בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משרד הבריאות מונע שיקום ומרוויח מיליונים

למרות מחסור חריף במיטות אשפוז לשיקום קשישים המשרד מסרב לאשר הקמת מחלקות שיקום במוסדות שאינם בבעלותו. כך הוא שומר על שליטה בשוק רווחי שהיקפו יותר מ-300 מיליון שקלים בשנה

2תגובות

בינואר 2009 החל משרד הבריאות בקמפיין פרסום גדול. קהל היעד היה מבוגרים בני 65 ומעלה שעברו אירוע רפואי חמור - והמשרד עודד אותם לדרוש מקופות החולים את תהליך השיקום המגיע להם על פי חוק ולהתלונן כאשר הוא נמנע מהם. "דואגים למי שדואג לנו" ו"מגיע לך שיקום - דרוש אותו!" דירבנו מודעות הפרסום מבוגרים הזקוקים לשיקום נוירולוגי או אורתופדי.

עיתוי קמפיין "השיקום הגריאטרי" לא היה מקרי. בראש משרד הבריאות עמד אז שר ממפלגת הגמלאים, יעקב בן יזרי, ובהנחייתו נערך סקר צרכים מקיף. הסקר הבהיר כי האוכלוסייה הבוגרת אינה מקבלת את השיקום הרפואי שהיא זכאית לו על פי חוק - והמשרד יצא במערכה כוללת לשינוי המצב, הוציא חוזר נהלים מפורט ומינה ועדה מיוחדת.

תחקיר "הארץ" מגלה כי בפועל, מאחורי הסיסמאות והסקרים - משרד הבריאות מונע הקמת מחלקות שיקום למבוגרים במוסדות שאינם בבעלותו, כלומר פרטיים ופרטיים למחצה, למרות הצורך הבוער בכך. המשרד טוען שטובת הציבור לנגד עיניו. אך במערכת הבריאות ובאוצר טוענים כי המשרד מונע על ידי שיקולים כלכליים ודואג פחות לחולים ויותר להכנסות של בתי החולים שבבעלותו בענף רווחי זה, המגלגל יותר מ-300 מיליון שקלים בשנה.

: ירון קמינסקי

כיום מחירו של יום אשפוז שיקומי בבתי החולים הממשלתיים גבוה ב-50% מזה שבמוסדות הפרטיים: קופות החולים נדרשות לשלם 850-950 שקלים למבוטח, לעומת 550-650 במוסד הפרטי. אם המוסדות הפרטיים יתרחבו, התחרות תגבר, איתה יגבר גם כוח המיקוח של קופות החולים, ובתי החולים הממשלתיים ייאלצו להוריד מחירים. כאשר משרד הבריאות פועל למניעת התפתחות כזאת, טוענים מבקריו, הוא פועל בניגוד אינטרסים: כמשרד המפקח הוא מונע אישור מיטות שיקום חדשות, וכבעלים של בתי חולים הוא נהנה מכך.

אבל גם קופות החולים מפיקות תועלת כלכלית מהמצב. זה שנים שהן מעדיפות להפנות את החולים המבוגרים למוסדות סיעודיים ולא לשיקום, שכן כך הן לא נאלצות לממן את אשפוזם, ונטל המימון יורד מכתפיהן ועובר אל המשפחות והמדינה. המחסור במיטות שיקום - כיום יש בארץ 900 מיטות לשיקום מבוגרים, 1,200 פחות מהנדרש - מאפשר להן להמשיך ולשלוח חולים למוסדות הסיעודיים או לטיפול ביתי. כך הן חוסכות 700 אלף שקלים ביום לכל הפחות.

מבקר המדינה כבר התייחס לכך בדו"ח שלו ממאי 2008. "לקופות החולים... אין תמריץ כלכלי להשקיע בשיפור מצב בריאותו ותפקודו של הקשיש ולמנוע את הידרדרותו למצב סיעודי - שלב שבו עוברת האחריות מהקופות למשרד הבריאות", הוא קבע. שלוש שנים אחר כך, כאשר מדיניותו של משרד הבריאות רק מקבעת את המגמה הזאת, הגיע הנושא שוב למשרד מבקר המדינה, וזה בודק עכשיו את התנהלותו של המשרד הממשלתי.

ובינתיים, במשחק הכלכלי הזה נזנח מאחור עוד שחקן מרכזי, חסר כוח: החולה המבוגר. סקר שערך משרד הבריאות עצמו ב-2009 ב-26 בתי החולים הכלליים - והמתפרסם כאן בראשונה - מלמד כי רק 60% מהנזקקים נהנו משיקום בבתי החולים; 13% מהנותרים זכו בשיקום במסגרות קהילתיות בלבד, 27% לא הועברו כלל למסגרת שיקומית כלשהי. נתון קשה אחר נוגע למשך האשפוז השיקומי: 28% מהמשוקמים לאחר אירוע מוחי שוחררו לפני תום התקופה המינימלית המוגדרת בסל הבריאות (25 יום).

"השיקום אינו קשור תמיד ישירות למחלה אלא לירידה בתפקוד", מבהיר את חשיבות הנושא פרופ' יוחנן שטסמן, בעבר מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי והיום יו"ר הוועדה לתכנון מערך גריאטרי לאומי. "הוא מאפשר להשיב לאדם את יכולת התפקוד ומונע ממנו להפוך למרותק למיטתו לכל חייו. לנושא הזה יש חשיבות גדולה הן בהיבט הרפואי והן הכלכלי".

משרד הבריאות נגד מכבי

אחד המוסדות שמשרד הבריאות מונע מהם לפתוח מחלקות שיקומיות למבוגרים הוא "בית בלב" שבנשר - המשתייך לרשת-בת של מכבי. כיום עומדות כמחצית מ-36 המיטות שבמחלקה האחת ריקות; מחלקה נוספת עמדה ריקה לחלוטין עד שהוסבה לאחרונה לצרכים אחרים. "חולים רבים תושבי הצפון הנזקקים לשיקום אינם זוכים לו, דבר המוביל להידרדרות במצבם הרפואי", אומר יעקב סלע, מנכ"ל הרשת, המונה שמונה מוסדות אשפוז, עוד בית חולים שיקומי וארבעה מרכזי דיור מוגן.

מאחורי הסירוב של משרד הבריאות עומד עימות ממושך בינו ובין מכבי, שהחל בדצמבר 2007. מכבי הגישה אז לוועדת הפרויקטים במשרד את הבקשה הראשונה לאישור מיטות במרכז החדש - וביקשה אישור ל-72 מיטות לשיקום גריאטרי. הוועדה אישרה לה מיטות למונשמים ולחולים במצב סיעודי מורכב, אך אף לא מיטה שיקומית אחת.

מכבי הגישה בקשה לדיון חוזר, ובאוקטובר 2009 אושרו לה 18 מיטות שיקום בלבד. למרות זאת החליטה הקופה לקדם את הקמתן של מחלקות השיקום בבית בלב, ובהן 72 מיטות. לטענת הנהלת בית בלב, היא עשתה זאת בעקבות הבנות שגיבשה עם משרד הבריאות לקראת דיון חוזר נוסף. אלא שבאוגוסט 2010, בתום הדיון הנוסף, נדחתה הבקשה לצורך בחינה חוזרת. בשלב כלשהו ניסה משרד האוצר לקדם את האישור, ללא הועיל: ב-17 באפריל השנה נדחתה שוב הבקשה.

ובינתיים, ביולי 2010, כבר נחנך בית בלב. בינואר 2011 הוזמן סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, לסייר במוסד החדש וצפה בחדרים השוממים. הוא אמר כי המשרד יאשר את הפעלת המיטות, אבל גם כיום האישור עדיין לא הגיע - ולהערכת הנהלת הרשת, בכל יום שעובר רושם המוסד הפסד של 54,000 שקלים, המעמיד בסיכון את הרשת כולה.

מדוע מתנגד משרד הבריאות להפעלת המיטות אף שהוא עצמו אישר את הקמת המוסד? הנימוק העיקרי שמסר המשרד לקופת החולים היה כי המסגרות השיקומיות אינן נדרשות באזור חיפה דווקא אלא צפונה משם. הרשת התחייבה בכתב כי 50% מהמיטות לשיקום במרכז החדש שבנשר ייועדו לחולים מצפון הארץ, אך עמדת המשרד לא השתנתה.

מניע אחר, וחזק, לעמדה זו אפשר למצוא לא הרחק מנשר, על הר הכרמל, שם כבר פועל בית חולים שיקומי בבעלות מלאה של המשרד - בית החולים פלימן, המכיל 144 מבין 170 מיטות האשפוז השיקומי שבצפון הארץ. פתיחתו של מוסד מתחרה, חדש ומודרני, עלולה לאלץ את פלימן להוריד את המחירים שהוא גובה ליום אשפוז, בתקופה שבה הוא מתמודד ממילא עם לחצי קופות החולים להורדת מחירים.

למעשה, זה כמה חודשים מתחולל סביב פלימן מאבק איתנים. זה נפתח כשקופת החולים הכללית החליטה שלא להפנות אליו חולים בשל מחיר יום האשפוז בו - ומספר מאושפזיו ירד בחדות מ-150 ל-70 בחודש. בכללית טוענים שהמחיר שדורש פלימן גבוה בהרבה ממחירי המוסדות הפרטיים, המעניקים טיפול איכותי.

אלא שלאחרונה דווקא הסכימה הכללית להעלאה של 10% במחיר - לאחר שמשרד הבריאות התנה את המו"מ על ההסכמים שבין הקופות לבתי החולים הממשלתיים בחתימת הסכם גם עם בתי החולים הממשלתיים השיקומיים כדוגמת פלימן. "אם דבר כזה היה קורה בתחום רפואת הילדים, כל המדינה היתה נזעקת", אומר על הפרשה בכיר במערכת הבריאות. "מאחר שמדובר בקשישים, אין מי שיסייע להם".

אבל, טוענים במערכת הבריאות, יש עוד סיבה למדיניות משרד הבריאות כלפי בית בלב: היריבות המתמשכת בין בית חולים פרטי חדש אחר של מכבי, אסותא שברמת החייל בתל אביב, ובין איכילוב הציבורי. הנהלות איכילוב ואסותא מתדלקות יריבות רבת שנים, מתחרות על חולים ורופאים כאחד, ומאז פתיחתו של בית החולים ברמת החייל רק החריפה התחרות ביניהן. במערכת הבריאות טוענים כי פרופ' רוני גמזו, בעבר סמנכ"ל איכילוב, הביא את היריבות הזאת אתו כשהתיישב על כיסא מנכ"ל משרד הבריאות - ופועל להחרפת היחסים בין המשרד למכבי.

המיניסטריון הוא גם הבעלים

אבל בית בלב לא היה המוסד היחיד בצפון הארץ שמשרד הבריאות לא אישר את בקשתו. המשרד דחה עוד שתי בקשות - ותמיד באותו תהליך חסר עקביות. אחת מהבקשות הללו הגיש המוסד הסיעודי הפרטי "נאות טבריה" שבעיר זו. תחילה, בינואר 2010, אושרה תוספת של 18 מיטות גריאטריה שיקומית למוסד, בהמלצת ועדת הפרויקטים. אך במחוז הצפון של המשרד ביקשו להעביר את התוספת לבית החולים הממשלתי פוריה, והנושא נדון שנית בוועדה.

בפברואר 2011 החליטה הוועדה לאשר בכל זאת את תוספת המיטות למוסד שבטבריה. כעבור יומיים בלבד הפך מנכ"ל המשרד גמזו את ההחלטה על פיה והורה להוסיף מיטות שיקום בפוריה. "נא אשרו מיידית את המיטות לפוריה, ואני אדאג לתקנים. לא אאשר אף פרויקט לפני פתרונות ציבוריים", הוא הורה לוועדת הפרויקטים. לפי שעה המיטות עדיין לא נוספו.

בקשה נוספת הגיש למשרד יזם בשם ארי לרום, שרצה להקים בית חולים שיקומי בכפר תבור. באוקטובר 2004 נתנה ועדת הפרויקטים של המשרד לחברת לרום שבבעלותו אישור להקמת בית חולים שיכלול שתי מחלקות: אחת מהן לשיקום גריאטרי ובה 36 מיטות. באפריל 2006 החלו עבודות ההקמה, אך עלייה בעלות הבנייה הובילה להפסקתן.

היזם לרום לא ויתר. הוא הקים עמותה לקידום הפרויקט וביקש להסתייע בכספי הנדבן אניאס הלנברג, יהודי ערירי תושב צרפת שהוריש למדינת ישראל 52 מיליון דולר, 47 מיליון מהם להקמת בית חולים שיקומי בצפון. בתחילת 2008, כאשר פרסמה ועדת העזבונות את כוונתה לחלק את כספי התרומה, הגישה אפוא העמותה את בקשתה.

משרד הבריאות לא תמך בבקשה. הוא המליץ לחלק את הכסף בין בתי החולים הקיימים, מרביתם בבעלותו. מנכ"ל המשרד אז, פרופ' אבי ישראלי, אף העביר לוועדה חוות דעת ולפיה "אין למדינה שום עניין להקים בתי חולים נוספים חדשים לשיקום" - עמדה העומדת בניגוד מוחלט לפעילות המוצהרת של המשרד. על סמך חוות הדעת דחתה הוועדה את בקשת לרום. היא המליצה על חלוקת הכספים בין בתי חולים קיימים, ובהם שיבא, ברזילי ונהריה הממשלתיים.

באוקטובר 2008 עתרה העמותה לבג"ץ נגד ההחלטה. בעקבות זאת הודיעה ועדת העזבונות על הליך חדש לחלוקת הכספים. אלא שגם זה הסתיים בדחיית הבקשה, ובספטמבר 2010 שוב עתרה העמותה לבג"ץ. היא טענה כי "משרד הבריאות מצוי בניגוד עניינים מהותי אינהרנטי, והדין וההגינות מחייבים כי לא ייטול חלק בהליך חלוקת כספי העיזבון". לפני כשבועיים דחה השופט עוזי פוגלמן את בקשת העמותה למתן צווי מניעה לחלוקת העיזבון. ועם זאת, הוא התריע שעל הצדדים להיות "ערים לקיומה של העתירה ולצורך לעמוד בהוראותיו של כל פסק דין שיינתן".

גם יעקב סלע מבית בלב מדבר על ניגוד עניינים. "משרד הבריאות פועל בניגוד עניינים מובנה בין תפקידו כמיניסטריון האמור לדאוג לבריאות הציבור ובין היותו הבעלים של בתי החולים הממשלתיים", הוא טוען ובמשרד האוצר מסכימים. "התנהלות משרד הבריאות היא חמורה וחסרת תקדים בהקשר זה", אומר בכיר באוצר.

ובינתיים המחסור במיטות שיקומיות בצפון נותן את אותותיו בעיקר במרכז הארץ, בבתי החולים הקולטים מאושפזים מהפריפריה. בתי חולים אלה פועלים לרוב בתפוסה של 150%. "כל הזמן מתקשרים אלי בקשר ל'אמא או אבא של חבר' שצריכים שיקום", מספרת ד"ר קטיה סלוצקי, מנהלת המערך הגריאטרי במרכז הרפואי רעות בתל אביב. "אנחנו רוצים לעזור, אבל תמיד יש בשיקום תורי המתנה ארוכים".

משרד הבריאות: אנחנו פועלים למען הקשישים

"השיקום הוא שירות רפואי שבאחריות קופות החולים. עם זאת, משרד הבריאות איתר בעייתיות בתחום זה, וכבר לפני כשנתיים יצא ביוזמה לקידום השיקום הרפואי לקשישים, בסיוע המשרד לאזרחים ותיקים. מסיכום ביניים של סקרים שערך עולה כי חל שיפור בהפניה לשיקום במסגרת אשפוז.

"תהליך האישור לתוספת מיטות נעשה בוועדת הפרויקטים על בסיס קריטריונים ברורים, לרבות שיעור המיטות מהסוג המבוקש (שיקום) באזור הספציפי, בהשוואה לשיעור הארצי. בזמן הגשת הבקשה של 'בית בלב' לפתיחת מיטות שיקומיות בנשר לא היה צורך במיטות כאלה בחיפה. משרד הבריאות מקדם פתיחת מיטות בצפון: מתוכננות 18 מיטות שיקומיות בבית החולים הכללי פוריה ו-20 בבית החולים העמק.

"בנוגע לפלימן, קופת החולים הכללית הפנתה אליו בשנים האחרונות חולים לשיקום גריאטרי, ומיטות השיקום בו היו בתפוסה מלאה. ב-2011, לנוכח פקיעת הסכם הרכש, חלה ירידה חדה בהפניית חולים, כחלק מהמשא ומתן ובשל רצון הקופה לקבל הנחה משמעותית. הכללית מפעילה לחצים על המוסדות הגריאטריים ככלל, ובאזור הצפון בפרט, ואלו מובילים להורדת מחירים משמעותית שאינה מאפשרת לספק שירות סביר. האישור לא ניתן למוסדות אחרים כדי למנוע את הרחבת התחרות בין בתי החולים באזור, העלולה להגביר את לחץ הקופות להגדלת שיעורי ההנחה ליום אשפוז גריאטרי".

"בנוגע לעזבון הלנברג, ועדה בין-משרדית שדנה בנושא המליצה על חלוקת התקציב לא רק לבתי החולים הממשלתיים. ואשר לאסותא, אין זה סביר שבכל פעם שבקשה שלו נדחית, מועלה הנימוק של מתיחות בין ראשיו לאיכילוב-משרד הבריאות".

investigations@haaretz.co.il



בית החולים ''בית בלב'' בנשר. המיטות יעמדו ריקות כל עוד לא יאשר משרד הבריאות את הפעלתן
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו