שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הכל בגלל כרומוזום אחד?

השוני הגנטי בין נשים לגברים קטן, אבל יש לו השפעה משמעותית על האופן שבו הדנ"א בא לביטוי ועל תופעות בריאותיות שונות

תומר תלמי
תומר תלמי
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נשים וגברים בשדירות רמבלאס בברצלונה
נשים וגברים בשדירות רמבלאס בברצלונה. לשינויים חדים במאזן ההורמונלי יש השפעה על רוב מערכות הגוףצילום: JLImages / Alamy Stock Photo
תומר תלמי
תומר תלמי

מינו של האדם – זכר או נקבה – הוא אחת התכונות החשובות ביותר בעיצוב כלל מרכיבי החיים, ובראשיתם גם הבריאות. תהליך ההיווצרות של כל תכונה אנושית כרוך בשילוב בין המטען הגנטי המורש להשפעה הסביבתית. מידת ההשפעה של הגנטיקה והסביבה שונה בנוגע לכל תכונה. ככל שמדובר בדנ"א, השוני בין זכר לנקבה אינו גדול. מבין 23 זוגות כרומוזומים (מקבצים של דנ"א, שחציים מורשים מהאם ומחציתם מהאב) קיים שוני מהותי רק בזוג אחד: הנקבה מקבלת כרומוזום X משני הוריה, הזכר מקבל מאמו כרומוזום X ומאביו כרומוזום Y. האם השוני הזה בכרומוזומי המין מסביר את כלל ההבדלים בין בנים לבנות, או בין נשים לגברים?

דוגמאות רבות ממחישות את ההבדלים בין המינים בפן הבריאותי, אבל רק לחלק קטן מהן יש הסבר מדעי בעל תוקף. לדוגמה, בקרב נשים לפני גיל הבלות, שיעור מחלות הלב והשבץ המוחי קטן משמעותית בהשוואה לגברים, אבל בקרב נשים בגיל הבלות השיעור של מחלות אלה גבוה לעתים מאשר בקרב גברים. ההסבר לכך מיוחס להשפעתם של הורמוני המין הנשיים, ובראשם אסטרוגן, המגינים מפני מחלות אלו.

נראה כי האפקט ההורמונלי מסביר הבדלים רבים אחרים בין המינים. יתרה מזו, לשינויים חדים במאזן ההורמונלי, כמו תחילת הווסת בגיל ההתבגרות או הריון, יש השפעה על רוב מערכות הגוף. לדוגמה, בקרב בנים בין גיל שנתיים לגיל שמונה יש שיעור גבוה ביותר של הופעת אסתמה, בעוד שלאחר גיל ההתבגרות המחלה נפוצה יותר דווקא בקרב נשים. בנוסף, סביר שלמשתנים סביבתיים שונים, כמו עישון ותזונה, יש השפעה אחרת על גברים ועל נשים.

קטגוריה מסוימת של מחלות מורשות שלהופעתן יש הסבר מדעי מבוסס היטב הן מחלות המורשות בדנ"א של כרומוזום ה-X. כזכור, זכרים נושאים בגופם עותק אחד בלבד של כרומוזום זה, ואילו נקבות נושאות שני עותקים שלו, שקיבלו משני ההורים. מסיבה זאת, אם על פני כרומוזום ה-X של זכר (המורש מהאם) קיימת מוטציה הגורמת מחלה מסוימת, הוא למעשה נותר ללא עותק תקין ולכן המחלה באה לידי ביטוי. לעומת זאת, נקבה נושאת עותק נוסף של כרומוזום זה (המורש מהאב) ולכן במרבית המקרים אצלה המחלה כלל אינה באה לידי ביטוי או שהיא מקבלת ביטוי פחות חמור. דוגמאות בולטות למחלות המורשות באופן זה הן הפרעות בקרישת הדם, כמו המופיליה A והמופיליה B או סוגים שונים של מחלות ניוון שרירים – מחלת דושן ומחלת בקר – שזכרים עלולים לרשת מאמם, שברוב המקרים אינה סובלת מהן.

חוקרים גם סוברים שלכרומוזום ה-X יש השפעה בולטת על מערכת החיסון ועל תהליכים אוטואימוניים. ככלל, שיעור המחלות האוטואימוניות בקרב ילדות ונשים גבוה משמעותית בהשוואה לילדים וגברים. נשים, לדוגמה, הן 80% מהחולים במחלות אוטואימוניות כמו לופוס, שיוגרן, השימוטו וצמקת מרתית ראשונית (Primary biliary cirrhosis). מצד שני, קיימת סברה שקיומם של שני כרומוזומי X בנשים מקנה להן הגנה מפני מצבים זיהומיים קשים כמו אלח דם, בשל ייצור נוגדנים מוגבר. תופעה זו אף עשויה להסביר חלקית את ההבדל בתוחלת החיים בין המינים.

הדמיית תלת ממד של דנ"א
הדמיית תלת ממד של דנ"א. לכרומוזום ה-X יש השפעה בולטת על מערכת החיסון ועל תהליכים אוטואימונייםצילום: Getty Images IL

בעוד ההשפעה של הורמוני המין והמאזן ההורמונלי מסבירה חלק ניכר מהשוני בין זכרים לנקבות, קיימים פערים גדולים שנותרו ללא הסבר מדעי מוצק. דוגמה בולטת לכך היא האופן שבו באות לידי ביטוי הפרעות פסיכיאטריות שונות - הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD), אוטיזם, תסמונת טורט, סכיזופרניה ועוד - ומועד הופעתן. יתר על כן, במחקרים שפורסמו בעשור האחרון נמצאו הבדלים מובהקים בין המינים בכל הנוגע לתהליכי הספיגה, הפיזור וההפרשה של תרופות (פרמקוקינטיקה). נמצאו גם הבדלים בין גברים לנשים בכל הנוגע לשיעורי ההופעה של תופעות לוואי חמורות. ייתכן שהבדלים אלו מוסברים בחלקם על ידי השוני במבנה הגוף. בגופן של נשים, לדוגמה, יש אחוזי שומן גבוהים יותר. למרות הממצאים הללו, הסוגיה טרם נחקרה מספיק כדי להצדיק קביעת מינונים שונים של תרופות לנשים ולגברים.

סקירה חדשה שפורסמה בכתב העת "Nature Reviews Genetics" מצביעה על הבדלים גנטיים שונים שעשויים להסביר את ההבדלים האלה. ייתכן שחלק גדול מאוד מהשוני טמון באופקים שטרם נחקרו לעומק, כמו האופן שבו גנים שונים באים לידי ביטוי ברקמות והאופן שבו קוד הדנ"א בכל תא בא לידי ביטוי בפועל, המשפיע על תכונות שונות של האדם.

בשנים האחרונות נערכו כמה מחקרים סטטיסטיים רחבי היקף על הבדלים בין המינים. מחקרים אלה מכונים Genome Wide Association Studies והם נערכים על מדגמים גדולים מאוד של אנשים, בשאיפה לאתר רצפי דנ"א המופיעים בשכיחות גבוהה או נמוכה בקרב אוכלוסייה ספציפית, תוך השוואתה לאוכלוסיית ביקורת. במחקרים אלה נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בגנים המקושרים בין היתר לסוכרת ולמחלות מעי דלקתיות, אבל קשרים אלו טרם נבדקו לעומק ברמה המולקולרית. מחקרים מסוג זה והתעמקות בהבדלים בין גברים לנשים ברמת הדנ"א והמנגנונים התוך-תאיים עשויים לתרום רבות להבנת ההבדלים ביניהם, בתקווה שיום אחד הטיפול הרפואי האישי – המגמה העתידית ברפואה – יותאם גם למין של המטופל או המטופלת.

תומר תלמי הוא סטאז'ר לרפואה במרכז הרפואי זיו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ