הצעירים שיצאו מהסרט של המדינה - מה שנשתנה - הארץ

הצעירים שיצאו מהסרט של המדינה

היוצרים של הקולנוע הישראלי בשנים האחרונות למדו לעקוף את מסלול הייסורים שכופה הממסד, ולהפיק סרטים פורצי דרך ללא סיוע ובתקציב דל

ב-2005, ביומה האחרון של תחרות הקולנוע הישראלי העלילתי שהתקיימה באותה שנה בפסטיבל הסרטים בחיפה, התכנסנו כדי לצפות בסרט האחרון בתחרות, שלא שמו ולא שמו של יוצרו היו מוכרים לי. היה זה “ימים קפואים” של דני לרנר. להודות על האמת, ואולי זו אחת הסכנות של המקצוע שבו אני עוסק מזה כמה עשורים, הגעתי להקרנה ללא ציפיות רבות, מוכן לצפות בעוד ניסיון קולנועי בוסרי שאני מקווה שלא יהיה מביך מדי, כשאני מתכנן כבר את הנסיעה שלי חזרה הביתה לתל אביב בתום שבוע של היחשפות קולנועית דחוסה; אך דקות ספורות אל תוך הצפייה...

רוצים להמשיך לקרוא?
הירשמו חינם לאתר באמצעות הטופס או לחצו כאן לרכישת מנוי ב-4.90 ₪ בלבד לחודש הראשון. כבר יש לכם מנוי? לחצו כאן כדי להתחבר לאתר
הירשמו חינם כדי לקרוא 10 כתבות בחודש:
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
בחר סיסמה
הקלד סיסמה מחדש
טלפון נייד        
נא אשר את תנאי השימוש
נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ?  התחברו   |   שחזרו סיסמה
הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 די מאכזב שקליין מצטרף ללהקת הדבילים שמהללת את המהפכה בקולנוע. איש
  • 10:36
  • 25.03.13

המהפכה הזאת כמו המהפכה של הרגישות החדשה היא בילבול ביצים.
סרטים שיש להם יותר פרסים מצופים הם לא סרטים שמביאים שינוי.

הסרטים הללו לא יותירו חותם על ההיסטוריה התרבותית של ישראל.
נאד ברוח

וחוץ מזה שלכלבת היה תקציב סופי של 2 מיליון שקל. כמעט כל הכסף מהמדינה. אז בואו נוציא אותו בבקשה מהמשוואה הזאת.

עם ישראל רואה יותר ויותר סרטים כל שנה, ופחות פחות סרטים ישראלים.

מהפכה דמיקולו. עוד כמה שמאלנים תל אביבים עשירים שממשיכים להתבדל מהסביבה שלהם וללקק ת תחת לצרפתים.

  •   חבל שאינך מנמק עוד איש
    • 15:03
    • 26.03.13

    מעבר ללומר שמאלנים ונאד, האם אתה מעדיף סרטים הנתמכים על ידי קרנות על פני סרטים "עצמאיים"? מהי עמדתך מעבר לזה שכנראה אתה לא שמאלני או תל אביבי.

  •   האמת שאני גם תל אביבי וגם שמאלן. לכן כל כך נמאס לי מהם. Takes one to know one  (לת) איש
    • 06:46
    • 27.03.13

  •   מסכים עם איש. עם כל הכבוד לאומנות הגבוהה אני מאמין שלעולם אין לזלזל ברייטינג גבוה, כי יש ערך בחשיפה בפני קהלים. מי שמכוון לעבר קהלים מצומצמים או שאינו מצליח לקלוע לטעם הפופולרי כאילו מצנזר עצמו.  (לת) גשאו
    • 19:21
    • 28.03.13

02 המוסד הסגור - קומדיה שאחרי 6 שנים עדיין מוקרנת בסינמטקים והפכה לפולחן  (לת) רמי
  • 06:07
  • 27.03.13

03 קצת מיחזור של נושא. יש פה כמה בעיות שונות שקליין כמבקר הקולנוע הבכיר בישראל יכול להתייחס אליהן ברצינות המחייבת. מצד אחד יש הליכה על בטוח של הקרנות ומצד שני היעדר של תסריטים טובים, גם בסרטים הממסדיים וגם בפרינג'ים.
  • 11:57
  • 27.03.13

מה הדרך הכי טובה לעבור קרנות? לא שהתסריט יהיה טוב ובשל, אלא להגיש דרך מפיק "מוכר".
מיהו מפיק "מוכר"? מפיק שעשה כבר מספר סרטים. מה הבטחון שהמפיק נותן לקרנות? עניינים כלכליים נטו, אמנם מדובר בכסף ציבורי שלא היינו רוצים שיתגלגל סתם, אבל הרבה מהמפיקים לא תורמים מבחינה אמנותית וכמובן שחלק גדול מהתקציב הולך לכיסיהם, הרבה מעבר ל-10% שעליהם מדובר.
איפה האבסורד גדול יותר? בסרטים דוקומנטריים, מפיק "מוכר" יכול להגיש חצי דף בלי תחקיר ולקבל תקציב, יוצר לא "מוכר" שעשה כבר סרטים קצרים מוכחים לא יקבל תקציב אלא אם יראה כמעט את הכל הסרט ערוך כבר בשלב הפיתוח כדי שהלקטורים יראו שהסרט "עובד".
מה קורה בסוף? עם כל הכבוד ל"הערת שוליים" כבר לא היה סרט ישראלי עלילתי טוב באמת תקופה ארוכה והקולנוע הדוקומנטרי הישראלי שנמצא בשיאו לכאורה הן מבחינת הישגים והן מבחינת משיכת צופים לבתי קולנוע מסתכם בחבורה מאוד מצומצמת, במקום לייצג רב תרבותיות אמיתית ולא רב תרבויות מזוייפת וכפויה בה עושים טובה פעם בשנה ליוצר מהפריפריה ומצמידים אותו למפיק שדואג שהסרט יצליח אך היוצר לא ירצה לעסוק יותר בקולנוע בימי חייו.

פעילות
המלצות