בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הילולת השכר של בכירי צפת

תחקיר "הארץ" מגלה: 11 מנהלי מחלקות בעיריית צפת סידרו לעצמם במשך שנים הטבות שכר מפליגות תוך ניצול עובדי תחזוקה זוטרים

תגובות

לפני כמה שנים גילה פועל ניקיון של עיריית צפת סעיף חדש ומוזר בתלוש המשכורת שלו. "רכב לחישוב מס", נכתב שם. הפועל ניסה לבדוק, אבל כששאל מה פירוש הסעיף, פטרו אותו בהסבר מעורפל. "זה סתם גילום", היתה התשובה. הפועל, נטול השכלה ובתחתית הסולם ההיררכי בעירייה, קיבל את ההסבר. חודש אחרי חודש, שנה אחרי שנה, שש שנים תמימות, הוא ראה את הסעיף הזה בתלוש השכר אך לא ערער. וכל אותן שנים השתמשה עיריית צפת בסעיף ה"רכב לחישוב מס" (שווי שימוש ברכב) כדי להגדיל את מסיו של העובד הזוטר, שלא נהנה מעולם ממכונית עירייה.

פועל הניקיון לא היה העובד היחיד, והניכוי המוגדל לא היה טעות ביורוקרטית. תחקיר "הארץ" חושף כי הוא היה מרכיב אחד של תרגיל מס יצירתי שהגו בעיריית צפת כדי להקל את נטל המס מעל בכירי העירייה ולהעבירו אל כתפי העובדים הזוטרים, המשתכרים כ-5,000 שקל בחודש. במשך שש שנים, עד 2007, נהנו 11 בכירים בעירייה, ובהם מנהלי אגפים ומחלקות, ממסים מופחתים או מפטור ממסים על שימוש ברכב ונגזרותיו. 15 עובדים זוטרים - ובהם גנן, מפעיל ציוד מכני ומסגר - שילמו בשש השנים הללו את המסים במקומם. למחציתם לא היה כלל רישיון נהיגה.

התחקיר מגלה עוד כי בכירים אלו אינם היחידים שנהנו מתרגילים חשבונאיים או אחרים. במשך קרוב לעשור, בקדנציות של ראשי הערים ישי מימון ועודד המאירי, אך גם בזו של ראש העיר הנוכחי אילן שוחט, נוהלו כספי העירייה ללא בקרה ופיקוח. שוחט בן ה-36, שנישא על גבי סיסמת הבחירות "התקווה של צפת", אמנם מנסה להפיח רוח חדשה בעיר המתחרדת, המצויה בתחתיות דירוגים של השכלה וממוצע סוציו-אקונומי. אך בעוד העירייה בראשותו ממשיכה לסבול מגירעון של מיליוני שקלים, בכיריה ובהם שותפיו הקואליציוניים עושים בכספי הציבור כבשלהם. ממנהל משאבי אנוש, המקציב לעצמו תוספות שכר, ועד ממלא מקום ראש העיר, המאשר משכורת מנופחת למקורבת ומבלה איתה על חשבון הציבור - הבכירים הם דוגמה למינהל מעוות.

לכאורה אין קשר בין ניצול כספי הציבור על ידי בכירי עיריית צפת ובין הגזענות וצרות האופקים שהפגינו באחרונה רבניה: רב העיר, שמואל אליהו, שקרא שלא למכור או להשכיר דירות לגויים, קרי לסטודנטים ערבים במכללה האקדמית צפת; הרבנים שהתריעו בכינוס חירום מפני הפתיחה הקרובה של בית ספר לרפואה בעיר, "העלול להחמיר את הבעיה עד מאוד ולפגוע בקדושת העיר". בפועל אלה וגם אלה עסוקים בעולמם הצר והאינטרסנטי וכולאים את העיר במעגל קסמים שאין לו דבר עם קדושה.

שווי הרכב של פועל הניקיון

מי מהבכירים נהנה מנגישות כה גדולה למחלקת השכר, שאפשרה לו לחייב בשווי שימוש ברכב עובדים המשתכרים רק מעט יותר משכר המינימום? איך קורה שבמשך שש שנים אין כל בקרה במחלקה הזאת? איך לא הבחינו 11 הבכירים שחסר ניכוי בשכרם? הרבה שאלות נבדקות עכשיו בפרשת שווי הרכב. אחת מהן כבר זכתה לתשובה מלאה: מה בדיוק נעשה בשכרם של העובדים הזוטרים.

וכך התנהל תרגיל המס: כמו כל חברה עסקית שעובדיה נהנים מרכב חברה, כך היתה גם העירייה אמורה להוסיף לשכר בכיריה סכום כלשהו, זה המכונה שווי שימוש ברכב. הסכום הזה אינו ממשי, והבכיר אינו מקבל אותו בפועל. הוא נועד רק לצורך חישובי מס - ורק לאחר צירופו לשכר מחושבים לעובד הניכויים למס ההכנסה, מס הבריאות והביטוח הלאומי. אילו הוסיפה אותו עיריית צפת למשכורות הגבוהות של בכיריה, הם היו משלמים אפוא מסים גבוהים בהרבה מששילמו.

אבל העירייה חסכה מבכיריה את ההוצאה. במקום לחייב בה כל בכיר שנהנה ממכונית עירייה, היא חילקה אותה בין כמה מהכפופים לו, המשלמים מס שולי נמוך. כך הוסיפה לשכרו של כל אחד מ-15 העובדים הזוטרים 1,700 שקלים בחודש בממוצע - תוספת שלא קיבלו בפועל אבל שהגדילה את שכרם בלא פחות משליש לצורך חישוב מס.

התוצאה: היקף המסים ששילמו הזוטרים גדל בעשרות עד מאות שקלים בחודש, ומשכורת הנטו שלהם הצטמצמה אף יותר. בסך הכל מימנו הגנן, המסגר, עובד הניקיון וחבריהם את הבכירים בסכום הנאמד ביותר מ-100 אלף שקלים בשש שנים.

הסכום היה עשוי להיות גבוה יותר, והניצול הציני היה עשוי להימשך שנים רבות יותר, אילולא בחנה יום אחד בתו של אחד העובדים את תלוש המשכורת של אביה. הבת עדכנה את האב, זה שיתף אחרים בגילוי, ובתוך זמן קצר התברר שאינו היחיד. קומץ עובדים, שישה בלבד, החליטו להתאגד והגישו בתחילת 2009, באמצעות מועצת פועלי צפת, תביעה נגד העירייה בבית הדין לעבודה בנצרת. באפריל הקרוב אמור להתקיים דיון מכריע בתביעה.

בתוך כך חלה עוד התפתחות. בדיקה שגרתית של משרד האוצר העלתה כי בעיריית צפת יש חריגות שכר. בעקבות הבדיקה שיגר האוצר לעיר את אנשיה של מחלקה חדשה יחסית - מחלקת החקירות בראשות אתי גבאי-מורלי, שהוקמה ב-2009 כדי לאתר אחראים לחריגות שכר ולהעמיד אותם לדין משמעתי - ואלו גילו שם עקבות של חריגות נוספות ובהן פרשת שווי הרכב. כיום עומדת הפרשה במרכזן של כמה בדיקות - ברשות המסים ובמשטרה.

ובינתיים כל המעורבים דוחים מעליהם אחריות. גזבר עיריית צפת, משה מדר, טוען כי חלוקת שווי השימוש ברכב בין העובדים היתה נוהג מקובל בעירייה, שמקורו בהחלטה של ראש העיר לשעבר עודד המאירי והנהלת העירייה. "קורים דברים כאלו. אסור שיקרו אבל הם קורים, והתקלה נעשתה בתום לב", טוען מדר. האם כגזבר לא היה אמור להיות ער לעיוות? "זה לא בדיוק תחת אחריותי", הוא אומר.

ראש העיר לשעבר המאירי - וכמותו מחליפו ישי מימון - מחזירים את הכדור למדר ולמנהל משאבי אנוש יהושע אלגלי, שעד עתה התנהל מדור השכר באחריותם. "לראש עיר יש אמנם אחריות מיניסטריאלית, אבל הוא אינו יכול לעקוב אחרי כל צ'ק שנותנים בעירייה", טוען המאירי. "אני לא זוכר שנתתי הוראה כזאת, אבל אינני חושב שהייתי נותן. זה לא תקין, ואם עשו זאת, זה חמור מאוד".

אז האם תינתן עכשיו הוראה הפוכה - להחזיר לעובדים את מה שנגזל מהם? לא בהכרח. אמנם, מעיריית צפת נמסר כי "בשנתיים האחרונות, מיום היבחרו של ראש העיר אילן שוחט, אנו עסוקים בניקוי אורוות, אחרי שנים רבות של הזנחה ניהולית קשה בעירייה. ראש העיר הנחה את הגזבר להחזיר את הכספים לעובדים".

אך מדר, כמו בכירים אחרים בעירייה, מתייחס רק לתשעה עובדים כשהוא מדבר על פיצוי אפשרי. "בבדיקת האוצר התגלה ששמונה-תשעה עובדים ללא רישיון נהיגה חויבו", הוא אומר. "העירייה חשבה לסיים את הטיפול בסוגיה זו עם סיום המשפט. בשל התארכות המשפט העובדים ללא רישיון יקבלו את הסכומים שנלקחו מהם במשכורת ינואר 2011, צמוד, פלוס ריבית משפטית".

ומה על בעלי הרישיון? "זה נדון בבית המשפט", עונה מדר ורומז כך בעצם כי העירייה עשויה שלא לקחת עליה אחריות במקרים שבהם אשמתה לא תוכח במובהק.

תוספת כפיים למנהל משאבי אנוש

שוחט מגדיר עצמו כמנקה אורוות, אבל גם בתקופת כהונתו נמשכו החריגות. רק באחרונה הסתיימה חקירה נוספת, שהעלתה כי בעוד הגנן ופועל הניקיון חויבו במסים כאילו היו בכירי עירייה, העניק לעצמו הבכיר יהושע אלגלי תוספת הניתנת לעובדי כפיים.

במשך יותר משבע שנים, מאז חודש מארס 2003 ועד היום, נהנה מנהל משאבי אנוש של עיריית צפת מ"תוספת כפיים", כפי שהיא מכונה - בהיקף של 10%. תוספת כזאת מקבלת נפח מרשים כאשר היא מחושבת על פי משכורת של מנהל בכיר, אבל אלגלי נהנה ממנה ביותר ממובן אחד. התוספת הגדילה את שכרו, אך גם, ובהכרח, את ערכה של כל שעת עבודה - ולאלגלי היו אין ספור שעות נוספות, או 75 שעות כאלה, מכסה קבועה שקיבל בכל חודש.

אלגלי לא היה היחיד שנהנה מתוספת שכר ייחודית זו. במשרד האוצר מצאו כי בשעה ששעון הנוכחות בעירייה העלה אבק, קיבלו דרך קבע עוד עשרה בכירים 50 שעות נוספות במשכורתם - שמשמעותן, על פי הערכות, כ-3,000 שקלים בחודש לכל אחד מהם, כל חודש, במשך שנים. רק בעקבות בדיקת האוצר החלה העירייה לחייב את עובדיה בהחתמת כרטיס נוכחות.

אבל אלגלי כבר הגה בינתיים תוספת חדשה - תוספת כוננות. ביוני 2010 הוא הורה לחשבת השכר בעירייה לכלול להבא בשכרו 35 שעות כוננות, ששוויין מוערך בכ-1,800 שקלים בחודש. הפעם שובשו תוכניותיו בטרם הוצאו לפועל: מחלקת החקירות של האוצר יירטה את ההנחיה, אלגלי זומן לשימוע אצל ראש העיר ומנכ"ל העירייה - וננזף.

תגובת אלגלי: "כל תשלום שהוענק לי, הוענק בדין ובזכות ועל פי דיווח בפועל ובאישור הממונים. באתי לקראת העירייה ותקציבה, וויתרתי על זכויות שהגיעו לי כגון שכר בכירים. השכר שאני מקבל לאחר 16 שנות עבודה בדירוג האקדמאים נמוך מהשכר הממוצע במשק. חשוב לציין גם שעיריית צפת אינה משלמת שעות נוספות גלובליות, בניגוד לערים אחרות".

דו"חות כפולים, ואש"ל, וכוננות

בניגוד לאלגלי, שדאג לשכרו-שלו, ממלא מקום ראש העיר ומנהל מחלקת הפיקוח והקליטה, ארקדי בארסט, הקפיד לשפר את תנאי העסקתה של עובדת הכפופה לו - נטלי מברוביץ'. בארסט, יו"ר סיעת ישראל ביתנו בעירייה, לא דילג על שום סעיף בבואו להגדיל את שכרה של מברוביץ' - על חשבון משלם המסים העירוני. וקודם כל, מברוביץ' עבדה בכפיפות לו בשני תפקידים במקביל. במחלקת הקליטה של העירייה היא הועסקה כפרויקטורית לעידוד עלייה, תפקיד שנבחרה לו במכרז בדצמבר 2009. בחברה העירונית למרכזים קהילתיים היא היתה האחראית (בחצי משרה) למחלקת הקליטה, מאז דצמבר 2008.

היממה ארוכה מספיק כדי לאפשר עבודה במשרה מלאה ועוד חצי. אך אצל מברוביץ' גרר כפל התפקידים כפילות בדיווחי הנוכחות, ועל פי דיווחיה נראה שהצליחה להיות נוכחת, פיזית ממש, בשני מקומות בעת ובעונה אחת במשך חודשים. ב-1 בדצמבר 2009, לדוגמה, היא נכחה מ-8 בבוקר עד 4 אחר הצהריים בעירייה ומ-9 בבוקר ועד 5 אחר הצהריים בחברה למרכזים קהילתיים. לעתים הצליחה העובדת להיות נוכחת גם בממד שלישי - בבילוי משותף עם בארסט על חשבון שעות העבודה. למרות זאת, בארסט אישר את דיווחיה.

לרוע מזלו הרגיז ממלא מקום ראש העיר כמה מאנשי מפלגתו, ובהם ולדימיר ויסמן, שהתמודד על מושב במועצת העיר בבחירות המוניציפליות של סוף 2008. זה טען כי בארסט וראש העיר הפרו הסכם עמו כדי לפנות מקום למברוביץ' - ושילח חוקר פרטי בעקבות ממלא המקום, כדי לנסות ולתמוך בטענתו. כך התגלה שבניגוד לדיווחיה, מברוביץ' לא הקריבה עצמה על מזבח קליטת העלייה. ב-25 בינואר 2010, למשל, היא לא יצאה מביתה עם שחר למרכז קליטה בירושלים ושבה לאחר רדת החשיכה, כפי שדיווחה. הבוס בארסט אמנם אישר את הדיווח, ואישר גם שעות כוננות והוצאות אש"ל ונסיעה. אלא שדו"ח החוקר הפרטי - שהוגש בהמשך לבית המשפט - גילה כי מברוביץ' נותרה באותו יום בצפת. בשעות הבוקר היא עבדה בעירייה, אך בצהריים כבר יצאה לביתה בלוויית הממונה עליה ולא שבה לעבודתה.

כשבועיים אחר כך, באמצע חודש פברואר, יצאו הממונה והעובדת לחופשה קצרה בים המלח. החוקר הפרטי, שעקב אחריהם גם לשם, תיעד אותם מבלים בנעימים. במלון, במסעדות ועל שפת הים. אבל למראה דו"ח הנוכחות שהגישה מברוביץ' באותו חודש אפשר להתרשם שיצאה לנסיעת עסקים. הפרויקטורית ממחלקת הקליטה דיווחה שעבדה בכל יום מימי החופשה. מ"מ ראש העיר אישר, והוסיף ואישר גם שעות כוננות.

פעילת מפלגה נוספת שבארסט הצליח להקים עליו היא אולגה גורלובצקי, שהתמודדה עם מברוביץ' על תפקיד הפרויקטורית והפסידה במכרז. באוגוסט שעבר הגישה גורלובצקי תביעה לבית הדין לעבודה בנצרת נגד מינויה של מברוביץ', ובעקבות זאת פורסם בערוץ 2 הקשר בין מי שכונה "בכיר בעיריית צפת" ובין הפרויקטורית. הערוץ טען כי זו התקבלה לעבודה לאחר שהציגה במכרז תעודת תואר מזויפת.

תצלום התעודה שהציגה מברוביץ', המצוי בידי "הארץ", מעיד כי סיימה לכאורה לימודי תואר ראשון במדעי המחשב ובמתמטיקה באוניברסיטה הפתוחה. אך אילו בדקה עיריית צפת את מהימנות המועמדת ונכונות הפרטים שמסרה, היא אכן היתה מגלה שלא למדה מעולם במוסד אקדמי זה. למעשה, אף לא היה צורך בבדיקה מעמיקה כדי להבחין שתעודת התואר אינה תקינה. די היה במבט אחד. מבט כזה בראש התעודה היה מגלה כי כמו דברים אחרים בעירייה, גם שמה של האוניברסיטה החליף סדרים - והפך ל-University of Israel the open. למרות זאת, על תצלום התעודה של מברוביץ' מופיעה החותמת "נאמן למקור" ותחתיה שמו וחותמתו של אלגלי. עדות לכך שהתעודה הוצגה לפניו אך הוא לא מצא בה שום פסול.

אלגלי או אדם מטעמו לא תהו ולא חקרו. אבל חברי ישראל ביתנו דווקא כן, כפי שמתועד בתצהירים שהוגשו לבית המשפט בתביעה של גורלובצקי. פולינה גרברג, פעילת המפלגה, הצהירה שבנובמבר 2008, לאחר הבחירות למועצת העיר ולפני המכרז, בא בארסט למטה ישראל ביתנו בחברת מברוביץ' והודיע כי תרכז את עבודת הפעילים. "לאחר מכן, במסדרון, כשעישנו סיגריה, שאלתי את מברוביץ' בנוכחות פעילים נוספים במה היא עובדת ומה השכלתה", הצהירה גרברג. "מברוביץ' השיבה שסיימה י"ג כיתות והיא רוצה ללמוד לתואר ראשון, ובארסט הוסיף: אנחנו נעזור לה ללמוד לתואר ראשון על חשבון העירייה".

על אותו מפגש מסדרון דיווחה גם גורלובצקי עצמה במלים זהות. "אני זוכרת זאת כי אמרתי שגם אני רוצה שהבת שלי תלמד על חשבון העירייה או לפחות תקבל ממנה מלגת לימודים, ובארסט אמר: תגישו מסמכים, יהיה לנו תקציב למלגות", היא הוסיפה. ויסמן - המעורב כשלעצמו במסכת תביעות הדדיות עם בארסט - חיזק את טענתה של גורלובצקי.

גם אם ראש העיר לא ידע תחילה דבר על החשדות שהובילו לתביעה, הרי עם הגשת התביעה, עם החשיפה התקשורתית ועם חקירת משרד האוצר הוא כבר לא היה יכול להתחמק מהעובדות. למרות זאת, בארסט - נציג המפלגה שתמכה ברשימה העצמאית של שוחט בבחירות לראשות העיר - נותר עד היום בכיסאו. מברוביץ', לעומתו, שלחה לשוחט מכתב התפטרות מתפקיד הפרויקטורית באוגוסט שעבר, וכעבור ימים אחדים השיב לה ראש העיר כי הוא מאשר את התפטרותה. ואולם, בתצהיר שהגישה ב-26 באוקטובר לבית המשפט בתביעה אחרת - של עובדת שפוטרה - היא עדיין הציגה עצמה כאחראית למחלקת הקליטה.

בעירייה טוענים כי מאז סוף אוגוסט שעבר מברוביץ' אינה רשומה במצבת כוח האדם שלהם, כי הוגשה נגדה תביעה להחזרת הכספים, וכי כל הגדרה אחרת נתונה לאחריותה הבלעדית. אך בדיקת "הארץ" מעלה כי מברוביץ' התפטרה רק מאחד מתפקידיה העירוניים - זה שמילאה במחלקת הקליטה של העירייה. תוארה השני השתנה אמנם ל"מנהלת בית העולה", אך היא עדיין עובדת בחברה העירונית למרכזים קהילתיים, לטענתה בהתנדבות. עם רקורד של דיווחים כוזבים מברוביץ' עדיין ממלאת תפקיד בעירייה, כפי שמעידים פרסומים של החברה העירונית עצמה.

צפת היא עיר שההווה שלה לא מעיד על עברה המפואר. לפני 30 ו-20 שנה היא חוותה תקופת תחייה מחודשת עם בואם של האמנים והתיירים. מאז, אפילו הפוטנציאל התיירותי הגדול - שילוב של מיקום, אתרים היסטוריים וקברות צדיקים - לא מצליח לחלץ אותה ממצבה. על רקע זה תולה ראש העיר תקוות רבות בבית הספר לרפואה שפתיחתו צפויה בקרוב. לפי שעה הסטודנטים עדיין לא הגיעו, אבל סטודנטית לא תקנית אחת כבר יש לצפת, ואפילו מלגה כבר כמעט נמצאה לה.

 


 

תגובת עו"ד מלי שרגיל בשם נטלי מברוביץ' וארקדי בארסט: "המידע על אודותינו הוא, במקרה הטוב, חצאי אמיתות, סילוף עובדות והוצאת דברים מהקשרם. מדובר כאן בגורמים אינטרסנטיים, המנסים לשפר את מצבם המשפטי".

 

 



תצלומים: אלימלך גרסטל, דרור ארצי ומשרד האוצר


ארקדי בארסט ונטלי מברוביץ'. חופשה משותפת
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו