בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מודעות זה כואב

איך נולד הרגע הזה שבו נהפכתי מצמחוני לטבעוני ממש ‏(נכון לעכשיו‏)

303תגובות

קשה לשים את האצבע על הרגע המדויק שבו אדם הופך רגיש לסבל של חיות, אבל אני מסוגל לשחזר תחושה כזאת אצלי מרגע מסוים אי־שם בשלהי תקופת בית הספר היסודי, בו נתקלתי פנים מול פנים בעיניו המזוגגות ובגופתו המוקשית של גוזל מת, שנכשלתי בניסיון להצילו.

אצלי בבית אכלו חיות, והרעיון של צמחונות לא עבר במוחו של אף אחד, שלא לדבר על טבעונות. בהתאמה, אני לא חושב שנתתי את הדעת ברצינות לפרדוקס המובנה באכילת בשר ‏(שלא לדבר על שאר המוצרים מן החי, כמו חלב וביצים‏) עד לאמצע שנות העשרים לחיי. צמחוני הייתי לראשונה אי־שם בתחילת העשור הבא לחיי, למשך שנה, כשמסיבה לא ברורה נעשה לי קשה להדחיק את העובדה שאני אוכל גופות ‏(משהו שמתאים לסרטי זומבים, לא לבני אדם חיים‏). הצמחונות קצרת הטווח הזו נשברה בנחיתה אחת בניו יורק, שבה ריח הבייקון והביצים בבית קפה גרם ללוע שלי להמרות את פיו של הסופר־אגו שלי ‏(סליחה, שוב‏).

לקח לי כמה שנים טובות וחיים משותפים עם צמחונית כדי לקבל בחזרה את המנהג של אי אכילת בשר, ועדיין חטאתי לפעמים. לא היו לי תירוצים. אני די אוהב לאכול בשר, והפיתוי הרי נמצא מסביבנו כל הזמן. כשאתה מפסיק לאכול בשר, נוצרת תחושת מוגבלות מובהקת: היצע האוכל שמסביבך יורד באופן די דרסטי.

אי-פי

אז מה קרה לפני חודש בערך? אשתי הצמחונית החליטה שהיא נעשית טבעונית. ואני, ברגע של נחישות, החלטתי לעלות על העגלה. הטיעונים של גארי יורופסקי, שרואיין במוסף “הארץ” שבעריכתי, וגם ההרצאה שלו ששמעתי בתל־אביב ‏(את ההרצאה באינטרנט הקפדתי לא לראות מחשש לחשיפה לזוועות, אך הזוועות בהרצאה שראיתי בלייב היו כנראה גרועות בהרבה‏), בהחלט תרמו להחלטה הזו. אבל הדרך לשם עברה קודם כל בחיבור מחודש ליכולת ההסתגפות שלי: בגיל 25 בערך זרקתי הרגל אחר, של עישון שתי קופסאות ביום, בן לילה, ולא הבטתי לאחור, למעט לפסוסים קטנים מאוד שנים אחר כך. האמת היא שהחלפתי את ההרגל המגונה בפעילות ספורטיבית מאומצת, כדי לפצות על כך מיד. תמיד היה נראה לי שהתמכרות היא וקטור. שנה את הכיוון שלו, ואתה על דרך חדשה.

אני חייב לומר שאין לגזור גזירה שווה. עבורי, אז, לעשן היה אמנם הרגל ותיק, מגיל 15, ובכל זאת היה קל מאוד להפסיקו. גם האתגר הצמחוני לא מסובך מאוד; אבל ההתמכרות שלנו לבשר, ביצים וחלב היא לא תיאמן. היא קשה בהרבה מהתמכרות לסיגריות, עקשנית ככל שהיא. נכונה המנטרה המושמעת ללא הרף בהרצאה של יורופסקי - שנדמה לך, כשאתה מאזין לה לראשונה כבתול פרה־טבעוני, שהיא בוודאי מוגזמת - אנחנו באמת ובתמים מזריקים לווריד מוצרי בשר־ביצים־חלב כמעט שלא מדעת. אי אפשר לאכול עוגה, גלידה, סנדביץ’, או להיות במסעדה, בלי שיתגנבו לך לשולחן רכיבים כלשהם, שאסורים אם אתה בוחר בטבעונות אמיתית. יורופסקי צודק, הציביליזציה המערבית מכורה למרכיבים הללו בתפריט באופן טוטלי.

מאז הפסקתי, היו רגעים שבהם הסיגופים היו מוחשיים ממש: נסו לדמיין עוגת שוקולד אלוהית, אולי האהובה עליכם, נבצעת מולכם. עכשיו נסו לדמיין את גרונכם הוגה “לא, תודה”. קשה, מה? ובכן, עכשיו דמיינו את זה על בסיס כמעט יום־יומי. לא תאמינו כמה פרידות, ימי הולדת ושאר חגיגות יש במקום העבודה הישראלי הממוצע, וכל אחד עם סוגי העוגות המיוחדים שלו. אין בעיה גדולה להיות טבעוני מבחינת היכולת למצוא תחליפים מזינים, או לדאוג לשובע, אבל אתה בהחלט יורד מהרכבת הגרגרנית שמסביבך, ולא משום שאינך משתוקק לעלות עליה, אלא משום שבחרת לנהוג אחרת.

לסיגופים האלה, המוחשיים, מצטרף גם עינוי קטן כבונוס: הסביבה לא מפסיקה להתייחס לטבעונות שלך כסוג של איום או אתגר. העובדה שבחרת להפסיק להדחיק אספקט כה אוטומטי בחיים של כה רבים, ועוד מסיבות מוסריות, שמה אותך במתח מתמיד עם השכונה הקרובה אליך. אתה תמיד על סף ויכוח עם מי שרוצים להצדיק התנהגות אחרת ‏(ולא צריך להיות פרוידיאני גדול כדי להבין שאלה טבעונים לטנטיים‏), ואתה עצמך, אם אתה באמת רוצה להשפיע על הרג וניצול חיות, לא תהפוך - אפילו קצת - למיסיונר? צריך להודות, שהמוסריות הזאת היא גם סוג של תכשיט שנחמד לענוד אותו. כל מי שעושה משהו חריג מקבל בונוס קטן לזהות שלו, נקודות בסעיף הבידול מההמון, כך שלא רק בסיגופים עסקינן. יש פה רווח משני.

יכול להיות שזה אפילו הדבר המהותי בסיגופים, שבסופם של המעשים הפרטיים הללו מסתתרת איזו האדרת אגו גדולה. השיעים מצליפים על גבם, היהודים צמים, ההינדים הולכים על גחלים, וכל זה מקרב אותם לאלוהים או למטרות רוחניות. האם אין בטבעונות גם יסוד כזה? ובכן, יש כנראה.

אבל נסו לצפות בסרטונים מבתי המטבחיים של החיות, ושאלו את עצמכם אם זו רק גאוותנות להיות טבעוני. לעשות את הדבר הנכון תמיד יוצר תחושה של גאווה, אולי היבריס אם תרצו להחמיר, אבל צריך להיות חסר חמלה לחלוטין כדי לקחת חלק באופן מודע לגמרי במכונת ההרג הזאת, שהאנושות ייצרה. טבעונות היא הרגע שבו תבחרו לפעול באופן מודע - נכון, הוא כרוך בסיגופים קלים - כי קשה להאמין שאדם מודע באמת רוצה להיות קלגס, גם אם החיה שהוא ממית באופן פאסיבי מגיעה אליו בסוף לשולחן מבותרת לחתיכות חסרות חיים וארוזות היטב בפלסטיק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו