בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מזמור שיר לירוק

ליעקב הראל ולארץ שהיתה אי־פעם ירוק

26תגובות



רַק הָעַד יָרֹק אֲבָל רוּחוֹ
בַּפֶּרַח, בְּכַר הַדֶּשֶׁא, בָּעֵץ,
בִּדְכִי הַיָּם וּבְגַלָיו, בַּפְּרִי וּבַמִכְחוֹל
וּבְקוֹלוֹ הַגַּבְרִי שֶׁל הַיַּעַר.
“בַּשְׁלוּת הִיא הַכֹּל"* אָמַר הַמְּשׁוֹרֵר
וְאוֹלַי צָדַק. אַךְ כֹּל שֶׁהִגִּיעַ
לִגְמָר בִּשּׁוּלוֹ מָלֵא כְּבָר אֶת
לֵאוּת הַקַּיִץ הַכְּבֵדָה,
הָרִקָּבוֹן וְהַשָּׁרָב הוֹרְסִים אֵלָיו
בְּצֶבַע לֹא מוּגְמָר שֶׁבּוֹ טָמוּן
הַקֵּץ: בְּכֹל שֶׁהוּא קָשֶׁה וּמִתְרַכֵּךְ
וְכִסּוּפִים עַל סַף כְּמִישָׁה וּנְשִׁירָה,
כְּמוֹ עָלֶה אֲשֶר מִצָּה אֶת יַרְקוּתוֹ
וּמְעַט הַנֶּצַח אֲשֶׁר בּוֹ לֹא נִשְׁתַּמֵר.
רַק הָאִילָן אֲשֶׁר הִשִּׁיר עָלָיו
יַחֲזֹר אֶל הַיָּרֹק אַךְ לֹא יִזְכֹּר
אֶת שֶׁעָבַר עָלָיו, כְּשִׁיר שֶל מְשׁוֹרֵר
שֶׁעֲסִיסוֹ אָבַד, גַּם הוּא זְמַנִּי בִּלְבַד
וְלֹא יָשׁוּב, כְּמו נָס לֵחוֹ בְּחִלּופֵי
עוֹנוֹת, בַּחֲזָרָה הָאֵינְסוֹפִית שֶׁבְּסוֹפָהּ
כְּמִישָׁה, כִּבְיָכוֹל, תִּקְוַת מִכְחוֹל
הַמַּחֲלִיף תָּמִיד צְבָעִים כְּמוֹ זִקִּית.
כָּךְ שֶׁלִּחְיוֹת אֶת הַחַיִּים מִתּוֹךְ
מוֹרָא הַבֹּסֶר הוּא גַּם הֶבְלָם. כָּל שֶׁהָיָה
הוּא אַשְׁלָיָה זְמַנִּית, רִגְעִית לְרֶגַע תַּם.

אֶל הַיָּרֹק צוֹמְחִים וְלֹא בָּאִים. צוֹמְחִים
בִּלְבַד וּבִידִיעָה וְלֹא מִתּוֹךְ תִּקְוַת
אֱנוֹשׁ בָּלָה. יָרֹק הוּא רַק מָבוֹא,
לֹא הַטְּרַקְלִין בּוֹ נֶאֱסֶפֶת כָּל הַדֶּרֶךְ שֶׁעָבַרְתָּ,
אִם גַּם עָבַרְתָּ בְּלֹא תִּקְוָה לְתַקָּנָה, לֹא
הַמֹּר וְהַצֳּרִי הַמַּמְתִּינִים לְבוֹא מַרְפֵּא.
רַק בַּיָרֹק מוֹצְאוֹת כָּל הַדְּרָכִים אֶת תִּקּוּנָן
שֶׁלֹּא יַכְזִיב, אִם גַּם זְמַנִּי, לֹא סְתָם
שִׁגְרָה, מִדְרוֹן וְהַשְׁלָמָה, תַּרְמִית וּמַהֲמוּרָה.
רַק בַּיָרֹק לֹא הָיוּ כָּל הַדְּרָכִים וְהַפְּגָעִים
לַשָּׁוְא, רַק שָׁם מוּתָר לָנוּחַ, לִרְווֹת קְצַת נַחַת
מִנִּסְיוֹן חַיֶּיךָ שֶׁלְּעוֹלָם לֹא נִתָּן חִנָּם
לִפְנֵי אָבְדַּן שְׂרִידֵי חִיּוּנִיּוּתוֹ.
כִּי כָּל שֶׁנֶּאֱסַף נִפְגָּשׁ כָּאן וְהוּא יָרֹק
וְחֶסֶד בּוֹ, חֶמְלָה וְכָל אֲשֶׁר צָמֵאתָ לוֹ בְּמַהֲלַךְ
שָׁנִים רַבּוֹת, שְׁגָגוֹת וְתַפְנִיּוֹת וְכַוָּנוֹת אֵין קֵץ בְּלֹא מִצּוּי.
כִּי הַמִּצּוּי הוּא מַחֲלָה אוֹ אַךְ תַּרְמִית, וְרַק
הַזִקִּית מַחֲלִיפָה צְבָעִים בְּלֹא לְשַׁלֵּם מְחִיר.

כַּךְ לא יָשִׁיר הָעֵץ, לֹא תְּזַמֵּר הָרוּחַ, עָבִים לֹא יְעוֹפְפוּ
וְיוֹם לְיוֹם לֹא יַבִּיעַ אֹמֶר וְשׁוּם הֶמְיַת
גַּלִּים לֹא תּאֹמַר: עַכְשָׁו.
וְכָךְ הָיָה תָּמִיד. יְרֹקֶת שֶׁל תִּקְוָה נִכְזֶבֶת
אַף הִיא רַק בֹּסֶר וְהַשְׁחָתָה וּמַיִם שֶׁעוֹמְדִים
וְהֵם מְעֻפָּשִׁים כַּחֲלוֹמוֹתָיו שֶׁל הַזָּקֵן שֶׁמֵעוֹלָם
לֹא יִתְגַּשְּׁמוּ וְלֹא יִשְּׂאוּ פְּרִי. כִּי רַק
אֲשֶׁר הוּגְשַׁם יָרֹק, וְלוּ רַק לִזְמַן מָה.
אֲבָל אַתָּה בַּחוּם וּבַצָּהֹב וּבַכָּחֹל שָׁגִיתָ.
גַם הַשָּׁמַיִם לֹא כְּחֻלִּים לְעֵין טַיָּס וַעֲפִיפוֹן
שֶׁל יְלָדִים. כִּי הָרִבּוּי קְלָלָה
וְלֹא בְּרָכָה הוּא, הִתְמַכְּרוּת לָאֲבַדּוֹן
בְּחֹסֶר כָּל תִּקְוָה. כָּמוֹהוּ כְּחִוְרוֹנוֹ
שֶׁל גּוֹסֵס הַמַּצְהִיב בְּמִטָּתוֹ.

וְכָךְ הָיָה תָּמִיד, לְעוֹלָמִים. יְרֹק תִּקְוָה
נִכְזֶבֶת אַף הִיא רַק בֹּסֶר וְהִשְׁתַּהוּת
וּמַיִם שֶׁעוֹמְדִים זְמַן רַב מִדַּי
וּמִזְדַּהֲמִים. כִּי רַק הַמִּתְגַּשֵּׁם
יָרֹק וְגַם זֹאת רַק לִזְמַן מֻגְבָּל. בַּחוּם
וּבַצָּהֹב וּבָאָדֹם וּבַשָּׁחֹר שָׁגִיתָ וְאִם
שָׁגִיתָ בְּכָל אֵלֶּה לֹא תַּבְשִׁיל
וְהַבִּלְבּוּל אֲשֶׁר הִשְׁחִית אֶת דִּמְיוֹנְךָ עוֹדוֹ
עוֹקֵץ וּמְזַמְזֵם לְךָ כְּזָבִים כְּמוֹ בְּכַוֶּרֶת
דְּבוֹרִים וּדְבַשׁ צָהֹב שֶׁיֵּאָסֵף בִּידֵי זָרִים.

עַכְשָׁו הָנַח אֶת כְּלֵי מְלַאכְתְּךָ,
כַּשִּׁיל, קֻלְמוֹס, חֶרְמֵשׁ, אֶקְדָּח. כָּל
אֵלֶּה נִדּוֹנִים לַמָּוֶת. גַם צַעַר הוּא
רַק שִׁלּוּט דְּרָכִים בִּלְשׁוֹנוֹת זָרוֹת.
קוֹלוֹ הַצַּרְחָנִי־צוֹרֵם שֶׁל הַמַּנְהִיג
אוֹ הַמַּקְלֵט הֵם רַק עֵדוּת לַשֶּׁקֶר,
לַיֻּמְרָה, לַבַּעֲרוּת אוֹ לְמַעֲרֶכֶת עִכּוּל
פְּגוּמָה, סֵרוּב אַלִּים לִחְיוֹת אֶת הַחַיִּים
כַּאֲשֶׁר נִתְּנוּ, אִם גַּם מוּרְסוֹת בָּהֶם, פְּגָמִים
וְכִשְׁלוֹנוֹת מָרִים. לַשָּׁוְא גַּם
כִּשְׁרוֹנְךָ לְהַחֲלִיף מַדִּים, דֵּעוֹת,
זְמַנִּית אוֹ בִּלְזוּת שְׂפָתַיִם,
בְּכַחַשׁ וּבְתַרְמִית בְּאֹפֶל צִבְעוֹנִי,
שֶׁכֵּן חַיֶּיךָ נוֹעֲדוּ, אִם יְצַּרְתָּם
בִּשְׁלֵמוּתָם, לִהְיוֹת עוֹלָם.

אֲבָל הָרוּחַ כָּאן הִיא רוּח עֶרֶב
וְעֶרֶב לְעוֹלָם הוּא זְמַן פְּרֵדוֹת
מֵאַשְׁלָיוֹת הַהֶבֶל וְתִקְווֹת הַשָּׁוְא
וְאִם נִגְזַר עָלֶיךָ כִּי תִּכְלֶה
מוּטָב לִכְלוֹת עַכְשָׁו וּבְגוּף בָּרִיא
מִמּוֹת הַיִּסּוּרִים בְּתִקְוָה שֶׁלֹּא מֻמְּשָׁה
וּבְשֶׁקֶר הַמְּנַחֲמִים. כִּי גַּם הַהִתְנַסּוּת
בְּרָכָה וְלֹא קְלָלָה אוֹ דֶּרֶךְ עֲקִיפִין הִיא.
רַק בָּהּ יָשִׁיר הָעֵץ וּתְזַמֵּר הָרוּחַ,
רָקִיעַ יִתְגַּוֵּן וְיוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ
אֹמֶר וְלַחַשׁ קוֹל אוֹ אֲהוּבָה
יֹאמַר: עַכְשָׁו עַכְשָׁו. מוּטָב לָסוּף חֶלְקִית
וְאַף תּוֹךְ כִּשָׁלוֹן בַּדֶּרֶךְ אֶל הַשָּׁלֵם.

אַךְ אִם תִּשְׁמַע יָרֹק בְּכָל נִימָה שֶׁל נִשְׁמָתְךָ
בְּלֹא הַשְׁלָמָה עִם קֵץ כּוֹזֵב,
אוּלַי תִּזְכֹּר לָרִאשׁוֹנָה גַּם רֶגַע
שֶׁל אֱמֶת שֶׁלֹּא יֹאבַד.
וְכָךְ הֹוֶה וְכָךְ יִהְיֶה תָּמִיד. גַּם
אִם יְרֹק תִּקְוָה הָיָה רַק בֹּסֶר בְּטֶרֶם
הִתְגַּשֵּׁם וְהִתְמַלֵּא. שֶׁכֵּן כָּאן אֵין
מָקוֹם לִלְזוּת שְׂפָתַיִם, לְגַאֲוָה בְּצֶבַע
לֹא מוּגְדָּר, לֹא אֶפְשָׁרִי.
נָכוֹן, הָרוּחַ כָּאן הִיא רוּחַ עֶרֶב
וְעֶרֶב לְעוֹלָם הוּא זְמַן פְּרִידוֹת
אַךְ גַּם שׂבַע הַמְּלֵאוּת אֵינוֹ תָּמִיד יָרֹק
וְהַמָּלֵא וְהַמֻּשְׁלָם לֹא לָאָדָם נִתְּנוּ.

הִנֵה נִפְעָר כָּל הַיָּרֹק כֻּלּוֹ
וְהוּא שׁוֹפֵעַ וּמֵשִׁיב הַנֶּפֶשׁ
אַךְ רְאֵה זֶה פֶּלֶא: וְאַף לְךָ חֵלֶק בּוֹ אִם גַּם זָעִיר.
בּוֹא וַחֲסֶה בּוֹ כִּי הוּא הֹוֶה לְנֶצַח
לֹא לְךָ, גַּם אִם עָיַפְתָּ לַהוֹרְגִים.
כָּאן אֵין הוֹרֵג וְלֹא עוֹרֵג,
רַק אִישׁ אֲשֶׁר שָׁלְמָה מְלַאכְתּוֹ
עַל אַף הַכִּשְׁלוֹנוֹת, הָאַכְזָבוֹת.
כִּי הַיָּרֹק הוּא הָאֶחָד שֶׁלֹּא
יַבְטִיחַ וְלֹא יַכְזִיב. רַק הוּא
בִּלְבַד לָעַד.

וְהִנֵּה גַּם אַתְּ, עוֹטַת הַמַּסֵּכָה וְהַצְּעִיפִים,
כָּל כָּךְ מְעַט הִבְטַחְתְּ וְלֹא קִיַּמְתְּ. תְּנִי לִי
יָדֵךְ אוֹ, מוּטָב, בּוֹאִי עִמִּי עָמֹק
אֶל הַיָּרֹק בַּזְּמַן, זֶה שֶׁכְּבָר הָיָה
וְעוֹד נוֹתָר גַּם כְּשֶׁהֶאֱפִילָה בִּי דַּרְכִּי,
זֶה שֶׁבֹּו הַכֹּל הֵחֵל וְגַּם הִבְשִׁיל, נָשַׁר
וְלֹא נוֹתָר אַךְ עוֹד יַחֲזֹר גַּם אִם
כְּבָר לֹא נִהְיֶה בּוֹ. לֹא שֶׁקֶר הוּא, לֹא
שָׁוְא, לֹא הַבְטָחָה רֵיקָה לָשׁוּב.
וְזֶה הַכֹּל, אֵין צֹרֶךְ לָנוּ בְּיוֹתֵר מִזֶּה.
אֶפְשָׁר הֵאִירוּ לָנוּ אוֹתוֹתָיו לְרֶגַע
אֶת הָעוֹלָם שֶׁבּוֹ הַכֹּל הִצְהִיב, הִכְזִיב;
אֶת הָעוֹלָם שֶׁבּוֹ הַכֹּל הִכְאִיב, הִדְאִיב,
שֶׁבּוֹ הַכֹּל בָּגְדוּ אוֹ נִבְגְדוּ בּוֹ
וּכְלֵי הַנְּגִינָה לֹא הוֹתִירו בּוֹ דָבָר, גַּם לֹא תִּקְוָה,
זוּלַת זִכְרָם אֲשֶׁר עוֹד יִפָּקֵד
גַּם אִם אֶת מְקוֹמוֹ יִירַשׁ אַחֵר
וְגַּם שִׁירוֹ עֹלַל כְּבָר בֶּעָפָר
מִמֶּנּוּ אֵין מָנוֹס עַד סוֹף וְתֹם.

אֲבָל כִּכְלוֹת הַכֹּל וְגַּם הַיּוֹם
יַבְשִׁיל שׁוּב הַיָּרֹק, לֹא לְעוֹלָם, וְעוֹד
נִמְצָא אֶת זִכְרוֹנוֹ בַּשִּׁיר
וּבַחֲלוֹם וּבְרֶגַע אֵין חֲלוֹם
וְאֵין תִּכְלָה, תַּכְלִית. כִּי צַר הוּא הָעוֹלָם
וְלֹא נִבְרָא, לֹא לָנוּ, לִרְוָחָה
אַךְ לְחַיִּים לְרֶגַע וּבְעֵרֶךְ.
גַּם זוֹ תִּקְוָה, גַּם זֶה יָרֹק
לְפֶתַע, לַפַּעַם שֶׁבָּהּ אָדָם
הוֹגֶה בָּהּ וּבָהּ יִחְיֶה, ואִם יֹאבֶה
יוּכַל אַף לְהוֹתִיר דְּבַר־מָה אַחֲרָיו.

מטולה, ינואר 2004 – תל אביב, 2012


לצפייה בקטע המלא


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו