביותר ובשל שכיחותה הגבוהה, ישנה חשיבות מיוחדת לזיהוי מוקדם ולהתאמת התזונה. יש לקוות שבעתיד יזוהו גורמים שמובילים להתפתחות צליאק ושיתגלו טיפולים ממוקדים בתחום הגנטי או הביולוגי שיקלו את הסימפטומים ואף ירפאו את המחלה.

תומר תלמי הוא סטאז'ר לרפואה במרכז הרפואי זיו

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ