בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התפר שבין העבר לעתיד

האם האינטרנט אכן ייתר את סוכני הנסיעות? האם ויתרנו לגמרי על המגיהה הלשונית? ומה עם הדוורים? שיחה עם ארבעה בעלי מקצוע

9תגובות

מה משותף לעיתונאי, אחות בטיפת חלב וצייד נאצים? שלושתם מקצועות שעתידים לחלוף מן העולם. כשיצאתי לדרך במטרה לפגוש אנשים שעוסקים במקצועות על קו התפר בין ההווה לעבר, הרשימה הייתה ארוכה מאד. ולכל בחירה היו גם חסרונות. האם האינטרנט אכן ייתר את סוכני הנסיעות או שפשוט עודד אותם להתמחות בנסיעות יותר מורכבות? האם ויתרנו לגמרי על המגיהה הלשונית או שהיום היא פשוט נקראת "עורכת"? ומה עם הדוורים? האם קצו של המקצוע הזה אכן קרוב? בסופו של דבר הרשימה התבהרה, ויצאתי לפגוש שען, שדכנית, מורה לכלכלת בית ודייג.    

ציפיתי לפגוש שען יקה מבוגר שיושב בחנות דחוסה וממתין ללקוחות שלא באים. בדמיוני הסטריאוטיפי ראיתי את עצמי מתלווה לדייג ערבי שזורק לאוויר אמיתות רומנטיות ונצחיות. גם לגבי השדכנית והמורה היו לי דיעות קדומות למכביר. אבל בכל המקרים התבדיתי. אולי זה מקרה, ואולי לא. כי ייתכן שזה קשור לכך שפגשתי ארבעה אנשים שיושבים על קרחון. דווקא מהקרחון, מסתבר, אפשר לראות היטב חלק מהשינויים שעוברים עלינו כחברה. איך מאסנו ברעיון התיקון והחידוש ובחרנו על פניו בתקין ובחדש. איך ידענו פעם דברים שאנחנו מתחילים לשכוח. "שען, שדכנית, מורה לכלכלת בית ודייג" – זאת נשמעת כמו פתיחה של בדיחה. ואולי זו בדיחה, אבל על חשבון מי?

התפר שבין העבר לעתיד




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו