פסק דין הלאום הישראלי: לאומיות על חשבון אזרחות

ההפרדה שעשו שופטי העליון בין יסוד האזרחות ליסוד הלאומיות, בשילוב הגדרת המדינה שמזוהה עם הלאום היהודי, מצדיקה מצב לא דמוקרטי של אפליה והדרה

אייל גרוס
אייל גרוס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אייל גרוס
אייל גרוס

פסק דינו של בית המשפט העליון, שדחה את הבקשה של 21 עותרים להירשם במרשם האוכלוסין כ"ישראלים", למעשה חזר והמשיך - כ–40 שנה אחרי - פסק דין דומה שנתן מי שהיה אז נשיא בית המשפט העליון, שמעון אגרנט. בעוד שלפני כשש שנים קבע נועם סולברג, שהיה אז שופט המחוזי בירושלים, כי יש לסרב לבקשת העותרים משום שהאופי הדומיננטי של הנושא הוא אידיאולוגי, היסטורי ופוליטי, אך אינו משפטי ולכן אינו שפיט ורצוי שלא להכריע בו - אתמול (רביעי) נכנס בית המשפט העליון לגוב האריות של סוגיית הלאומיות והאזרחות בישראל, ודן בהפרדה בין יסודות אלו. אף כי ההרכב בראשות הנשיא אשר גרוניס ובהשתתפות חנן מלצר ועוזי פוגלמן דחה את הערעור, הוא קבע כי הנושא דווקא שפיט.

תגובות