בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מעצמה של ג'ובים

תחקיר "הארץ": רגע לפני שעזב את משרד התחבורה הצליח אביגדור ליברמן להשלים רפורמה שהפכה את מע"צ לחברה ממשלתית

7תגובות

בינואר 2010 חגג מנכ"ל החברה הלאומית לדרכים בישראל, היא מע"צ, שמחה משפחתית. המנכ"ל, אלכס ויז'ניצר, חיתן את בנו בחתונה שסוקרה במדורי הרכילות. ויז'ניצר רחוק מלהיות יצחק תשובה, הוא עובד ציבור, ובכל זאת החתונה באולמי היוקרה אבניו שבקרית שדה התעופה היתה מפגן של קשרים ועוצמה. בעלי הון התחככו שם בנציגי שלטון, ושמונה שרים, שליש מהממשלה אז, כיבדו את אבי החתן ומשפחתו בנוכחותם - "שר החוץ אביגדור ליברמן, שר הפנים יצחק אהרונוביץ' וגם שר הפנים לשעבר אריה דרעי, הצטופפו יחד תחת החופה".

חתונות הן הזדמנות מצוינת למיפוי מוקדי כוח, ואבי החתן הוא אכן מוקד כוח בתחום התשתיות בישראל. לאורחים גם היה ברור בזכות מי הוא הפך לכזה: פטרונו אביגדור ליברמן. אלכס ויז'ניצר, יליד אוקראינה שעלה לישראל ב-1974 ולמד הנדסה בטכניון, נמנה עם קבוצת הבכירים הקרובה ביותר לליברמן. בעבר, כאשר ליברמן כיהן כשר התשתיות, הוא כיהן תחתיו כראש מינהלת המים והביוב. ב-2004, כשראש הממשלה אריאל שרון פיטר את ליברמן בשל התנגדותו לתוכנית ההתנתקות, היה ויז'ניצר האיש שליברמן הספיק לדאוג לו ברגע האחרון. בצעד אסטרטגי אחד אחרון בתפקיד שר התחבורה חתם ליברמן עם בנימין נתניהו, אז שר האוצר, על מינויו של ויז'ניצר למנכ"ל מע"צ.

המינוי הפוליטי השלים את הרפורמה המשמעותית היחידה שביצע ליברמן בתקופת כהונתו הקצרה במשרד - הפיכתה של מע"צ מיחידת סמך, הכפופה למשרד התחבורה, לחברה ממשלתית, עצמאית יותר, המדווחת לרשות החברות הממשלתיות. מטרתה הרשמית של הרפורמה היתה לייעל את החברה המסורבלת, שהסכמי עבודה בעייתיים הכבידו על התנהלותה. ואכן, עם יישומה נפרדה החברה ממאות מעובדיה ואימצה מתכונת של מיקור חוץ - לרבות שכירת שירותיהם של יועצים חיצוניים.

אסף לב

תחקיר "הארץ" חושף כי בו בזמן הפכה הרפורמה את מע"צ למכשיר רב עוצמה בידי ליברמן וויז'ניצר ואיפשרה לליברמן להמשיך ולשלוט בחברת התשתיות. החברה הלאומית לדרכים היא מעצמת תשתיות המבצעת בכל שנה פרויקטים של מיליארדי שקלים. רק ב-2009 הגיע היקף הפרויקטים שלה לכ-3.5 מיליארד שקלים. באותה שנה היתה עלות הניהול של מעצמה זאת 141 מיליון שקלים - כ-50 מיליון שקל מזה הוקצו למיקור החוץ. שורת מקורבים, יועצים חיצוניים ואנשי מטה כאחד, נהנו מבור השומן הזה ונבחרו לעבוד בשירות החברה הממשלתית.

אחד הבולטים שבהם הוא עו"ד יואב מני - האיש שפרקליטות המדינה רואה בו את המוח שמאחורי העבירות הפליליות המיוחסות לליברמן ומי שכונה "המנהל האסטרטגי של ישראל ביתנו". אחר הוא זאב ליסון, עורך דין חיפאי שייסד את ישראל ביתנו יחד עם ליברמן. וישנו גם יועץ מכרזים בשם רמי כהן, שליברמן כבר ניסה למנות בעבר לראשות חברה ממשלתית. לצד אלה בוצעו בחברה מינויים פוליטיים לתפקידים בכירים ולתפקידי דרג הביניים, שמבקר המדינה כבר הגדיר "לא תקינים" וייחד להם פרק שלם באחד מדו"חותיו.

ויז'ניצר דווקא הילל בעבר את השינוי המבני והאתי שחוללה הרפורמה. בראיון שהעניק בשנת 2007 הוא דיבר על התקופה שקדמה לה כעל תקופה מושחתת. "מי שהשחית את מע"צ היו הפוליטיקאים ולא העובדים. זו היתה המדיניות, והיה זלזול של הדרג הפוליטי", הוא אמר. "(...) העובדים סללו את הכבישים תמורת 4,000 שקל בחודש. העובדים האלה הם נכס שלא תמצא כדוגמתו. להגיע לפה זה כבוד. לעבוד פה זה אתגר שהוא גם טובה לאנושות".

אולי כדי להמחיש את רצינות כוונותיו, אחז אז ויז'ניצר בידו את רב המכר "לנצח נבנו" של גורו הניהול ג'יימס קולינס, שמנתח את החברות העסקיות המצליחות בעולם. אלא שלהצהרה הדרמטית הזאת ולהפגנת הטעם הספרותי לא היו תימוכין בדו"ח מבקר המדינה: הדו"ח, שפורסם זמן קצר קודם לכן, ייחד מקום מרכזי למינויו של ויז'ניצר עצמו.

מבקר המדינה מצא כי בטרם הוצגה הרפורמה לממשלה "לא נעשתה עבודת מטה מעמיקה, לא הוצעו חלופות כולל חישוב העלויות והתועלות". הוא גם ביקר את הבהילות שאפיינה את הקמתה של החברה החדשה ו"מנעה התארגנות ראויה למעבר לחברה". על מינויו של ויז'ניצר הוא כתב: "הוועדה לבחירת מנכ"ל בחנה מועמד אחד בלבד, לא נתנה למועמדים אחרים שוויון הזדמנויות ולא קבעה תנאי סף לבחירת מנכ"ל".

מר מני ואדון ליסון

את יואב מני שכרה החברה הלאומית לדרכים מיד לאחר הקמתה. המשרד הרמת גני שבבעלותו נשכר כיועץ משפטי לחברה כבר ב-2005. המשרד של מני קטן, ארבעה עורכי דין בלבד, אבל בעליו כבר היה מוכר אז היטב במערכת הפוליטית. רשמית הוא היה עורך דינו של ליברמן והיועץ המשפטי של ישראל ביתנו מאז הקמתה; בפועל הוא היה הרבה יותר מכך.

על פי הפרקליטות, שהמליצה להעמיד את מני לדין (בכפוף לשימוע) לצד לקוחו לשעבר, מני הוא שטווה את רשת החברות אשר דרכן העבירו אילי הון המקורבים לליברמן - ובהם מרטין שלאף, מיכאל צ'רנוי ודן גרטלר - 6.2 מיליון דולר לשר. מטיוטת כתב האישום נודע בינתיים על חברה בקפריסין, חברה באיי הבתולה ועוד אחת שהקים לבת מיכל ליברמן, אך עם הזמן נחשף קיומן של עוד ועוד חברות.

"(...) הוסכם כי עו"ד מני יפעל להקמת תאגידים בחו"ל ולהמשך פעילותם של תאגידים קיימים בחו"ל (...)", נכתב בהודעת היועץ המשפטי לממשלה בחודש אפריל, "ובמידת הצורך יפעל להסוואת הפעולות הנ"ל. הכל על פי צרכיו של מר ליברמן".

השותפות בין מני ובין מי שכינה בתכתובת סודית שנחשפה "AL" היתה כה הדוקה, שבשנת 2006, לאחר שהמשטרה מצאה במשרדו 1,200 מסמכים הקשורים לחקירה בעניינו של הלקוח המובחר, סירב עורך הדין למסור לה אותם בטענה לחיסיון עו"ד-לקוח. רק באוגוסט 2008, אחרי מאבק משפטי שהגיע לבית המשפט העליון, נאלץ מני למסור את המסמכים למשטרה. וכל הזמן הזה שבו פעל בשירותו של ליברמן ונאבק במדינה למענו, הוא הועסק על ידי החברה הממשלתית שירשה את מע"צ וקיבל ממנה שכר טרחה.

ל"הארץ" נודע כי בשנים 2007-2009 העבירה החברה למשרדו כ-2.2 מיליון שקלים, כ-915 אלף מזה ב-2009 לבדה. בשנה זו עבד המשרד 600 שעות בשירותה.

מאז כבר הסתיים ההסכם בין מני למע"צ. אך כיום, כשהיועץ המשפטי עומד להכריע אם יואשם בעבירות של שותפות למרמה, הפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ממתין מני לאישור לבקשתו לחידוש ההתקשרות.

עו"ד זאב ליסון הרבה פחות מוכר מיואב מני אבל גם הוא מכיר את ליברמן היטב. ב-1998 התמודד ליסון על ראשות העיר נצרת עילית מטעם הליכוד. ליברמן תמך בו בקמפיין. שנה אחר כך הם הקימו יחד את ישראל ביתנו. במסמכי ההקמה מצוין שמו של עורך הדין כמייסד השני, מיד לאחר שמו של ראש המפלגה.

חצי עשור מאוחר יותר נמנה ליסון, אל"מ במיל', עם ראשוני היועצים המשפטיים שהחברה הלאומית לדרכים שכרה את שירותיהם. כמו למני, גם לעו"ד ליסון משרד קטן, המשרד החיפאי ליסון-מרץ. וכמו עם משרדו של מני, גם עם משרדו של ליסון חתמה מע"צ על חוזה למתן ייעוץ משפטי כבר ב-2005. ב-2009 היא שילמה למשרד ליסון-מרץ 400 אלף שקל תמורת שירותיו. בשנה זו דיווח המשרד על 175 שעות עבודה.

כיום ליסון הוא יו"ר החברה הכלכלית לפיתוח עכו. הוא מונה לתפקיד לפני כשנה על ידי שר התיירות, איש ישראל ביתנו סטס מיסז'ניקוב. כעורך דין הוא מייצג בין השאר את בנה של חברת מפלגה אחרת, ליה שמטוב, שנחשד בגניבה.

יועץ משפטי נוסף של מע"צ היה עו"ד יעקב וינרוט. וינרוט מייצג את שר החוץ רק כיום, זמן רב לאחר שמשרדו חתם על הסכם עם מע"צ. להבדיל מהאחרים, משרדו גם נמנה עם המשרדים הגדולים, אלו שהחברות הממשלתיות מעדיפות לעבוד איתם. ועם זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שלפני כעשור היו דן גרטלר ומיכאל צ'רנוי - שעל פי החשד העבירו לליברמן סכומי עתק - שניים מלקוחותיו הגדולים.

אמנם רשמית, לא הרשות לדרכים היא שבחרה את היועצים המשפטיים האלה ואחרים. את התהליך הזה היא הפקידה בידי חברת השמה - קינן שפי. "אבל", אומר בכיר לשעבר באוצר, "צריך להיות נאיבי כדי לחשוב שלמנכ"ל כמו ויז'ניצר לא היתה השפעה על בחירת היועצים המשפטיים שיעבדו עם מע"צ". בכיר לשעבר במע"צ מוסיף כי "היתה תחושה שיש בחברה רשת קשרים שלא תמיד ניתנת לזיהוי".

ומכל מקום, גם ההסכם עם קינן שפי עצמה תפס מקום בדו"ח מבקר המדינה מ-2007. המבקר תהה מדוע קיבלה סכומי כסף גדולים מאלו שנקבעו במכרז לבחירתה. הוא גם מתח ביקורת על מע"צ על שלא הכתיבה לקינן שפי תיעוד של הליך המיונים של היועצים המשפטיים.

נושא אחר הקשור ליועצים המשפטיים, ואשר נבדק עתה על ידי רשות החברות הממשלתיות, הוא גובה שכר הטרחה שלהם. לכאורה הסכומים שקיבלו מני, ליסון ועורכי דין נוספים ב-2009 נראים גבוהים, בהתחשב בשעות העבודה שדיווחו עליהן בשנה זו. עם זאת, גם החברה וגם מני וליסון טוענים כי "הסכומים כוללים תשלומים לצדדים שלישיים, כגון מע"מ ואגרות משפט בהיקף של מאות אלפי שקלים".

רשות החברות הממשלתיות, בכל אופן, כבר "הורתה לרואה החשבון המבקר של מע"צ לספק לה הבהרות נוספות ביחס לשכר הטרחה".

מחברת הפחם לחברת הדרכים

אם היועצים המשפטיים נתונים בכל זאת לפיקוח כלשהו - גם אם בעייתי - יועצים אחרים של חברות ממשלתיות לא חייבים כלל להיבחר במכרז. חוק החברות הממשלתיות מתיר להנהלות החברות שיקול דעת נרחב בבחירתן - והמקרה של אל"מ במיל' רמי כהן במע"צ ממחיש היטב את הבעייתיות שבכך.

גם כהן הוא מקורב ותיק של ליברמן והיה יועץ ההשקעות שלו. ב-1999, השנה שבה נוסדה ישראל ביתנו והשתתפה לראשונה בבחירות לכנסת, הוא התמודד מטעמה במקום השמיני. אלא שהמפלגה זכתה רק בארבעה מנדטים וכהן נשאר בחוץ. כהן המשיך בעיסוקיו הפרטיים ובשנה שאחר כך מונה לדירקטור בחברה שעמדה בתוך זמן קצר במרכז אחת מפרשות המעילה העסקיות הגדולות בישראל - קרן פלד (פרשת פלד-גבעוני).

רמי כהן אמנם לא נמנה עם נאשמי הפרשה הזאת, שעדיין מתנהלת בבית המשפט. אבל הוא השקיע את כספי לקוחותיו בחברות מקבוצת קרן פלד - ועל פי תביעה של אחת מהלקוחות הללו, המתבררת כיום בבית המשפט, גרם הפסדי עתק. מי שמייצג את כהן במשפט זה הוא עורך הדין לשעבר של ליברמן, יואב מני.

בשנת 2001, זמן קצר לפני הקריסה הגדולה של קרן פלד, הציע ליברמן לכהן תפקיד מפתה: מנכ"ל חברת הפחם. ליברמן, אז שר התשתיות, חיפש מנכ"ל בפועל שיכהן עד להפרטת החברה. הוא המליץ על כהן לדירקטוריון החברה, והדירקטוריון - כך כתב מבקר המדינה בדו"ח שלו מ-2004 - הסתפק בהמלצה ולא בחן מועמדים נוספים. עד מהרה הציג כהן את מועמדותו למנכ"ל קבוע. הפעם בחנה ועדה מיוחדת של הדירקטוריון עוד מועמדים - רק כדי לקבוע שכהן הוא המתאים ביותר. הפרוטוקולים של הישיבה הסופית ההיא לא הומצאו למבקר כדרישתו.

למרות זאת נאלץ כהן לפרוש כמה חודשים אחר כך: הדירקטוריון אישר לו להמשיך בעיסוקיו הפרטיים, בתנאי שאלו לא יפגעו בעבודתו בחברה. המבקר הפנימי מצא שהם אכן פוגעים, והמנכ"ל נאלץ להתפטר. זמן קצר אחר כך, מסיבות אחרות, נזף ליברמן בדירקטוריון ופיטר אחדים מחבריו. כמה מהדירקטורים אמרו אז לתקשורת: "אנחנו אישרנו לליברמן את המנכ"ל שרצה ובתמורה קיבלנו סכין בגב".

אבל כהן לא סיים את דרכו בחברות הממשלתיות. ארבע שנים אחר כך, ב-2005, שכרה החברה הלאומית לדרכים-מע"צ את כהן בתור יועץ - תחילה באמצעות התקשרות עם חברה בשם חושבה, ולאחר מכן בהתקשרות עם חברת א.כ עומר, הרשומה על שם אשתו בתיה כהן. זו הוקמה בסוף 2004, ממש בסמוך להקמתה של החברה הלאומית לדרכים, וכתובתה היא כתובתם הפרטית של בני הזוג.

מאז ועד לפני שנה העניק כהן ייעוץ בתחומים אחדים, אחד מהם הוא תחום המכרזים. על פי הגדרת החברה, סייע לה כהן בהתאמתה של שיטת המכרזים שהיתה נהוגה במע"צ לחברה הלאומית לדרכים. בפועל, הייעוץ בתחום זה העניק לו מעצם טיבו גם יכולת השפעה על מכרזים שהוציאה החברה. "האווירה בחברה היתה שצריך להעסיק את רמי כהן", טוען בכיר שפרש ממע"צ. "הבנתי שהוא מקושר מאוד".

ועכשיו למקורות

ליועצים מצטרפים בעלי משרות בחברה. בדו"ח שלו ציין מבקר המדינה רשימת בכירים ש"הביקורת העלתה ליקויים משמעותיים בסדרי קבלתם". הוא הזכיר את המשנה למנכ"ל, הסמנכ"ל לתכנון וביצוע, סמנכ"ל התפעול והאחזקה ומבקר הפנים.

מראש הפירמידה ירד המבקר לדרגי הביניים ומנה עובדים שגויסו "בניגוד לנוהלי החברה ושלא בדרך שוויונית". הוא ציין את בוריס אברהמוב, שכנו של ליברמן, שמונה לתפקיד הממונה על מסירת עבודות; את עו"ד סימה לוי, בתו של השר לשעבר דוד לוי, שמונתה לרכזת המשפטים "בלי כל ניסיון בעריכת דין בכלל ובתחומי העיסוק של החברה בפרט"; את עו"ד דנה חכים, בתו של בכיר בתנועת הליכוד, שמונתה לממונה על השיווק והפיתוח העסקי, ועו"ד מירב דימרי, פעילת ליכוד בעצמה.

ויז'ניצר עצמו כבר לא בחברה. במאי 2010, בדיוק בחודש שבו העבירה המשטרה לפרקליטות את המלצתה להגיש כתב אישום נגד ליברמן ומקורביו, נכנס ויז'ניצר לתפקידו החדש - יו"ר החברה הממשלתית מקורות. גם הפעם עמד ליברמן מאחורי המינוי. הקשר בין השניים ממשיך להיות הדוק. במאי השנה הם נסעו יחדיו לעיר באניה לוקה שבבוסניה ופגשו בין השאר את ראש העיר. הביקור הזה, אומר יועץ התקשורת של השר, לא היה רשמי.

ויז'ניצר: הצלתי את מע"צ

תגובת מקורות בשם אלכס ויז'ניצר: "עורכי הדין גויסו באמצעות מכרז פומבי העומד בכל הסטנדרטים המשפטיים והליכי המינהל התקין. הליכים אלו אושרו על ידי דירקטוריון החברה ורשות החברות הממשלתיות. כיום החברה הלאומית לדרכים היא מודל לחיקוי בנוף החברות הממשלתיות".

תגובת יועץ שר החוץ: "אביגדור ליברמן סיים את תפקידו כשר התחבורה לפני יותר משבע שנים ומאז אינו אחראי על מע"צ, מנכ"לה או עובדיה. בביקור רשמי שערך בדצמבר 2010 בבוסניה הרצגובינה, ביקר בבאניה לוקה, התרשם מהמקום וחזר לשם לחופשת ראפטינג פרטית".

תגובת יואב מני: "התקשרותי עם החברה הלאומית לדרכים נעשתה באופן שבה נעשית התקשרות של חברה ממשלתית עם נותני שירותים; הגשתי את הפנייה באופן הנדרש. יש לזכור כי היו אז מאחוריי יותר מ-12 שנים כעורך דין, חלק גדול מהן במגזר הציבורי, ומשרדנו נתן שירותים משפטיים בתחומים הרלוונטיים. עם השנים התחלפו בכירי מע"צ, ואנו זוכים להערכת כל הגורמים המקצועיים בחברה ומחוץ לה".

תגובת זאב ליסון: "היכרותי עם מר ויז'ניצר היא שטחית ונובעת באופן טבעי מהייצוג של משרדנו את מע"צ. כך גם היכרותי עם מר מיסז'ניקוב. מינויי ליו"ר הדירקטוריון של החברה לפיתוח עכו נבחן ואושר על ידי שר האוצר, שר התיירות וועדת שפניץ למינויים בכירים, לאחר מתן גילוי נאות מצדי, לרבות באשר להיכרותי עם מר ליברמן".

יעקב וינרוט לא מסר את תגובתו.

תגובת משרד עורכי הדין של רמי כהן: "מרשנו הוא יועץ לתכנון אסטרטגי ופיתוח עסקי זה שנים רבות ונהנה ממוניטין רבים בקרב לקוחותיו הרבים. התביעה שהוגשה נגדו היא תביעת סרק. אשר לב.כ. עומר, היא מעסיקה עובדים ויועצים לפי הצורך מיום היווסדה. ולבסוף, לא היתה למרשנו כל מעורבות במכרז כלשהו".

תגובת החברה הלאומית לדרכים: "הליך ההתקשרויות עם יועצים בכלל, ועם יועצים משפטיים בפרט, הוא מפוקח ומבוקר ובהתאם לחוק חובת המכרזים. יועציה המשפטיים של החברה נבחרו במכרז פומבי, שלווה על ידי חברת השמה מובילה, אושר על ידי דירקטוריון החברה ואושרר על ידי רשות החברות הממשלתיות. חשוב להדגיש: החברה משלמת ליועציה על פי תעריפים שהם מהנמוכים במגזר הציבורי. היא גם מדווחת לרשות החברות הממשלתיות על היקפי הפעילות של יועציה באמצעות דו"ח המבוקר על ידי משרד רו"ח חיצוני. החברה, אופן ניהולה והישגיה מהווים דוגמה ומודל לחיקוי במגזר הממשלתי".

investigations@haaretz.co.il



אלכס ויז'ניצר ואביגדור ליברמן בחתונת בנו של ויז'ניצר. ליברמן מינה אותו למנכ''ל מע''צ רגע לפני שפוטר ממשרד התחבורה על ידי ראש הממשלה שרון
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו