הרשלנות של תנ"צ ברכה: זכות הציבור לדעת יותר

ביהמ"ש העליון אמנם התיר לפרסם טפחים מפרשת ברכה, אבל הערפל שנותר סביבה וסביב התנהלות המדינה מעורר חשש שמחדלים נוספים עודם מוסתרים

עידו באום
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עידו באום

הנה רשימה קצרה ולא סופית של הכשלים, המחדלים, והשערוריות שנחשפו שלשום בפסק הדין של בית המשפט העליון בבקשתו של עיתון "הארץ" לפרסם את תביעת הנזיקין של עבריין עלום שם נגד חוקרי משטרה ובהם מי שהוא היום ראש יאח"ה אפרים ברכה. היו שם חקירות משטרה לא מתועדות כנדרש, עדים שנחקרו ללא אזהרה, תחרות אמוציונלית בין חוקרים שפגעה בזכויות חשוד והובילה את המדינה לשלם פיצויים לעבריין, תקשורת לקויה בין המשטרה לפרקליטות, ביורוקרטיה קלוקלת והעיקר - הסתרה. הסתרה שמעוררת חשד כי גם היום מסקנות הבודקים שמונו לחקור את הפרשה אינן סוף פסוק.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ