בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סלח לנו, היפותלמוס

מה קורה לנו במוח כשאנחנו צמים

למה בצום אנחנו מרגישים לפעמים קטנים, לפעמים אכזריים ולפעמים דווקא התעלות? והאם הוא באמת עוזר להתגבר על רגשות האשם?

61תגובות

אשה כבת שלושים, שסבלה מדיכאון שנלוו לו כאבים קשים בכל חלקי גופה והתקפות צרבת קשות, פנתה לאחרונה לד"ר שאול נבון, פסיכולוג רפואי ושיקומי. בפגישות סיפרה לו שאמה מתה מסרטן זמן קצר קודם לכן. כל תקופת המחלה, שנמשכה כשנה, סעדה הבת את אמה במסירות, עד כדי הקרבת כל כוחותיה לטובת הטיפול.

הבת ליוותה את האם ממש עד ימיה האחרונים. היא לא משה ממיטתה בבית החולים שבו אושפזה בשלבי המחלה הסופיים. אבל יום אחד, דווקא כשחזרה מביקור קצר בשירותים, הודיעו לה שהאם הלכה לעולמה זה עתה. לבשורה הקשה הוסיפו אנשי הצוות הרפואי שאלה מתריסה: "איפה היית?" הבת ההמומה הצליחה למלמל רק התנצלות רפה על שלא הספיקה להיפרד מאמה.

ד"ר נבון סבר שהבת חשה רגשות אשם קשים כלפי אמה, ושהכאבים הגופניים והצרבות שהיא סובלת מהם מבטאים עונש שקיבלה על עצמה. "על רגשות אשם ועל חטא יש עונש. אבל על חטא אפשר לבקש סליחה ומחילה", אמר לה. הוא הציע לה לעלות לקבר אמה כדי לבקש את סליחתה על שלא נפרדה ממנה כראוי. כביטוי נוסף לצורך במחילה ביקש ממנה לקיים יום צום.

לצום, כמו בתשעה באב, יש משמעות של זיכרון, מסביר נבון. משמעות נוספת של הצום היא בחירה של האדם בסיגוף כדרך לכפר על עוונותיו. המטופלת ראתה בצום ביטוי לרצונה לנקות את גופה ואת נפשה מרעלים ומאנרגיות שליליות שהצטברו בהם בתקופת מחלתה של האם ובגלל התחושה שלא נפרדה ממנה באופן ראוי. לאחר העלייה לקבר ולאחר יום של צום ובקשת מחילה מאמה, מצבה החל להשתפר. כיום היא מתפקדת באופן תקין לחלוטין.

לפי התיאוריה הפסיכואנליטית, מקורם של רגשות האשם באני העליון ‏(הסופר אגו‏), מייצג המצפון, חוקי החברה, המוסר והאתיקה. אלה מתנגשים עם הלחץ שמפעיל האיד, הסתמי, המייצג את היצרים, המיניות והתוקפנות. צום, סיגוף, הענשה עצמית ובקשת מחילה וכפרה מפחיתים את הלחצים היצריים ומאפשרים להתגבר על רגשות האשם. על כן, אומר נבון, "הצום טיהר אחת ולתמיד את רגשות האשם של המטופלת, שחסמו את חייה ושיבשו את תפקודה הגופני והנפשי".

"אנחנו תופשים את העולם ומגיבים אליו על ידי הגוף שלנו", מוסיף ד"ר שחר ארזי, מנהל המעבדה הנוירו־פסיכיאטרית במרכז הרפואי הדסה עין כרם. "אנו מגיבים אל העולם ואל עצמנו באופן שונה כשחם לנו או כשקר לנו, למשל. כשאנו מדברים עם אדם עצבני, אנחנו מושפעים מכך, וכשנפגשים עם מישהו נחמד מגיבים אחרת. כך גם לגבי תחושת שובע או רעב. הגוף משמש אם כן חלק אינטגרלי מהתודעה, יחד עם המוח".

ד"ר ארזי מעיד על עצמו כי ההשפעה העיקרית של ההימנעות מאכילה ושתייה היא המידתיות. "בדרך כלל, בשעות האחרונות של הצום, לקראת תפילת נעילה, אני מרגיש חלש. ואז אני אומר לעצמי, תראה מה זה. בדרך כלל, מספיק שחולה אומר לי תודה אחרי טיפול, או שאני מפרסם מאמר ומרצה לסטודנטים ומקבל מחמאות - ואני מרגיש גדול, חזק, בשליטה. והנה, מגיע יום הכיפורים, לא אוכלים ולא שותים כמה שעות, ואנחנו מרגישים עלובים לגמרי. אני שב ומבין איזו מערכת ביולוגית עלובה אנחנו, היום כאן ומחר שם. ההרגשה הזאת מגדירה פרופורציות", הוא אומר.

מקורה של ההרגשה הזאת הוא מערכת העצבים האוטונומית - האחראית לתפקוד מערכות שונות בגוף שפועלות באופן לא־מודע, כמו השרירים המכווצים את המעיים או הנשימה. תחושת הרעב מעובדת גם בהיפותלמוס, אזור במוח שבו ממוקם "מרכז הרעב". מסרים מההיפותלמוס וממערכת העצבים האוטונומית מעובדים באזור אחר במוח, האינסולה.

האינסולה, מסביר ארזי, היא מעין "מערכת תפישה פנימית" ‏(אינטרוספקציה‏), שקולטת תחושות גופניות כמו קור או כאב, ובהתאם לכך משפיעה על מערכת הרגשות כמו אזורים בקליפת המוח שאחראים לתנועה ולתחושה. "באינסולה מתורגם מידע שמגיע מהגוף, מהמעיים למשל, ומועבר לאזורים שמפקחים על תנועה מודעת. באופן הבסיסי ביותר, אדם שחש רעב נע לקראת מזון". סמוך לאינסולה נמצאים אזורים שבהם מעובדים זיכרונות ורגשות. כך נוצר במוח שילוב בין תחושות לרצונות, שבא לביטוי ייחודי שונה אצל כל אדם.

הצורך של המוח במזון משותף לכל בני האדם, אומר גיל סוזין, נוירופסיכולוג, מנהל הזרוע הטיפולית בקליניקה הנוירופסיכולוגית לאבחון וטיפול. מחקרים רבים הראו, לדוגמה, שילדים שבאו לבית הספר בלי שאכלו ארוחת בוקר מאוזנת, התקשו בביצוע מטלות שגרתיות כמו פתרון תרגילי חשבון או כתיבת חיבור. מניעת קלוריות בתחילת היום פוגעת בתפקודי חשיבה אצל ילדים. כלומר, אלה מהם שלא אכלו ארוחת בוקר מתפקדים טוב פחות מילדים שאכלו ארוחת בוקר. לכן מומלץ לאכול ארוחת בוקר מאוזנת, שיש בה ממגוון אבות המזון. כך אפשר להבטיח רמה אופטימלית של גלוקוזה לאורך זמן. מזון מהיר מכיל סוכרים פשוטים, שמתפרקים במהרה, ולכן הם פחות אפקטיביים. אחרי שאוכלים מזון מהיר ייתכנו דווקא עייפות ודכדוך, מסביר סוזין.

לאכול ולשחרר
מחסור במזון ובמרכיביו גורם ירידה בכישורים הקוגניטיביים לא רק בקרב תלמידים. לנאשמים או לאסירים הפונים לבית המשפט בבקשות שונות מומלץ להתייצב לפני שופטים שבטנם מלאה. בעניין זה מזכיר ארזי מחקר שערכו פרופסור שי דנציגר ועו"ד ליאורה אבנעים־פסו מאוניברסיטת בן־גוריון, ופרופסור יונתן לבב מאוניברסיטת קולומביה, שפורסם במארס 2011 בכתב העת "Proceedings of the National Academy of Sciences".

החוקרים עקבו אחר דיוניה של ועדת שחרורים בישראל, שדנה בבקשות של אסירים לשחרור מוקדם. הם בחנו יותר מאלף בקשות לשחרור מוקדם, שנדונו במשך חמישים ימי עבודה מלאים. בכתבה שפורסמה ב־ynet נכתב כי ימי העבודה חולקו לשלושה מקטעים: עד ארוחת הבוקר, עד ארוחת הצהריים ואחרי ארוחת הצהריים.

הם מצאו שהסבירות הגבוהה ביותר לשחרור מוקדם - 65 אחוזים - קיימת אם הבקשה נדונה סמוך לתחילת כל אחד מהמקטעים. אחוז השחרורים הולך ויורד, ובסוף כל מקטע מתקבלים רק עשרה אחוזים מהבקשות. שכיחות הבקשות המאושרות עולה לאחר כל הפסקה שבה השופטים אוכלים ומתרעננים.

אי־אכילה של כמה שעות, ואף יממה או שתיים, פוגעת בתפקוד המוח, מציין סוזין. אבל דיאטה המבוססת על צריכה מוגבלת של קלוריות לאורך זמן דווקא יכולה לשפר את תפקודו ואף למנוע התפתחות מחלות שונות. הכוונה, הוא מציין, אינה להרעבה, אלא להפחתה של כשלושים אחוז בכמות הקלוריות הנצרכת.

לא מעט מחקרים מצאו שהגבלה ממושכת של צריכת הקלוריות האריכה במידת ניכרת את תוחלת החיים של בעלי חיים שונים - תולעים, מכרסמים ואף קופים. מסיבות מובנות, בני אדם לא השתתפו במחקרים מסוג זה. אבל המוטיבציה להמשיך ולבחון את הסוגיה עשויה לעלות בעקבות ממצאים אחרים, שלפיהם צריכה מופחתת של קלוריות יכולה למנוע או לעכב התפתחות מחלות ניווניות של המוח, כמו מחלת אלצהיימר ומחלת פרקינסון. עם זאת, מבהיר סוזין, צום שמקורו במצווה דתית, כמו ביום כיפורים או תשעה באב, לא יוכל למנוע התפתחות אלצהיימר.

אבל בסופו, לאחר שעות של תפילה וכפרה על עוונות, יהיו שיחושו התעלות והזדככות. סוזין מציין שייתכן כי אחד המנגנונים היוצרים תחושה זאת דומה לתגובותיהם של הכלבים ששימשו את הפיסיולוג הרוסי הנודע איוון פבלוב באחד הניסויים המפורסמים שלו. בשלב הראשון של הניסוי הוגש לכלבים מזון בלוויית צלצול פעמון. אחרי זמן מה הפסיק החוקר לתת לכלבים מזון והסתפק בצלצול פעמון. התברר כי גם כאשר לא הוגש להם אוכל, הכלבים המשיכו להגיב לצלצול הפעמון כאילו הם עומדים לפני סעודה דשנה, בכשכושי זנב נלהבים ובהזלת ריר. לשמע הצלצול, אומר סוזין, מוחם כבר הכין את גופם לאכילה, הפריש הורמונים הקשורים בכך והביא לתגובה של שמחה והתרגשות. ייתכן שההתרגשות שחש המתפלל לקראת תפילת נעילה קשורה, בין השאר, למנגנון היוצר התניה פבלוביאנית ולציפייה לארוחה הקרבה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו