בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עיריית חדרה תומכת בעסק של ראש ארגון פשע

תחקיר: מסעדת ג'ורג'י ביץ' בחוף גבעת אולגה פועלת ללא היתר ונהנית מאספקת חשמל ע"ח העירייה. ככה זה כשבעל הבית הוא בכיר העבריינים באזור

114תגובות

שלושים מטר מקו החוף של גבעת אולגה שוכנת מסעדה בשם "ג'ורג'י ביץ", 305 מ"ר של אווירת קיץ עם שמשיות, כיסאות נוח ותפריט חומוס-צ'יפס-סלט. פעם פעל כאן קיוסק קטן אבל עם השנים הוא התפשט והפך למתחם שמבקר אקראי יתפתה לראות בו אי של שלווה על החוף. אבל מבט אקראי כזה יטעה. מאחורי החזית השלווה, טוענים במשטרה ובפרקליטות, מסתתרים יחסים מיוחדים - וחשש של עיריית חדרה לכפות את החוק והנוהל על בעלי המקום, חני ג'רבי, תושב קיסריה ובכיר העבריינים באזור.

ג'ורג'י ביץ' של ג'רבי עוקפת כל רגולציה שהיא. המסעדה הוקמה ללא היתרי בנייה ופועלת ללא רישיון עסק. במשרד הפנים טוענים שאינה משלמת ארנונה וצברה חובות עתק, דו"ח של המשרד להגנת הסביבה והמדור להגנת הסביבה במשטרת ישראל מלמד כי היא מחוברת באופן פיראטי למערכת החשמל העירונית. "ג'ורג'י ביץ' היא באמת אי", טוענים בגופי אכיפה, "אי מבודד מרגולציה".

למרות זאת, בעיריית חדרה בוחרים שלא לנקוט צעדים. יותר מזה - במאבק משפטי שמנהל בימים אלה ג'רבי בניסיון להגן על המסעדה, מתגלה העירייה כשחקנית החיזוק שהוא שולף מול כל הרשויות האחרות.

האויב החדש של ג'רבי

לפני חצי שנה השתחרר חני (מבורך) ג'רבי מהכלא בתום שש שנות מאסר וחזר לחיים הטובים, לווילה בקיסריה, למכוניות הפאר. ג'רבי הוא לא שם מוכר כמו עמיר מולנר או אסי אבוטבול אבל בחדרה הוא שליט מוכתר. בינואר 1989, בן 29, הוא נידון ל-32 חודשי מאסר בפועל על עבירות סמים ומאז ניהל ריטואל של מעצרים-מאסרים והוגדר במשטרה כ"ראש ארגון פשיעה ויעד מודיעיני בכיר".

למאסרו האחרון, והרביעי במספר, הוא נשלח לאחר שהורשע בגרימת חבלה בנסיבות חמורות - לעבריין יריב שניסה לחסלו. הוא ריצה את המאסר בכלא הדרים, ועם שחרורו, באוגוסט שעבר, המתינו לו בחוץ המאבטחים הצמודים, צבא החיילים שעובד בשירותו וגם יריב חדש מסוג אחר: המשרד להגנת הסביבה.

איציק בן מלכי

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

באותו קיץ, בעוד ג'רבי מתכונן לשחרור, פשטו הרשויות על חוף גבעת אולגה. 50 שוטרים, פקחי משרד הפנים, המשרד להגנת הסביבה ורשות המסים התפרשו בין ארבע המסעדות שפעלו בו ללא רשיון, אחת מהן ג'ורג'י ביץ'. בעקבות הביקור עצרה יחידת יהלום את מנהל המסעדה בחשד לאי דיווח על הכנסותיה לרשויות המס. המשרד להגנת הסביבה הוציא למסעדה צו הריסה, ובדו"ח מקיף שחיבר עם המדור להגנת הסביבה במשטרה הוא טוען שנבנתה ללא היתר והיא מונעת מהציבור את הגישה לחוף ופוגעת במערכת האקולוגית החופית.

ביקור הפתע של הרשויות היה ביקור מאוחר. העסק של ג'רבי פועל מאז סוף שנות ה-70, אז קיבלה אמו, דבורה ג'רבי, אישור עירוני להפעיל שם את הקיוסק. אבל מסמכים מלמדים שמאז 1993 לא חידשה העירייה את רשיון העסק של הקיוסק הקטן. הוא גם לא קיבל היתר בנייה לפני או אחרי שהתרחב על חשבון החוף והפך למסעדה. למרות זאת לא אכפה עליו העירייה את חוקי רישוי העסקים והתכנון והבנייה, וב-20 השנים האחרונות ניהל חני ג'רבי את המסעדה ללא הפרעה. עכשיו שובש פתאום הסטטוס קוו הנוח, וג'רבי פנה לבית משפט השלום בחיפה בניסיון לבטל את צו ההריסה - וחשף את היחסים המיוחדים שהוא מנהל, לטענתו, עם עיריית חדרה.

בתצהיר בחתימתו, שהוגש לבית המשפט בינואר, מעיד ג'רבי על תמיכת העירייה במסעדה ובהמשך קיומה. "לאור העובדה שהמבנה קיים באישורה ועידודה של עיריית חדרה", הוא כותב, "העירייה מקיימת איתנו דין ודברים במטרה למצוא מתווה להסדרת המשך הפעלת העסקים במקום".

מוטי קמחי

התצהיר של ג'רבי מגובה במסמכים המעניקים לו גב רחב. מנכ"ל העירייה איקי צור, תת ניצב בדימוס ומנהלו לשעבר של אגף לוגיסטיקה בבנק הפועלים, מודיע במכתב לעורכת הדין של ג'רבי, ליאורה ביין אלון, כי לעירייה "אין התנגדות עקרונית ואף יש רצון להסדרת השימוש במזנונים בכפוף לכל הוראות דין".

עורך הדין של העירייה, יורם כהן, מודיע לעו"ד ביין אלון, במכתב מ-9 באוקטובר 2011, כי לעירייה "אין התנגדות עקרונית" לעוד עניין הקשור למסעדה: חוב שצברה על צריכת חשמל. "לא נדרש תשלום בגין צריכת חשמל (בכל אופן ממועד העברת התיק לטיפולי)", כותב כהן, ששקל להתמודד ב-2005 על ראשות העיר מול ראש העיר המכהן חיים אביטן וזה כחמש שנים מעניק לעירייה שירותי גבייה. "וזאת לאור טענות רבות שהעלה מרשך, ובמיוחד גובה הצריכה, תקינות שעון החשמל, אמיתות הקריאה, שימוש והתחברות צרכנים נוספים לשעון הנכס".

מה בכלל לעירייה ולצריכת החשמל של ג'רבי? את התשובה מספק משרד הפנים, הנשען על הדו"ח של המשרד להגנת הסביבה והמשטרה. זה טוען שג'ורג'י ביץ' מחוברת לרשת החשמל העירונית ושעיריית חדרה - כלומר תושבי העיר - הם המממנים את החשמל שלה זה שש-שבע שנים. עד כה הצטבר הסכום, על פי חישובי עו"ד כהן, ל-153,571.80 שקלים אבל העירייה לא נזעקת. אם כל תושב פשוט מקבל התרעה על אי תשלום חובות, ג'רבי מקבל הבטחה מנומסת לבדיקת חוב החשמל שלו. "הריני לאשר כי חובות החשמל לא נתבעו במסגרת החיוב השוטף, ואין כוונה לדרשם עד סיום הבדיקה", מבטיח כהן במכתבו, מכתב שג'רבי צירף לתיק כמשקל נגד לטענות משרד הפנים.

כהן מדבר רק על חשבון החשמל. הוא לא מזכיר חוב ארנונה, להפך. במכתבו הוא מאשר: "חיובי אגרות, מסים... וארנונה שולמו במועדם". במשרד הפנים ובפרקליטות מחוז חיפה, המייצגת את המשרד להגנת הסביבה בהליך המשפטי, מציגים תמונה הפוכה. משרד הפנים כבר התרה באוגוסט שעבר בראש העיר כי למסעדות שעל החוף "חובות ארנונה כבדים", הפרקליטות מדברת על "חובות עצומים בגין ארנונה".

פרקליט מחוז חיפה, איתן לדרר, אומר שעם נתונים כאלה הוצאת היתרים ורישיונות למסעדה אינה אפשרית. "אני לא מעלה בדעתי שעיריית חדרה אכן תשקול מתן רישיון לעסק כאשר כל העובדות לפניה", הוא אומר. "לכאורה לא ניתן להכשיר את הבנייה ו/או לתת רישיון עסק למסעדה. אם זה ייעשה, זה יהיה בניגוד לדין".

אז למה בכל זאת מגבה העירייה את ג'רבי? "כי אחרי 40 שנה שהם יושבים שם, ואחרי כל מערכת ההבטחות שניתנה להם, אין פה שחור ולבן. יש גופים שאומרים דברים אחרים, כל אחד שיאמין באמונה שלו ויפעל בסמכויות שלו", אומר בכיר בעירייה. לקצין משטרה בכיר יש גרסה אחרת. "דיברתי עם בכירים בעירייה והם פשוט חוששים", טוען הקצין. "הערנו שהעירייה משלמת להם חשמל כבר שש-שבע שנים ושבעינינו זו שערורייה. משרד הפנים הורה לנתק אותם ואחרי חצי שעה חיברו אותם שוב. הם מבקשים, ונותנים להם", הוא טוען ומתכוון למשפחת ג'רבי.

מנכ"ל העירייה צור פוסל את הטענה על הסף. "31 שנה הייתי קצין משטרה", הוא אומר. "מעולם לא חשתי מורא, ובטח לא היום".

האחים הטובים

משפחת ג'רבי, על שבעת ילדיה, היא משפחה מוכרת בעיר חדרה. האב, אברהם (בכור), היה יו"ר קבוצת הפועל העירונית בכדורגל בשנות ה-70, אבל עיקר עיסוקו היה מתן הלוואות בריבית. כשמת בסוף שנות ה-80 הוא הותיר אחריו ירושה כספית - ומסלול חיים מתווה. שלושת בניו - חני, יליד 1960, ואחיו חיים ויגאל - המשיכו בדרכו ופועלים בתחום הלוואות הכספים. חני ג'רבי הקים עם אחיו יגאל את "ג'רבי מבורך ויגאל - ניכיון שקים", חברה למתן הלוואות בריבית וניכוי המחאות. ליגאל יש חברות נוספות - "חייך אחזקות" ו"גשר זהב בע"מ", בשתיהן הוא שותף עם האח חיים, המכהן במקביל בתפקיד רב העוצמה של מנהל אגף החופים בעיריית חדרה - ולכן אחראי גם לחוף המריבה בגבעת אולגה.

האחים ג'רבי פעלו יחד בפרשת מעילה גדולה שזכתה לכותרות ענק: פרשת הבנק למסחר. דרך חשבונות הבנק המשותפים שלהם עברו מיליוני שקלים מכספי המעילה ההיא. אבל היחסים ההדוקים בין האחים ואלו שבין חשבונות הבנק שלהם מתגלים גם דרך הרישום בטאבו. לפני עשר שנים עבר חני ג'רבי לשכונה 11 בקיסריה, שם הוא מתגורר היום עם אשתו השלישית וילדיהם. האח יגאל נותר בגבעת אולגה בשכנות לאמם, האח חיים בחדרה. אבל הווילה המפוארת רשומה על שמו. הוא קנה אותה תמורת 3.4 מיליון שקלים.

במקום עבודתם האחים חיים וחני דווקא שכנים. משרדו של חיים שוכן מטרים ספורים מהמסעדה של חני. לאחר שהגיעו הפקחים לחוף בקיץ שעבר תמך בכיר העירייה ג'רבי במסעדן השכן. הוא סיפק לו שני מזכרים השוללים לכאורה את הטענות של המשרד להגנת הסביבה ומצויים היום בתיק בבית משפט השלום בחיפה. במזכר מ-23 באוקטובר כותב חיים ג'רבי: "לכל המעוניין, בחוף העירוני המוכרז בגבעת אולגה קיימת מחיצה בין החוף הדתי לבין החוף החילוני"; במזכר נוסף הוא מדווח כי "בכל שנה בעונת הרחצה נעשות בחוף עבודות חריש ביטחוני" - ומכאן משתמע כי החוף לא נגיש ממילא.

סיוע לאסיר המשוחרר

המאבק המשפטי שמנהל עכשיו חני ג'רבי שונה מאוד מזה שהוביל אותו לכלא הדרים לפני יותר משש שנים. את השנתיים הראשונות למאסר הזה הוא ריצה בהפרדה. אבל אז, מספרים בשב"ס, חל בו שינוי והוא הודיע ש"הוא לא רוצה בעיות". הוא הועבר לאגף 7, אגף אסירי העבודה, והוגדר בשפה השב"סית כאסיר חיובי, ללא עבירות משמעת.

במשטרה מספרים שמאז שחרורו הוא שומר על פרופיל נמוך. הוא חזר לעסקים המשפחתיים, מנהל את המאבק על המשך קיומה של המסעדה - וממשיך להשכיר עסק נוסף שעיריית חדרה העמידה לרשותו: שוק ירקות, סמוך לקניון בשכונת בית אליעזר בעיר.

לפני עשור, כשג'רבי השתחרר מאחד המאסרים שריצה, השכירה לו העירייה את השטח ללא מכרז, במסגרת תוכנית לשיקום האסיר. העברת השטח נשענה על תקנות עירוניות כלל ארציות, המתירות לרשות מקומית להגדיר אסיר משוחרר כנזקק, וככזה להשכיר לו קרקע לצורך שיקומו. ג'רבי, שגר בווילה בקיסריה והפקיד צ'קים בסך מיליוני שקלים, נמצא מתאים לתוכנית.

מי שנתן את האישור הסופי היה ראש העיר אז, ישראל סדן. בראיון שהעניק בעבר סיפר סדן כי ראה בשיקומו של ג'רבי פרויקט אישי וכי מאז שלקח עליו לשקם אותו "הוא לא הסתבך". מאז הראיון ההוא בילה ג'רבי בכלא הדרים, והיום סדן מדבר במונחים אישיים פחות. "הפעלת השטח בחדרה ניתנה לג'רבי כחלק מתוכנית לשיקום האסיר, בשיתוף עם שירות בתי הסוהר", אומר ל"הארץ" ראש העיר לשעבר, שהאח חיים ג'רבי שימש בזמנו ראש מטה הבחירות שלו בגבעת אולגה. "מדובר בהשאלה, לא נתנו לו את השטח. זה עבר בהחלטת מועצת העיר לאחר שנבחן על ידי אגף הרווחה בעירייה".

תגובות

תגובת עו"ד ליאורה ביין אלון, בשם חני ג'רבי: "ההליכים בתיק ג'רבי-מלכה תלויים ועומדים והכתבה מוקדמת מדי".

תגובת משרד הפנים: "באוגוסט 2011 פנה סגן הממונה על המחוז לראש העיר חדרה והנחה אותו לפעול מול העבירות שמבוצעות במסעדת ג'ורג'י ביץ', אחרת העירייה תהיה חשופה לתלונה שתוביל לחיוב אישי".

תגובת איקי צור, מנכ"ל עיריית חדרה: "מאחר שהנושא תלוי ועומד בבית המשפט, תימסר תגובת העירייה לגופים המוסמכים, בגיבוי כל המסמכים הרלוונטיים".

חיים ג'רבי סירב להגיב. תגובתו של עו"ד יורם כהן לא הגיעה עד סגירת הגיליון.

investigations@haaretz.co.il



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו