בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרובוטים יובילו את הדרך אל המוח

חוקרים ישראלים מפתחים רובוט זעיר שיוחדר למוח ויסייע למנתחים בביצוע פעולות שונות. לימים שבהם המכונות יחליפו את היד האנושית עוד נמתין זמן רב

15תגובות

השכיחות הגוברת של ניתוחי מוח והרצון לשפר את בטיחותם ויעילותם, מביאים בשנים האחרונות לפיתוחים חדשים לעזרת המנתחים. אחד השאפתניים שבהם מקודם בימים אלה על ידי חוקרים ישראלים, ומגייס את הרובוטיקה לעזרת ניתוחי המוח.

הפרויקט, המכונה ROBOCAST, מבקש לפתח רובוט מיניאטורי בעל חיישן שיוחדר למוח, ובשילוב שני רובוטים נוספים, יוכל לסייע למנתחים לבצע פעולות שונות, כמו נטילת ביופסיה כחלק מאבחון גידולי מוח. בכך מקווים החוקרים לצמצם את הסיכון לפגיעה באזורי מוח חיוניים, המלווה כיום כל ניתוח מוח. הרובוט יוחדר דרך חור זעיר בגולגולת המכונה Burr keyhole, ורגישותו אמורה להיות גבוהה פי עשרה מזו של יד מנתחת אנושית. לצד נטילת ביופסיה, הוא מתוכנן לסייע גם בטיפולים בדלקות מוחיות, בצריבת אזורים פגועים במוחם של חולי אפילפסיה, ובגירוי מוחי עמוק, שיטה המקובלת כיום לטיפול בהפרעות תנועה מסוג פרקינסון ודיסטוניה, שנחקרת גם כטיפול בחולי דיכאון קשים.

הפרויקט נעשה על ידי חוקרים ישראלים מחברת מזור רובוטיקה, האוניברסיטה העברית והטכניון, לצד חוקרים מבריטניה, איטליה וגרמניה, ובמימון האיחוד האירופי. במסגרת הפרויקט גם פותחה לאחרונה תוכנת מחשב המאפשרת למנתחי המוח לתכנן מראש את המסלול הבטוח ביותר לאזור הניתוח, על סמך נתונים המשתנים מחולה לחולה.

התוכנה מעבדת נתונים מכל מנותח הקשורים לנפח המוח - בהתאם להדמיית MRI ומיפוי סיבי מוח, הנעשים לפני כל ניתוח מוח - ומפיקה למנתחים את המסלול הבטוח ביותר לאזור היעד הדורש טיפול. "לא מדובר בהכרח במסלול הקצר ביותר, אך במסלול הבטוח ביותר, בהתאם למידע המעובד מהדמיות המוח", אומר ד"ר יגאל שושן, מנהל המחלקה לנוירוכירורגיה בבית החולים הדסה עין-כרם, השותף לפרויקט.

"כיום נעשה בניתוחי מוח שימוש במערכות ניווט, שמסייעות למנתח להגיע לאזור היעד בצורה מדויקת. אולם הן לא לוקחות בחשבון רכיבים כמו כלי דם, אזורים בקליפת המוח המשפיעים על התנועה, על השפה או קשורים לחושים השונים, ומסילות של סיבים מוחיים בדרך אל היעד או בסביבתו", הוא אומר. "התוכנה החדשה מתייחסת לרכיבים אלה, ובכך משפרת את ביצוען".

כך למשל, מסביר שושן, "יש מסילות במוח שלא נראות בעין בלתי מזוינת, ואם חותכים אותן בטעות, החולה עלול להיפגע בתפקודים שונים". מסילות אלו, המכונות 'החומר הלבן', מרכיבות את המוח לצד החומר האפור שבו מבוצע עיבוד ראשוני של התאים, מתחת לקליפת המוח. "המסילה הפרמידאלית למשל, מעבירה פקודות מוטוריות בין קליפת המוח לעמוד השדרה והשרירים לצורך הנעת הגוף, ואם היא נפגעת, המטופל עלול לצאת משותק מהניתוח", הוא מוסיף. "בניתוחי מוח אף נדרש להימנע מנזקים למסילה הראייתית, המובילה מידע מהעיניים לקליפת המוח, ומסילה נוספת המקשרת בין מרכזי השפה במוח, שפגיעה בה עלולה לגרום להפרעה בהבנה וביצירת השפה". לצדו של ד"ר שושן שותפים לפרויקט גם פרופ' לאו יוסקוביץ' והחוקרת מירי טרופה מבית הספר להנדסה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית.

בישראל, כמו בעולם המערבי כולו, גדלה בשנים האחרונות פעילותן של המחלקות הנוירוכירורגיות המבצעות ניתוחי מוח. לפי נתוני משרד הבריאות, בין 2005 ו-2010 חל גידול מתון של 7% במספר ניתוחי המוח בארץ, ואלו הגיעו ל-2,777 ניתוחים בשנה, מהם 455 בילדים עד גיל 18. כמו כן, ב-2010 נעשו 200 פרוצדורות של "פיום חדר" - החדרת מחט לאחד מחדרי המוח לצורך הקטנת לחץ תוך-גולגולתי, הוצאת נוזלים או מתן חומר ניגוד לפני צילום מוח מורכב, נתון המהווה עלייה של 13% ביחס לשנת 2005. כמו כן בוצעו 563 פרוצדורות של החדרת נקז (שאנט) להוצאת נוזלים מהמוח, טיפול שדווח בו על ירידה מתונה של 9% ביחס ל-2005.

לצד הפעילות הענפה, הסיכונים הנלווים לניתוחי מוח עדיין משמעותיים. מעבר לסיכונים המלווים כל ניתוח בגוף, בניתוחים מסוג זה קיים גם סיכון לא מבוטל (כ-10% בממוצע) לפגיעה של המנתחים במקטעי מוח הסמוכים לאזור המנותח, שעלולה להוביל לפגיעה תפקודית. בחלק מהניתוחים, הסיכון מסוג זה יכול לעמוד גם על 20% ומעלה, בהתאם לסוג הניתוח, מיקום הנגע המוחי, הרקע הכללי של החולה והטכנולוגיה שבה נעשה שימוש בניתוח.

לפיכך הוכנסו בשנים האחרונות לשימוש מרכיבים בטיחותיים חדשים בתחום, שמסייעים להגביר את רמת הדיוק של המנתח. אלו הצטרפו אל כלי הסיוע שמשמשים בכל ניתוח מוח - מכשירי האולטרסאונד או ה-MRI התוך-ניתוחיים, שמאפשרים למנתח לברר היכן הוא נמצא ומה קורה בשדה הניתוחי.

כך למשל, אחד ממרכיבים חדשים אלה - ניטור אלקטרו-פיזיולוגי תוך ניתוחי, שאותו מגדיר ד"ר שושן כ"מיני מהפכה" בתחום - מסייע למנתחים לזהות בזמן הניתוח את האזורים במוח האחראים על תנועה, חושים ויכולות שפה - ולכרות ברמת דיוק גבוהה יותר את גידולי המוח והגרורות המוחיות.

"מבחינה אנטומית, המוח של כולנו בנוי דומה", מסביר ד"ר שושן, "אך במצבים מסוימים, כשמתפתחים גידולי מוח, אנו מזהים שינוי במבנה. הניטור המתקדם מאפשר למנתח לקבוע עד כמה הוא קרוב לאזורי מפתח ולהעריך אם הוצאת הגידול עלולה לפגוע בתפקוד המטופל לאחר הניתוח", הוא מציין.

הרובוט בפעולה

כלי נוסף שנכנס לאחרונה לשימוש הוא החומר הפלורוסנטי Aminolevulinicacid 5-ALA, שמסייע במקרים בהם הגידול לא נראה לעין בתאורת מיקרוסקופ לבנה רגילה. החומר נקשר לתאי הגידול, ואז משנה את הרכבו הכימי ונהפך לחומר פלורוסנטי – ובכך הוא מאפשר למנתח לאפיין את הרקמה המנותחת. "תאורה פלורוסנטית מאפשרת לזהות את תנאי הגידול ברמת מהימנות גבוהה ומשיגה כריתה רחבה יותר של אזור הגידול עם סיכונים נמוכים יותר לחזרה של הגידול בהמשך החיים", מסביר שושן. חומר זה הוכנס בשנים האחרונות לשימוש בבתי חולים שונים בישראל, לרבות איכילוב והדסה.

לדברי שושן, ישנה חשיבות עליונה להגדלת רמת הדיוק של ניתוחי מוח. "בניגוד לרקמות אחרות בגוף, במוח אי אפשר להיות נדיב. תמיד צריך למצוא את האיזון הנכון שיענה על הצורך הרפואי להסיר את הגידול בצורה נרחבת, אך במקביל יבטיח את התפקוד הנוירולוגי של המטופל לאחר הניתוח".

למרות השכלולים הרובוטיים, ניתוחי מוח שבהם יחליף הרובוט את היד האנושית עוד נתפשים כדמיוניים גם בקהילת הנוירוכירורגיה. "אינני מאמין שבמהירות רבה כל כך ניתן יהיה להחליף את יד האדם", אומר שושן. "כיום היא עדיין זו המאפשרת בבטיחות הגבוהה ביותר לנתח רקמה עדינה ורגישה כמו המוח האנושי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו