טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טובעים במחשבות

מדעני המוח מחפשים תיאוריה כוללת

הישגי העשורים האחרונים בחקר אבני היסוד של המוח רק הבהירו עד כמה אנו רחוקים מהבנת דרך פעולתו כמכלול. לא כולם מסכימים מה הדרך הנכונה קדימה

תגובות

כאשר פרופ' משה בר, ראש המרכז לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן, פנה להוצאה לאור כדי להציע ספר על תחום המחקר שלו, הדבר הראשון ששאלה אותו העורכת היה אם בכוונתו לפרסם עוד ספר בכותרת "כיצד עובד המוח". זאת לא היתה כוונתו, אבל עקיצת העורכת היתה במקום: בדיקה באתר אמזון מעלה מספר לא סביר של ספרים שכותרתם הינה וריאציה על שאלה-הבטחה זאת. לרובם אין זכות להתהדר ביומרה, אומר בר. “אלה לא חלוצים תיאורטיים".

רק מדענים בודדים מנסים לפתח כיום תיאוריות כוללניות בחקר המוח. בעשורים האחרונים נעשתה התקדמות עצומה בחקר אבני היסוד של המוח – תאי העצב, אופן ייצור האותות החשמליים בתאים השונים והקשרים הכימיים והחשמליים ביניהם. אך הבנת פעילותם הקולקטיבית – הסוציולוגיה של תאי העצב, לצורך העניין - היא עדיין בגדר מסתורין. מדענים מתאמצים כיום לפצח את הקשר שבין ההתנהגות והתודעה האנושיות לבין הפעילות העצבית, אך המחקר נמצא בראשית הדרך.

חוקרים אמנם מעזים להכריז היום שבהינתן תיעוד מושלם של כל הפעילות החשמלית במוח האנושי, ניתן, באופן תיאורטי, לתת תיאור מלא של החוויה וההתנהגות של האדם. אבל בעוד המדענים רואים באותות החשמליים של המוח את השפה המובהקת של הפעילות העצבית, הם רחוקים מלדעת כיצד לפענח את שפת הסתרים הזאת, לאור המורכבות העצומה שלה. במוח האנושי יש מאה מיליארד תאי עצב (לצורך המחשה, בשביל החלב יש 200-100 מיליארד כוכבים), כשכל אחד מהם מחובר לעשרת אלפים תאי עצב אחרים. בסך הכל (בהערכה גסה) יש במוח כאלף טריליוני חיבורים בין תאי עצב (1 ו-15 אפסים אחריו). היום מתמקדים החוקרים במציאת תואם בין הפעילות החשמלית באזורים מסוימים במוח ליכולות ולתופעות שכליות שונות.

פרופ' בר אומר כי "צריך לזכור שחקר המוח הוא תחום חדש במונחים של מדע, אבל הייתי רוצה לחשוב שביום מן הימים כן יהיה מקום לתיאוריה כוללנית”. לדבריו, "כמו שלפיזיקה יש את ניוטון ואיינשטיין, גם אנחנו צריכים עקרונות שיקיפו מגוון רחב של תופעות מוחיות. זה הגביע הקדוש, ונגיע אליו".

גטי אימג`ס

לדברי פרופ' חיים סומפולינסקי מהאוניברסיטה העברית, מבכירי התיאורטיקנים של המוח בעולם, "אנו רחוקים מתיאוריה כוללת של המוח, וזה צפוי לחלוטין בהתחשב במורכבות האדירה של הבעיה. יתרה מזאת, בעוד שבעבר אנשים יכלו להעלות ספקולציות לגבי המוח, הכמויות האדירות של נתונים שהצטברו בכל הנוגע למבנה המוח ולתפקודו, כופות אילוצים חשובים על התיאוריה של המוח. במקביל, אנחנו עדים להתקדמות משמעותית בהבנת שאלות מוגדרות, 'מקומיות', שיש להן חלק חשוב בתפקוד המוח", הוא אומר. עבודה רבה, חשובה ועשירה בתובנות נעשית בקידום תיאוריות מקומיות המתמקדות במיפוי תופעות קוגניטיביות מוגדרות, הפעילות העצבית הניצבת בבסיסן ויחסן לתופעות אחרות.

לצד העבודה העקבית היום-יומית המקדמת הבנה מעמיקה יותר של פעילות המוח, בחזית אחת בחקר המוח מתיימרים חוקרים להביא לפריצת דרך מקיפה באמצעים טכנולוגיים חסרי תקדים. מדען המוח יליד דרום-אפריקה הנרי מרקרם, ממכון EPFL בשווייץ, מנסה לייסד בימים אלה את המיזם הגדול ביותר לחקר המוח אי פעם. המיזם נקרא Human Brain Project, ומטרתו ליצור הדמיה מלאה של כל תאי העצב במוח האנושי וכל הקשרים ביניהם. מרקרם טוען שהדמיה כזאת תאפשר לפענח מנגנוני יסוד של המוח ולמצוא פתרונות מהותיים למחלות מוחיות בתוך 30 שנה. כדי ליישם את המבצע האדיר הזה, שדורש כוחות מחשוב שעדיין אינם בנמצא, מרקרם מתחרה בחמש קבוצות אחרים מתחומים אחרים על מענק של מיליארד אירו מהאיחוד האירופי. פרופ' עידן שגב מהמרכז לחישוביות עצבית באוניברסיטה העברית, השותף במיזם, אומר כי ההצעה הסופית לתחרות תוגש בתחילת אוקטובר.

התנגדות ניכרת לזכייתו של מרקרם במענק המחקר עולה דווקא משורות קהילת חוקרי המוח, וקבוצת חוקרים אף פרשה מהמיזם. מלבד החשש שהמיזם ימשוך אליו כספים על חשבון מחקרי מוח אחרים, מבלי לממש את הבטחתו הגדולה ותוך פגיעה במוניטין של התחום, הביקורת יוצאת נגד גישתו המדעית. עקרון היסוד של המיזם הוא שתובנות מחקריות יושגו מיצירת מודל מפורט של כלל הקשרים העצביים במוח שלם. מבקרים רבים טוענים שחשוב יותר, וזול לאין שיעור, להשקיע קודם בפיתוח התיאוריה.

פרופ' בר אומר כי הפרויקט של מרקרם "נשמע אטרקטיבי, אבל די נאיבי לחשוב שאם תבנה מודל גדול ומדויק, יצמח מזה רעיון להבנת המוח כמכלול. אני לא חושב שזה פרופורציונלי להבטחה ולתקציבים, וזה לא יפתור את הבעיה של הבנת המוח". מעבר לכך, הוא אומר, יוזמה בסדר גודל כזה צריכה להתבסס על רעיונות פורצי דרך מקדימים, ואלה חסרים כרגע. "אנחנו לא צריכים paradigm shift, אלא פשוט איזושהי פרדיגמה כוללנית", הוא אומר.

מנגד, פרופ' שגב אומר כי "מצד אחד אני מסכים שההבנה הגדולה תבוא מהסתכלויות גבוהות, עקרוניות ולא פרטניות, אבל יש גם תסכול מהתיאוריה במובן מסוים, כי בינתיים אין בחקר המוח פריצות דרך מהסוג של איינשטיין. יש רעיונות מקסימים, אבל אין פריצות דרך גדולות". לדבריו, הפרויקט של מרקרם יכלול גם ארגון של המידע המחקרי במסד נתונים, שהוא כשלעצמו הכרחי לקידום המחקר. הוא גם דוחה את הטענות על הפגיעה בתקציבי המחקר של המוח, בהתחשב בכך שהקבוצות האחרות עוסקות בתחומים אחרים, ושמניסיונו "כסף למחקר מושך עוד כסף למחקר - ממקורות שבעבר לא תרמו לתחום הזה".

"אני דווקא בעד מגלומניות מהסוג הנכון, ואני חושב שהמאה ה-21 מתאפיינת בפרויקטים מגלומניים מהסוג שמציע מרקרם”, מוסיף שגב. "פריצת הדרך הגדולה כנראה לא תבוא מהמדען הבודד, אלא משיתוף פעולה בינלאומי, כמו מאיץ החלקיקים בשווייץ. אני מבין את ההסתייגויות, הן העקרוניות והן הפרקטיות, ושהמדענים השמרנים מודאגים מהמגלומניה של מרקרם, טיפוס שחושב שהוא יודע מה נכון. אבל גם הם חושבים שהם יודעים מה נכון – אז הם צריכים לתת לאחרים לעשות אולי את הטעות, ולזרום. אני בעד זרימה גדולה, שתביא ללא ספק לפריצת דרך דרמטית בחקר המוח"
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות