זירוז היריון הוא עניין מסוכן? מחקר חדש מוכיח את ההפך

מחקר שנעשה בארצות הברית מראה שהשראת לידה בשבוע 40-39 להיריון תקין מובילה לפחות סיבוכים ליולדת ולתינוק

תומר תלמי
תומר תלמי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תינוק נולד
תינוק נולד. הפרוצדורה הרפואית שמשמשת במקרים של חשש לבריאותם של היולדת והעובר יכולה להתאים גם בהיריון תקיןצילום: ללא קרדיט

נשים הרות יודעות את מועד הלידה המתוכנן שלהן וסופרות את הימים עד הגעתו. לפעמים הלידה מקדימה, פעמים אחרות היא מתרחשת אחרי המועד שאליו מכוונים. רוב הנשים שאינן עוברות ניתוח קיסרי מסיבה כלשהי יולדות בטווח של עשרה ימים לפני או אחרי המועד המתוכנן, בעוד שרק ארבעה אחוזים יילדו בדיוק בתאריך שידעו עליו מראש.

נתונים רבים מצביעים על כך שתזמון הלידה המיטבי הוא בין השבוע ה-39 לשבוע ה-40 להיריון משום שבפרק זמן זה הסיבוכים המיילדותיים לאם וליילוד הם הנמוכים ביותר. אם הרופאים חוששים לבריאותם של האישה ושל התינוק הם משתמשים בפרוצדורה רפואית ששמה השראת לידה. אחת ההתוויות העיקריות לשימוש בה היא היריון שמגיע לתום השבוע ה-40 בלי שמתחילה לידה עצמונית. מעבר לכך, ישנן התוויות נוספות להשראת לידה כמו הופעתה של רעלת היריון או ירידת מים מוקדמת המתרחשת לפני השבוע ה-37 או לפני תחילתה של לידה פעילה.

אלא שמחקר גדול, שהתפרסם באחרונה בכתב העת New England Journal of Medicine, בדק את ההשערה שהשראת לידה יזומה בתחילת השבוע ה-39 להיריון מפחיתה את הסיבוכים ליילוד ואת שיעור הלידה הקיסרית בהשוואה ללידה ספונטנית במועד, ונמצא שיש יתרון לשימוש בה גם כחלק מהיריון בריא ותקין.

השראת הלידה נעשית כיום במגוון שיטות, בהן עירוי של ההורמון אוקסיטוצין שגורם לכיווץ הרחם ולתחילתה של לידה פעילה, פקיעה יזומה של קרומי השפיר, הפרדה ידנית בין קרומי השפיר לבין צוואר הרחם (סטריפינג) ושימוש בפרוסטגלנדינים שהם חומרים שגורמים להבשלה ולהרחבה של צוואר הרחם. למרות שימוש הולך וגובר בהשראת לידה בעשור האחרון, אמהות ורופאים עיין חוששים שהשימוש באמצעים מלאכותיים אלה יגרום שיעור גבוה יותר של סיבוכים לעובר או לצורך בלידה קיסרית.

המחקר החדש נערך ב-41 מרכזים רפואיים בארצות הברית. החוקרים גייסו נשים בהיריון ראשון עם סיכון היריוני נמוך ועובר יחיד שנמצא במנח ראש. כמעט 50 אלף נשים נבדקו בבתי החולים שהשתתפו במחקר בין השבוע ה-34 לשבוע ה-38 אך רק כ-6,000 מהן התאימו לתנאי הכניסה למחקר והסכימו להשתתף בו. המשתתפות חולקו אקראית לשתי קבוצות, באחת היו 3,062 נשים שנבחרו לעבור השראת לידה במהלך השבוע ה-39 להיריון ובאחרת 3,044 נשים שהמתינו ללידה ספונטנית בין השבוע ה-39 לסוף השבוע ה-40.

אולטרסאונד לאישה בהיריון
האם אין ניגוד בין הבטחת זכויות נשים לקבלת טיפול רפואי לבין זכותה של אישה להחליט על גופה ועל לידתה? צילום: Teresa Crawford/אי־פי

החוקרים מדדו את התמותה ואת הסיבוכים לעובר סביב הלידה ושקללו את הנתונים עם שיעור הלידות הקיסריות בשתי הקבוצות. תוצאות המחקר הראו שבקבוצה שבה בוצעה השראת לידה היה שיעור הלידה הקיסרית נמוך ב-16% מאשר בקבוצת הביקורת (הפרש זה היה מובהק סטטיסטית). גם שיעור הסיבוכים והתמותה היה נמוך יותר בקבוצת השראת הלידה אך ההבדל לא היה מובהק.

השראת לידה במצבים שבהם העובר או האם נמצאים בסיכון היא מוסכמה גם אצל הרופאים וגם אצל היולדות, אבל לגבי השימוש בה בתנאים של לידה בסיכון נמוך קיימים חילוקי דעות. מחקר זה מבסס את ההשערה שהשראת לידה שוות ערך ללידה ספונטנית במועד, והיא יכולה אף להפחית שיעורים של לידה קיסרית. ייתכן שמחקר זה ומחקרים נוספים שייערכו בעקבותיו יפריכו את הדעה הקדומה שמלווה את הפעולה הזו ואף יהפכו את הפרוצדורה הזו להליך שגרתי עבור רוב הנשים.

תומר תלמי הוא סטאז'ר לרפואה במרכז הרפואי זיו

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ