המדינה מונעת מחשודים ייצוג משפטי גם כשאין חשד מובהק לעבירות ביטחון

חשיפת מעצרם ושחרורם של החשודים ברצח שלי דדון מגלה כמה רחבה התופעה, הפוגעת גם בקטינים. משרד המשפטים מבקש להרחיבה

רויטל חובל
חיים לוינסון
יניב קובוביץ
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רויטל חובל
חיים לוינסון
יניב קובוביץ

חשיפת הפרשה בה נמנע ייצוג משפטי מקבוצת קטינים שנחשדה לשווא ברצח הנערה שלי דדון, מגלה עד כמה קל היום בישראל ליטול מחשודים את הזכות הבסיסית ביותר - מפגש עם עורך דין. לבקשת "הארץ" הותר אז לפרסום כי שישה ערבים אזרחי ישראל, בהם קטינים, נעצרו כחשודים ברצח. במשך כשבוע נמנע מהם להיוועץ בעורך דין, בנימוק שהמניע לרצח לאומני ושהם חשודים בעבירה של התארגנות בלתי חוקית, אף שלא היתה בידי החוקרים הוכחה מובהקת לכך. לבסוף התברר כי הם אינם מעורבים ברצח והם שוחררו. מניעת מפגש עם עורך דין היא תופעה נפוצה במקרים של פלסטינים החשודים בעבירות ביטחון, אך גם אזרחים ישראלים נפגעים ממנה. המדינה מסרבת לחשוף מידע על היקף התופעה, בטענה שהדבר יפגע בביטחונה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ