בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תקציבי ענק הוזרמו ללוד אך הגזבר מיישם מדיניות עוצר תשלומים

תחקיר "הארץ" חושף כי אף שרה"מ הכריז שיש להציל את העיר, בקופתה שוכב אוצר של 71 מיליון שקלים. מאיר ניצן, ראש הוועדה הממונה: אין דרך אחרת

72תגובות

ב-7 באוקטובר 2010 כונסה מסיבת עיתונאים מיוחדת בלוד. כמה ימים לפני כן נרצחה תושבת העיר אמל חביבי לעיני בתה, תושב אחר, סאמי חיג'אזי, נרצח בפתח בניין העירייה, ועכשיו התייצב ראש הממשלה בנימין נתניהו מול המצלמות בזירת האירוע. "אני לא מוכן שלוד תהיה המערב הפרוע. אנו מחויבים לפעול בכל האמצעים, יוצאים לדרך אחרת", הוא הצהיר כשבשמים מעליו חג צפלין עם מצלמת מעקב, ומיד אחר כך עלה לירושלים חדור רוח קרב, יזם דיון חירום בממשלה, הבטיח לטפל, לעשות, התחייב להחזיר את לוד למדינת ישראל והצהיר: "אני לא מבטיח, אני עושה. אנחנו באים לעשות".

יותר משנה אחר כך תחקיר "הארץ" מגלה כי לוד נשכחה שוב, ואיש לא שם לב לתופעה מוזרה: בתוך עשר שנים, שבמחציתן היא מנוהלת על ידי ועדה ממונה בראשות האלוף (במיל') אילן הררי ומחליפו מאיר ניצן, הוזרמו אליה תקציבי עתק - כ-250 מיליוני שקלים, בתוספת תקציבים מיוחדים לפרויקטי פיתוח (תב"רים, תקציבים בלתי רגילים). אך משהו עצר רבים מהתקציבים בדרך לשטח. עובדים ועמותות לא קיבלו תשלומים תמורת עבודתם, ועשרות מיליוני שקלים - 71 מיליון ליתר דיוק - מהתקציבים המיוחדים נשארו במשך שנים בקופה, לא מנוצלים, לא מתועלים ומותירים את העיר בדיוק כשהיתה: פצצת תבערה במרכז הארץ, עם שיעורי פשיעה גבוהים, סטטיסטיקת עוני מצמררת, סמים, בנייה לא חוקית.

בעוד עשרות המיליונים יועדו לכבישים ומדרכות, שיפוץ בתי ספר, מתנ"סים, מתקני משחקים ומגרשי ספורט, תחומים שהעיר זקוקה להם נואשות, ביקור בלוד מגלה שמעט מאוד נעשה בה. בלוד, עיר בלי מרכז, בלי בית קולנוע אחד או בית קפה, הכבישים משובשים, התשתיות עלובות, האשפה מונחת ברחובות, ובית ספר שנסגר הפך לעיי חורבות. מצלמות הביטחון שהבטיח השר לביטחון הפנים באותה התכנסות של 7 באוקטובר לא הגיעו מעולם, ורק 17 מ-50 התקנים הנוספים שהוקצו למשטרה אוישו, למרות נתוני הפשיעה.

ניר כפרי

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב תחקירי "הארץ" לפייסבוק שלכם

מה מעכב את הכספים מלהזניק את לוד למאה ה-21? בכירים בעירייה בהווה ובעבר מצביעים בעיקר על אדם אחד - גזבר העירייה ציון הדר, הרואה לנגד עיניו רק את השורה התחתונה בדו"חות הכספיים ומערים קשיים על מימוש פרויקטים מתוכננים. בהיעדר ראש עיר חזק, טוענים רבים, הדר יוצר מעגל קסמים: הוא מעכב פרויקטים בעזרת מכשולים ביורוקרטיים, הבכירים עוזבים בזה אחר זה, וכך מתמוטטת השדרה הניהולית של העיר, זו שאמורה להצעיד אותה קדימה.

הדר, בן 57, הוא כיום ותיק עובדי העירייה - עשר שנים בתפקיד הגזבר - אבל גם לפני כן מילא שלל תפקידים מוניציפליים. הוא כיהן כיו"ר ועדה ממונה בכמה רשויות, לעתים מילא תפקידים אחדים במקביל. בשנת 1999, למשל, התמודד על ראשות עיריית מבשרת ציון, מקום מגוריו, ושימש יו"ר הוועדה הממונה בערערה. מי שמינו אותו לרבים מתפקידיו היו שרי הפנים מש"ס לדורותיהם, וכיום הוא זוכה לגיבוי מלא של משרד הפנים - הרואה בצמצום הגירעון יעד עליון.

כיום הדר הוא גזבר המחזיק בידיו עוצמה יוצאת דופן. רק באחרונה בוצר המעמד הזה אף יותר, כאשר יו"ר הוועדה הממונה זה כשנה, ניצן, מינה אותו לתפקיד מיוחד - אוצר העירייה - והרחיב את סמכויותיו.

הדר יקבע, הדר יאשר

מחוץ ללוד ולשלטון המקומי השם ציון הדר לא אומר דבר לאיש. גם הצירוף של המלה "גזבר" לשמו לא משדר תמונה של כוח. אבל הדר, אומרים בעירייה, הוא האיש החזק כאן. אם גזבר עירייה הוא השני בהיררכיה הניהולית, בלוד המצב כנראה הפוך. הגזבר הוא בעל הבית, על פיו יישק דבר. בשנים האחרונות הוא אף שוכר חוקר פרטי למעקב אחרי עובדי עירייה.

בעיריית לוד, על פי עדויות רבות שהגיעו ל"הארץ", איש לא עושה צעד ללא אישורו של הדר. "אם מנהל בכיר בעירייה ירצה לקנות מחר מתוך תקציבו השנתי מסור לגיזום עצים ב-3,000 שקל, הוא לא יוכל לעשות זאת בלי אישור הגזבר, ומי יכול לעבוד ככה?" ממחיש עובד בכיר לשעבר בעירייה.

"העובדים צריכים לקבל אישור לכל דבר", מודה גם חבר הוועדה הממונה שלום ניצן, שהגיע עם ניצן מעיריית ראשון לציון. "על פי החוק, כל הוצאה כספית מחייבת אמנם את אישורו של הגזבר. אבל בלי מרחב תמרון מסוים קשה לך לתפקד, אתה מקובע וקשה לך לקדם ולפתח דברים".

גם מבקר המדינה כבר נדרש לכך, ובדו"ח האחרון שלו התייחס לקשיים שהציב הדר למבקר הפנים של העירייה, ולדרישתו כי מבקר הפנים יקבל ממנו אישור לניצול תקציב לשכתו. הדו"ח גם מעיד על הקשיים שמערים הגזבר על מימוש פרויקטים. "המבקר (מבקר הפנים, ר"ח)", נכתב שם, "ציין כי קיים קושי במימוש תקציב העבודות הקבלניות עקב הנחיית הגזבר".

אתר עיריית לוד

מהעדויות שהגיעו ל"הארץ" עולה כי הדר אכן מפעיל את המנגנון הביורוקרטי בכל סרבולו. בפרויקט "עיר ללא אלימות", שנועד לספק עיסוק לבני נוער, הוא סירב לשלם למדריכים למרות הנחיה שהוציא ראש הוועדה הממונה אז, אילן הררי. החברה להגנת הטבע, שהפעילה פעילות מגוונת בעיר, לרבות פעילות עם נוער יהודי וערבי, נאלצה לממן בעצמה את פעילותה והתריעה שלא תוכל להמשיך לעשות זאת. עמותות שפעלו בעיר התריעו כי בהיעדר תשלום קיימת סכנה ממשית לעצירת הפרויקטים שלהן.

"לוד", מוסיף בכיר שעזב לפני יותר משנה לאחר שנמנה עם הצוות האמון על פיתוח העיר, "מקבלת בקלות יחסית תב"רים בגלל הדימוי שלה. אז מה? מישהו ראה פיתוח בעיר? בפועל העירייה לא ניצלה את התקציבים האלו, וכמובן לא יזמה קבלת תב"רים נוספים. מהצד השני, היא גם לא העבירה פרויקטים לחברה הכלכלית - והמפסידים הם כמובן התושבים".

לדבריו, גם פרויקטים שכבר יוצאים לפועל לא מתנהלים בתנופה: "חוזה שיכול להיחתם בתוך שבוע, למשל, נחתם אחרי חמישה חודשים. כשהוצאתי סוף סוף מכרז, אמרו לי שיעבירו אלי את התשלום כשהחשבונית הראשונה תוגש. כל הזמן הייתי בחששות כי לא קיבלתי את הכסף לשלם לקבלן. ואז הגזבר אמר שחסרים בחשבונית כל מיני דברים. כך קורה שהאדריכל או הקבלן מאיימים לתבוע או מאבדים מוטיבציה לעבוד".

הוא עצמו איבד מוטיבציה ועזב את העירייה כשהסיק שדבר לא ישתנה. והוא לא הבכיר היחיד שעזב. שלושה מנכ"לי עירייה, שתי מנהלות של אגף החינוך, ארבעה של אגף התפעול, מהנדס העיר ושני מנכ"לים של החברה הכלכלית - זה סיכום העוזבים הבכירים בחמש השנים האחרונות.

נמרוד רן, סמנכ"ל תגלית, הוא אחד ממנכ"לי העירייה שעזבו. "זה סיפור של אנשים שאינם מסוגלים לבצע מהפכה ושל גזבר שכל מה שהוא רואה בעיניים זה צמצום הגירעון", הוא אומר. "בהרבה מצבים לעירייה היה כסף ובגלל אלף ואחת סיבות דברים לא יצאו לפועל".

הדר לא הגיב לטענות, על פי בקשת העירייה, אבל במכתב ששלח בעבר הוא כתב כי "מכיוון שמדובר בכספי ציבור, ומכיוון שהאחריות החוקית על הוצאתם מוטלת על כתפי, אפעל בכל דרך למצות את הנושאים לפני שאחתום על מסמך כלשהו".

ניר קידר

בור בכביש או סתימת גירעון

ליאה שטיינברג, תושבת העיר ודוברת עמותת תושבים למען מינהל תקין בלוד, נלחמת כבר הרבה שנים כדי שלוד תהיה עיר שאפשר לגור בה. היא לחמה למינוי יו"ר הולם לוועדה הממונה ועכשיו היא לוחמת בקיפאון הממושך. "התשתיות בעיר עלובות כל כך, שקשה אפילו לחצות כביש", היא אומרת. "כל העוני, ההזנחה, החסך הזה, בצירוף המחסור בשירותים, בחוגים ובפעילויות לילדים ונוער, יוצרים אווירה של המערב הפרוע. כשאמרו לנו שאין כסף שתקנו, אבל לגלות שיש בקופה 71 מיליון שקל שלא נוצלו - זה כבר מקומם".

שטיינברג הגיעה לעיר ב-1998, ושנה אחר כך נכנסה לתוקפה תוכנית הבראה בלוד. העירייה הכריזה על "תקופת צנע" לצמצום הגירעון שהגיע אז ל-300 מיליון שקלים, ושטיינברג אומרת שלתושבים הובטח כי עם סיום התקופה "יהיה טוב". אלא שבפועל התוכנית לא הסתיימה מעולם, ושטיינברג ותושבים מעורבים אחרים הקימו את העמותה למען מינהל תקין בלוד. "הכניסו אותנו למין תוכנית צנע קיצונית, שבמהלכה סגרו את רשות המתנ"סים, פיטרו עשרות עובדים בעירייה, כולל עובדים סוציאליים, וכל זה בעיר שבה כל משפחה רביעית היא נזקקת", היא אומרת. הצנע של העירייה כה עמוק, עד שגם כאשר נסגר אחד מבתי הספר בעיר, היא סירבה להציב שם שמירה והמוסד נבזז עד יסוד.

מה שמתסכל במיוחד את שטיינברג והתושבים הוא העובדה שבנסיבות הקיימות - עם הצורך הגובר במציאת פתרונות למצוקת הדיור - יכלה לוד להציע פתרון דיור לצעירים ואלו היו מקפיצים אותה למעלה. "יש כיום תנאים להפיכת לוד לאטרקטיבית לאוכלוסייה צעירה שאין ביכולתה להשיג דיור באזור המרכז", היא טוענת. "אבל אם העירייה לא תשכיל להתאים את עצמה למצב החדש בפיתוח מוסדות חינוך ברמה גבוהה, פיתוח מרחב ציבורי ושירות לתושב, לוד לא תתקדם".

גזבר שהוא אוצר

גם נתניהו חושב שלוד היא פתרון אפשרי. בקיץ, תקופת מחאת האוהלים, הוא קרא לבני מעמד הביניים לעבור לפריפריה, ומאיר ניצן יצא לשדרות רוטשילד כדי להפציר במפגינים לעבור לעירו, "עיר בתנופת בנייה, 10 דקות מתל אביב".

ל"הארץ" אומר ניצן כי מאז כניסתו לתפקיד, לפני שנה, הכניס שינויים רבים, בעיקר במערכת החינוך. "פיתחתי את החינוך הערבי כדי שילדים לא יסתובבו ברחובות, הקמנו תיכון טכנולוגי, בית ספר למוזיקה, הקצינו שבעה מיליון שקלים לטיפוח הגינות. אני מניח יסודות ומתחיל לעשות את העבודה", הוא אומר.

אלא שניצן הוא גם האיש שמגביר את עוצמתו של הגזבר קפוץ היד. באוגוסט 2010 מונה הדר גם למנכ"ל העירייה. חצי שנה לאחר מכן סיכל רני פינצ'י, אז מנהל מינהל השלטון המקומי במשרד הפנים, את המינוי "בשל טענה לניגוד עניינים בין שני התפקידים" אף כי כשלעצמו פינצ'י מצדיק את גישתו של הדר ורואה בה גישה מתבקשת. בעירייה ניסו להיות יצירתיים והמציאו להדר תפקיד חדש: אוצר העירייה. המשמעות היא שמלבד לניהול הכספים, הדר אחראי כעת גם לנכסים, כוח האדם והאמרכלות.

את שטיינברג וחבריה זה הקפיץ. "קיווינו שניצן המנוסה והבולדוזר יגיע ויחזיר את הגזבר לממדיו, אבל הוא מבקש שנפסיק להטריד אותו", היא אומרת. בלית ברירה פנו התושבים למבקר המדינה וזה בודק את העניין בימים אלה. בשנה השלישית לוועדה הממונה, בעקבות תלונות רבות של תושבים, הזמינו במשרד הפנים דו"ח ביקורת מרו"ח חביב אבו חדרה. הדו"ח מצא ליקויים קשים, אך במשרד טענו כי 70 אחוזים מהם תוקנו. גם את זה בודק עכשיו מבקר המדינה.

תגובת משרד הפנים: "משרד הפנים לא ממנה גזברים ברשויות המקומיות ואינו מתערב בהתנהלותם כל עוד הם פועלים במסגרת סמכויותיהם. מאיר ניצן האציל מספר סמכויות למר הדר, ולמיטב ידיעתנו החוק איננו אוסר זאת. אשר לתב"רים, רשות שלא ניצלה תב"ר יכולה לנצל אותו בשנה לאחר מכן או לבקש להסב אותו לפרויקט פיתוח אחר. עיריית לוד פנתה בהתאם לנהלים להסבת התב"ר שלא נוצל לטובת פיתוח העיר. יש לראות בחיוב רב את העובדה שהעירייה יישמה תוכנית הבראה שהובילה לאיזון תקציבי ואף לעודפים".

תגובת מאיר ניצן: "עיריית לוד נהגה לבקש כספים לפני שגיבשה תוכניות, ונוצר פער גדול בין הכספים לתוכניות. כך נותרו 71 מיליון שקל משנים קודמות - סכום בהיקף של תקציב של יותר משנה. ציון הדר הוא גזבר מקצועי, מסור, בעל ידע וזיכרון. אינני מכיר תלונות עליו, אני מכיר שמועות. נכון, הוא ריכוזי מאוד, אבל כשאתה אחראי על כל אגורה, אין דרך אחרת. ומאחר שאני צריך לבנות שדרה ניהולית, חילקתי את התפקיד שלי והאצלתי מסמכויותי לגזבר ולמנכ"ל. משרד הפנים בירך על כך".

יש לכם סיפור שיכול לעניין אותנו? נתקלתם במחדל שאתם מעוניינים לחשוף? אתם מוזמנים להשאיר לנו את הפרטים במייל investigations@haaretz.co.il
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו