בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ספרי הרפואה צריכים להשתנות: נמצאו הבדלים בצורת תעלת הלידה של נשים מסביב לעולם

במשך שנים רבות רופאים ומיילדות האמינו שמבנה תעלת הלידה דומה אצל כל הנשים אלא שהידע הזה מבוסס על אנטומיה של נשים ממוצא אירופאי ולכן יש יותר התערבויות בלידות של נשים ממוצאים אחרים

9תגובות
נשים הרות
AP

אם תחפשו את המונח "תעלת הלידה" בספרי אנטומיה או מיילדות תמצאו תיאור כזה: "אצל נשים בריאות ובנויות היטב, שתזונתן בתקופת הגדילה הייתה טובה, נראה בדרך כלל אגן רחב". אגן כזה, כך מוסבר בספרים, מאפשר "פחות קשיים בתהליך הלידה".

הבעיה היא שתיאורים אלה מתבססים על האנטומיה של נשים ממוצא אירופאי ואילו במציאות מבנה תעלת הלידה, אותן עצמות שדרכן רובנו הגחנו לעולם, משתנה משמעותית בהתאם למוצא אתני, כך נמצא במחקר חדש שהתפרסם בכתב העת Proceedings of the Royal Society B. לממצאים אלה יש השלכות על האופן שבו מיילדות מתייחסות ללידות של נשים ממוצא אתני מעורב, אומרות עורכות המחקר. בארצות הברית נפוצה אפליה גזעית בתחום בריאות האישה ההרה: גורמים כמו גזענות על רקע אישי וגזענות ממוסדת, עוני, בעיות נגישות לקבל טיפול רפואי ובעיות סביבתיות פוגעים בנשים שחורות הרבה יותר מאשר בנשים לבנות. כל אלה גורמים לכך שהסיכון למוות שקשור בהיריון גדול פי שלושה עד ארבעה בקרב נשים שחורות בהשוואה לנשים לבנות.

תפישות שגויות לגבי מהם מבנה אגן "נורמלי" או לידה "רגילה" יכולות להוביל את הרופאים להתערבויות מיותרות כמו זירוז לידה, ניתוח קיסרי או שימוש במלקחיים, שמגדילים עוד יותר את הנזקים ליולדת ולתינוק, אומרת ד"ר ליה בטי (Betti), אנתרופולוגית מאוניברסיטת רוהמפטון בלונדון שעומדת בראש קבוצת המחקר. "מה שמטריד אותי במיוחד הוא שרופאים יוצאים מבתי הספר לרפואה כשדגם האגן שהם מכירים הוא האירופאי", ממשיכה ד"ר בטי ומספרת שבתחילת שנות ה-90 זה הוביל למצבים נוראיים של רופאים אמריקאים השתמשו במלקחיים בלידות של נשים שחורות כדי להתאים את מנח העוברים לאופן שבו הם אמורים להיות לפי הידע שהיה בידיהם באותו הזמן.

מבנה האגן של נשים בימינו צר ביחס לגודל ראשו של התינוק. חוסר התאמה זה תורם לשיעור הגבוה של סיבוכי לידה אצל בני אדם בהשוואה לפרימטים אחרים. גורמים כגון מהירות התקדמותו של תינוק בתעלת הלידה, או לאיזה כיוון מופנה ראשו בעת התהליך, יכולים להשתנות בהתאם לצורתו של האגן. אין הסבר מקובל לשאלה מדוע האגן האנושי מותיר מקום כה מצומצם ללידה, וד"ר בטי ועמיתה ד"ר אנדריאה מאניקה מאוניברסיטת קיימברידג' ניסו לבחון את ההסבר השנוי במחלוקת לשאלה זו המוכר כ"דילמת המיילדות" (obstetrical dilemma). הנחת הבסיס היא שכשבני המין האנושי החלו ללכת זקוף האגן שלהם נעשה צר יותר כדי שרוב משקל הגוף יתרכז באזור מרכז הכובד שלו. אולם, עם התפתחות המוח נוצר קושי במעבר הגולגולת בתעלה הצרה.

ד"ר בטי אמרת שהיא מטילה ספק בהסבר זה ושהיא סבורה שדברים אחרים, כמו סוגי תזונה מודרניים או הצורך לתמוך באיברים פנימיים, מסבירים טוב יותר את חוסר ההתאמה בין האגן לבין ראשו של העובר. כדי לבחון את ההשערות האלה מדדו בטי ומאניקה 348 שלדי נשים מרחבי העולם וגילו שונות מדהימה במידותיו של האגן, אפילו יותר מההבדלים באורכן של הידיים והרגליים והיחס הכללי בין חלקי הגוף, שידוע שהם משתנים בין אוכלוסיות שונות. לדבריהם, "הממצאים האלה היו בלתי צפויים וראויים לציון".

עצמות אגן שנמדדו במחקר
AFP

הם גילו שצורת האגן משתנה בעיקר בהתאם לשושלות גנטיות על פי מקומן הגיאוגרפי. למשל, בקרב ילידות האזור שנמצא דרומית לסהרה נמדד המרווח הגדול בין עצמות האגן מהגב לקדמת הגוף, בעוד שילידות אמריקאיות הציגו אגן רחב מצד אחד לאחר. מדידות של אגנים מאירופה, מצפון אפריקה ומאסיה קבעו שהם בטווח הממוצע בין השניים האחרים. צורתה של תעלת הלידה השתנתה במידה ניכרת גם בקרב האוכלוסיות עצמן, על אף שהגיוון ירד בחדות ככל שמקורה של האוכלוסייה התרחק מאפריקה. ממצא זה עולה בקנה אחד עם ממצאים אחרים המעידים על כך שהשונות הגנטית של אוכלוסיות יורדת ככל שהם מתרחקים מהאזור שנחשב לערש המין האנושי.

מרביתו של השינוי בצורתו של האגן נבע משינויים גנטיים אקראיים, גם אם לברירה הטבעית הייתה יד בדבר, אומרת ד"ר בטי. חלקה העליון של תעלת הלידה מעט רחב יותר אצל אוכלוסיות שמתגוררות באקלים קר, אולי בשביל להפוך את הגוף למוצק יותר. ואם ישנה שונות גבוהה בצורתו של האגן בין אוכלוסיות ובתוכן, הממצאים קוראים תיגר על הרעיון שלפיו יש רק דרך אחת נכונה ללדת תינוק, מסבירה פרופ'-חבר הלן קורקי, מרצה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת ויקטוריה שבקנדה. לדבריה, גישה אישית יותר ללידה וליולדת תהיה יעילה יותר ותמנע סיבוכים מיותרים.

למרות העובדה שאנשים שונים זה מזה מבחינה אנטומית, אומרת ד"ר בטי שלפי המחקר ההבדלים אינם בהכרח תפקודיים: "אם נבדוק את צורת תעלת הלידה אצל נשים שונות ייתכן שנתפתה לחשוב שהיא מותאמת להולדת תינוקות בעלי ראשים שונים או משהו כזה", הוא מסבירה. "האמת היא שבדרך כלל השינויים האלה קרו במקרה, ואני חושבת שזה נפלא. לפעמים הגיוון האנושי הוא פשוט תוצאה אקראית".

לכתבה המקורית של סטף יין בניו יורק טיימס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו