פרשנות |

חוק ההשעיה: עריצות הרוב במקום דמוקרטיה

החוק הוא עוד ניסיון של הכנסת לסלק מקרבה ח"כים שתומכים במאבק בכיבוש. הוא גם דוגמה לשילוב של חקיקה פסולה שנועדה לרדוף ח"כים ערבים, ופוליטיקאים שמוכנים לרמוס כל ערך דמוקרטי בשם כך

אייל גרוס
אייל גרוס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אייל גרוס
אייל גרוס

הצעת החוק שלפיה ניתן יהיה להשעות חברי כנסת מכהנים ברוב של 90 ח"כים היא עוד שלב בניסיונות ארוכי השנים של הכנסת לסלק מקרבה ח"כים ערבים שתומכים במאבק הפלסטיני בכיבוש. אם בעבר כלל חוק יסוד הכנסת אפשרות לפסול רשימות השוללות את קיום מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הרי שהחל ב–2002, ועל רקע האינתיפאדה השנייה, נחקקו כמה תיקונים מרחיבים שנועדו לנסות ולחסום את הייצוג של חלק מהציבור הערבי. תחילה הוספה עילת פסילה נוספת של "תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל". במקביל נוספה האפשרות לפסול מועמד יחיד ולא רק רשימה שלמה. בשנת 2008 הוספה לחוק הוראה הקובעת חזקה שלפיה יראו מועמד ששהה במדינת אויב שלא כדין בשבע השנים שקדמו להגשת רשימות המועמדים כמי שיש במעשיו תמיכה במאבק מזוין כל עוד לא הוכיח אחרת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ