בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תמונה אחת שווה אלף מילים גם במחלות לב וכלי דם

מחקר חדש מראה כיצד הפקת דף מידע מאויר המדגים את היצרות העורקים אצל מטופלים מורידה את הסיכון שלהם למחלות לב וכלי דם

3תגובות
אולטרסאונד של עורק התרדמה
BSIP / UIG via Getty Images

מחלות לב וכלי דם (תחלואה קרדיווסקולרית) הן הגורם המוביל למוות בעולם המערבי. האמצעים הטובים ביותר מבחינת עלות-תועלת למניעתן הם פעילות גופנית, הפסקת עישון, טיפול בתרופות (סטטינים), ואיזון לחץ דם. בחיים האמיתיים, הטיפול המניעתי הזה נכשל במקרים רבים בגלל הקפדה לקויה של הצוות הרפואי על ההנחיות (Guidelines), כמו גם חוסר היענות של המטופלים עצמם.

ישנם כמה מודלים סטטיסטיים המבוססים על גורמי סיכון קליניים שבהם נעזרים כדי להעריך את הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית. הנפוצים ביותר הם ה-FRS וה-SCORE. ה-FRS הוא אלגוריתם המבוסס על ממצאי Framingham Heart Study, מחקר אמריקאי שהחל לפני כ-70 שנה ועומד בבסיס הידע לאפידמיולוגיה של יתר לחץ דם ומחלות לב וכלי דם. מודל זה מעריך את מידת הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית בתוך 10 שנים. SCORE (ראשי תיבות של Systemic COronary Risk Evaluation) הוא מדד אירופאי שבו נבדקים גיל החולים, מינם, עישון, ערכי לחץ הדם, רמות הכולסטרול שלהם ועוד. שקלול של הנתונים הללו מעניק הערכה לסיכון לחלות במחלה לב וכלי דם.

מחקרים רבים מוכיחים שירידה בניקוד שניתן לפי מדדים אלה מתורגמת לירידה בתחלואה ובתמותה ממחלות כאלה. הבעיה היא שמדדים אלה עלולים להיות עמומים עבור המטופל ועבור המטפל, וכתוצאה מכך נוצר כשל בתרגום המידע למטפלים שאינם מבהירים לחולים באופן מיטבי על הצורך ליטול תרופות המתאימות למצבם ולאמץ אורח חיים בריא. ההנחיות מועברות למטופלים בעל פה ובכתב, אבל התברר שלא תמיד זה מספיק בשביל לגרום לשינוי התנהגותי. חוקרים בשבדיה העלו את ההשערה שהעברת מידע זהה באופן חזותי תצליח להגביר את המוטיבציה של המטופלים ושל המטפלים להיצמד להנחיות הרפואיות.

מחקר שהתפרסם באחרונה בכתב העת Lancet בדק כיצד משפיעה העברתו של מידע חזותי, המתאר את מידת הסתיידות העורקים (Atherosclerosis) שנמצאה בבדיקת אולטרסאונד של עורקי התרדמה (Carotid Arteries), בהשוואה לשיחה ללא האמצעים החזותיים על המדדים FRS ו-SCORE. החוקרים גם בדקו את ההשפעה של המידע החזותי על לחץ הדם של המטופלים, רמות הכולסטרול בדמם, שינוי במשקלם, היקף המותניים שלהם, הנכונות להפסיק לעשן וההיענות שלהם ליטול תרופות למניעת יתר לחץ דם ולהורדת כולסטרול.

מערכת הבריאות בארצות סקנדינביה בכלל, ובשבדיה בפרט, היא מערכת ציבורית ריכוזית, ונתוני המטופלים מרוכזים לרוב במקום אחד. מסד נתונים שכזה הוא גן עדן לחוקרים, שכן הוא מאפשר מעקב ארוך טווח על תוצאות טיפולים שונים. בשנות ה-90 החלה באחד המחוזות בשבדיה תכנית לבדיקות סקר ולמניעת מחלות לב וכלי דם. במסגרת תכנית זו מזומנים מדי שנה בני 60-40 לבדיקה גופנית, מילוי שאלון וריאיון, במטרה לקדם אורח חיים בריא לפי ההנחיות הקליניות. מטופלים אלה הוזמנו להשתתף גם בניסוי הנוכחי.

במסגרת הניסוי עברו כל הנבדקים בדיקת אולטרסאונד של עורקי התרדמה הנמצאים משני צדי הצוואר, מילאו שאלונים ונלקחו מהם מדדים להערכת גורמי הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית (היקף מותניים, מדידת לחץ דם, גובה, משקל, בדיקות דם שבהן נבדקו רמות כולסטרול וטריגלצרידים, ומבחן סבילות לגלוקוז). הקריטריונים להכללה במחקר היו: בני 40 עם קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם היסטוריה של מחלה קרדיווסקולרית מתחת לגיל 60, בני 50 עם גורם סיכון אחד לפחות (עישון, סוכרת, יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, היקף בטן גדול או קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם היסטוריה של מחלה קרדיווסקולרית מתחת לגיל 60), וכל בני ה-60. קריטריונים לאי-הכללה היו היצרות משמעותית של עורקי התרדמה (יותר מ-50% מקוטר העורק), הפרת פרוטוקול המחקר (נבדקים שאינם ממלאים שאלונים או שאינם באים לביקורת) והשתתפות במחקרים אחרים בזמן המחקר הנוכחי.

סיכון למחלות לב וכלי דם
Reprinted from The Lancet, https

הנבדקים חולקו אקראית לשתי קבוצות שהיו זהות מבחינת המאפיינים: קבוצת הניסוי, שבה כל משתתף והרופא שלו קיבלו דף מידע המפרט בתמונה את תוצאות בדיקת האולטרסאונד של עורקי התרדמה ותרשים המציג בצבעי רמזור (אדום, כתום וירוק) את הגיל הביולוגי של הנבדק בהשוואה לגילו הכרונולוגי בהתאם למידת החסימה של כלי הדם, לדוגמה אצל מטופל שנולד לפני 50 שנה וסובל מחסימה משמעותית בעורקים הגיל הכרונולוגי הוא 50 אבל גילו הביולוגי גדול יותר, כלומר הוא "מזדקן" בעשר שנים בשל החסימה. כעבור שבועיים עד ארבעה שבועות התקשרה אחות אל כל המשתתפים כדי לוודא שהבינו את המידע שניתן להם. כחצי שנה לאחר מכן חזרו על התהליך. משתתפי קבוצת הביקורת והרופאים המטפלים שלהם לא קיבלו את הדף הצבעוני. המשתתפים בשתי הקבוצות טופלו באופן דומה לפי ההנחיות הסטנדרטיות.

למחקר נכנסו 3,532 מטופלים, ו-3,175 מתוכם סיימו את שנת המעקב הראשונה. לאחר שנה נמצאו הבדלים משמעותיים סטטיסטית לטובת קבוצת הניסוי, שבה קבוצת המטופלים והמטפלים קיבלו דף עם איור המדגים את היצרות העורקים. ה-FRS וה-SCORE היו נמוכים יותר בקבוצת הניסוי - עדות לירידה בסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית, בהשוואה לקבוצת הביקורת.

רמות הכולסטרול הכללי ורמות ה-LDL ירדו בשתי הקבוצות אולם הירידה הייתה גדולה יותר בקבוצת הניסוי, עם הבדל משמעותי סטטיסטית בהשוואה לקבוצת הביקורת. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם היענות טובה יותר לטיפול התרופתי שנמצאה בקבוצת הניסוי בהשוואה לקבוצת הביקורת.

עוד נמצא שהייתה עלייה קלה במשקל אצל משתתפי קבוצת הביקורת וירידה קלה במשקל בקבוצת הניסוי. גם לחץ הדם הסיסטולי עלה קלות בקבוצת הביקורת (1.6 מ"מ כספית בממוצע) ונשאר יציב (ירידה של 0.2 מ"מ כספית בממוצע) בקבוצת הניסוי. כשחילקו את אוכלוסיית המחקר לפי רמת הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית כפי שהוערכה בתחילת הניסוי, נמצא שככל שהסיכון גבוה יותר כך בלטה ההשפעה יותר. כשבדקו את ההשפעה בחלוקה לפי רמת ההשכלה של המטופלים לא נמצא הבדל.

מגבלות המחקר קשורות בנתוני הנשירה: הממצאים מתבססים על נתוניהם של 3,175 מטופלים מתוך 3,532 שהחלו אותו. כשבדקו את נתוני הבסיס בקרב אלה שהחליטו לצאת מהמחקר נמצא הבדל קל בין קבוצת הניסוי לביקורת בהתייחס לחלק מגורמי הסיכון, כלומר בתחילת המחקר הקבוצות לא היו זהות לחלוטין. מאידך, באוכלוסיית המחקר, שבה היו החולים שבסופו של דבר נכללו בניסוי, לא נמצאו הבדלים בנתוני הבסיס בין שתי הקבוצות.

תוצאות המחקר מדגימות את התרומה של התערבות זולה ופשוטה יחסית להורדה משמעותית של הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית ולירידת רמות הכולסטרול בכלל, ורמות LDL בפרט. כל מה שהיה דרוש הוא הפקת דף מידע מאויר שבו מוצגת מידת היצרות העורקים אצל המטופל. אמצעי זה נמצא חיוני לרופאים ולמטופלים, שהצליחו להבין טוב יותר את מצבם יחסית לאוכלוסייה הבריאה והראו היענות טובה יותר לשימוש בתרופות ולשינוי משמעותי באורח חייהם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו