מסע השורשים של עצי הזית

תחקיר "הארץ": זה קרוב לעשור מתנהל בישראל מסחר לא חוקי בעצי הזית העתיקים. גניבות עצים, עקירה לא חוקית, הברחות מהגדה המערבית - כל אלה מזינים שוק של עשרות מיליוני שקלים בשנה, שלקוחותיו הם העשירונים העליונים. איך הפך הזית מסמל לאומי לסמל סטטוס ומה הוא עובר בדרך

מאיה זינשטיין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מאיה זינשטיין
משתלת אל בוסתן ליד בקה אל־גרבייה. “אני אומר לבעל מטע בשטחים: ‘אני אשלם לך, נגיד, עשרת אלפים דולר’, ואז הוא נכנס להלם”צילום: ניר כפרי
שדרת העצים המפוארת בבית משה גינדי בסביוןצילום: טל כהן

עץ בעראבה
מחסור בקרקע מניע תושבים ערבים בגליל לעקור עצי זית כדי לבנות לבניהם בתים. אצל מחמוד רבאח מהכפר עראבה אפשרות כזאת לא עמדה על הפרק כשבנה את בתי ילדיו סביב ביתו.
במתחם הדירות של המשפחה במרכז הכפר ניצב גם היום עץ זית גדל ממדים ועתיק. “אנשי מקצוע בדקו את העץ ואמרו לי שהוא אחד העתיקים לא רק במדינה אלא גם במזרח התיכון. הם הסבירו שהוא בן 3,700 שנה”, אומר רבאח, בן 75 , גמלאי של משרד החינוך. מבחינתו, העתקתו של העץ למקום אחר אינה באה בחשבון. “אני יודע שיש טרנד כזה, לרכוש עצי זית עתיקים. אבל אני מצדי
לא מוכן לשמוע על זה ותמיד הבהרתי שאין טעם לדון אתי על מכירה. העץ הוא חלק מהמשפחה.
ירשתי אותו מאבי, ואבי מסבי, וסבי מהסבא של הסבא, למי יש בכלל אומץ למכור דבר כזה”.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ