שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

בחירת מילים: סרטן הוא מחלה, לא שדה קרב

במחקר חדש נמצא שהשימוש במונחים לוחמניים בהקשר של מחלת הסרטן יכול לגרום למטופלים להיות פסימיים יותר ולוותר לעצמם, ולבריאים להזניח את בריאותם ולהתעלם מסימנים מדאיגים

לוגו גרדיאן
גרדיאן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
טכנאית רנטגן צופה באדם שעובר בדיקת CT
צילום: RAGUET H. / BSIP
לוגו גרדיאן
גרדיאן

במקום לחלות בסרטן, חולים "מותקפים על ידי תאי אויב שפלשו אל גופם" והאונקולוג "נלחם בהם באמצעות התחמושת החדישה ביותר במחסן הנשק שלו", וכל זה קורה "בקרב שגיבורים רבים מפסידים בו". אלא שהשימוש הנרחב בדימויים מעולם הצבא ביחס למחלת הסרטן עלול לגרום יותר נזק מתועלת, כך טוענים חוקרים שבחנו את ההשפעה הפסיכולוגית של השימוש בביטויים שונים על תפיסת המחלה.

החוקרים מצאו שמסגוּר מחלת הסרטן במונחים לוחמניים גרם לכך שהטיפול היה קשה יותר, והותיר אנשים בתחושה של ייאוש גדול יותר ביחס למחלה, ועם מחשבות שליליות שהובילו את הלך הרוח שלהם בעת הטיפולים שעברו. השפה שבה נעשה שימוש אמורה לגרום לאנשים להיות ערניים יותר ולגלות מוקדם סימני אזהרה, אבל במחקר לא נמצא שום סימן לכך שהיא אכן מעוררת בחולים את המוטיבציה הזו.

"תוצאות המחקר מראות ששימוש במונחים כאלה יכול להשפיע לרעה על האופן שבו אנשים חושבים על סרטן, והמחשבות האלה עלולות לפגוע ברצון שלהם לאמץ התנהגויות בריאות יותר", אומר דיוויד האוזר, פסיכולוג מאוניברסיטת קווין שבאונטריו, קנדה.

האוזר ועמיתו נורברט שוורץ, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת דרום קליפורניה, שמו לב לשימוש נרחב במונחים לוחמניים ובחנו את השפעתם של מילים וביטויים כאלה על האופן שבו אנשים בריאים מתייחסים אל מחלת הסרטן. מחקרם יתפרסם בכתב העת "Health Communication". "אנשים משתמשים במילים כאלה מפני שהם מאמינים שיש להן השפעה חיובית, או לפחות אין להן השפעה שלילית על השומעים", אומר האוזר ל"גרדיאן".

כדי לבחון אם לביטויים האלה אכן יש השפעה, צמד החוקרים ערכו ארבעה ניסויים נפרדים שבהם השתתפו כאלף מתנדבים בריאים בדרך כלל. הם קיבלו קטעי קריאה שבהם היה סיפור קצר על חולה סרטן. התיאורים היו ביטויים תוקפניים הקשורים בקרב כמו "מאבק", "התקפה" ו"פלישה", או מונחים המדמים את ההתמודדות במחלה למסע.

טיפול כימותרפי לסרטן
צילום: Matt Rourke / AP

הטקסט הכללי היה זהה, והוחלפו בו רק הביטויים הרלוונטיים. לדוגמה: "ג'ו חולה בסרטן, והוא יודע שבעתיד הקרוב הוא יצא לקרב נגד המחלה/למסע עם המחלה. הקרב שבו שעליו להילחם לא תמיד יהיה קל/הדרך שעליו לעבור לא תמיד תהיה קלה". משפטי ההמשך תיארו את התמיכה שמעניקים בני המשפחה והחברים, שאליהם הוא יכול לפנות כדי לחלוק את הקשיים שחווה בקרב (או את חוויות המסע).

מניתוח הממצאים התברר שהמילים הלוחמניות לא רק שאינן מסייעות לחולים, אלא הן אפילו עלולות להזיק להם. משתתפים שקראו טקסטים מהסוג הזה דירגו את הטיפול שמקבל חולה הסרטן שבסיפור כקשה יותר, לעומת משתתפים שקראו את אותם קטעים עם ביטויים ניטרליים המתארים את הדרך שהוא עובר. החוקרים מזהירים שהדגשה של הקושי הכרוך בטיפולים יכולה לגרום לחולים לחשוש מפניהם, והתוצאה היא התעלמות מתסמיני המחלה שיש לה השלכות מסוכנות על בריאותם.

ביטויים כאלה גם גרמו לאנשים להיות פטליסטים יותר, כלומר הם החלו להאמין שגורלם לא נתון בידיהם ושאין להם השפעה על עתידם. כשקראו קטעים שבהם שולבו מילים קרביות הם הסכימו יותר עם אמירות כמו: "אם מישהו אמור לחלות בסרטן זה יקרה, ולא משנה מה יעשה". גישה כזו יכולה לפגוע במוטיבציה שלהם לנסות להקטין את הסיכוי שלהם לחלות בסרטן.

האוזר מסביר שהביטויים הקשורים למלחמה טבועים עמוק כל כך, שיהיה קשה להיפטר מהם. הוא קרא לעמותות העוסקות במחלה ובטיפול בה, לאנשי תקשורת ולאחרים להיות מודעים יותר לכך שלמילים שבהן הם משתמשים יכולה להיות השפעה שלילית על השומעים והקוראים.

מנדי מהוני, אם לשניים הסובלת מסרטן שד גרורתי חשוך מרפא, מסכימה עם ממצאי המחקר. "אני חושבת שהשפה יכולה לעזור לחולים להתמודד עם המחלה, ושהתיאורים הסטנדרטיים של אומץ, מאבק, לחימה והישרדות יוצרים הרבה מאוד לחץ על המאובחנים החדשים.

"את מרגישה שאת מאכזבת אנשים אם לא הצלחת לשמור על רוח חיובית כל הזמן, או שיש לך יום גרוע מבחינה רגשית. הגישה הזו ממש לא מועילה בחיי היומיום של חולי הסרטן, ואני מעדיפה שפה עובדתית ברורה. אני לא 'אמיצה' או 'מעוררת השראה', אני רק מנסה לחיות טוב בזמן שנותר לי".

מרגרט מקרטני היא רופאה, סופרת ושדרנית מגלזגו. לדבריה, מילים כאלה בעייתיות לא רק אצל אנשים פרטיים אלא גם במקרה של ארגונים שעוסקים בתחום: "נתקלתי לא מעט פעמים במילים 'מלחמה' ו'לחימה' שהופיעו בקמפיינים לגיוס תרומות ובחומרים שהארגונים מפרסמים, למרות העובדה שאנשים עם סרטן אמרו שזה מרגיז אותם מאוד מפני שמוות מסרטן לא קורה מכיוון שאנשים לא התאמצו מספיק. המחקר החדש אמור לגרום לארגונים שממשיכים להשתמש במינוח מלחמתי לעצור רגע ולחשוב. לשפה שאנחנו בוחרים יש השלכות עמוקות".

עם זאת, יש גם אנשים שחושבים שהמסקנה הנובעת מהמחקר אינה חד משמעית. אחד מהם הוא מרטין לדוויק, אח ראשי במכון הבריטי לחקר הסרטן, שאומר שאין מילים נכונות או לא נכונות עבור חולים שמדברים על החוויה האישית שלהם. "יש אנשים שרואים את חוויית הסרטן שלהם כמאבק או כקרב. אבל ישנם גם כאלה שהדיבור הלוחמני לא מועיל להם, אלא גורם להם לחוש אשמים או פגומים אם הם מרגישים שאינם מסוגלים להילחם במחלה, או אם הסרטן שלהם חוזר למרות הטיפול". לדוויק מסכים עם דבר אחד: "המחקר הזה מדגיש את העובדה שכשמדברים על סרטן צריך לעשות את זה ברגישות גדולה ולהבין מי האדם שעומד מולך".

לכתבה של איאן סמפל בגרדיאן

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ