פרשנות

מתברר שאפשר לעשות עסקאות עם ראש "אימפריית הרשע"

הפרסומים על הקשר בין נתניהו למוזס מפרקים כמה מהנחות היסוד של המערכות הפוליטית והתקשורתית ■ גם אם לבסוף יוחלט שלא להגיש כתב אישום, תחושת הגועל תישאר זמן רב ■ ועם מי נפגש אדלסון בביקורו האחרון בישראל?

יוסי ורטר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יוסי ורטר

שנים ארוכות, כמניין תשע וחצי שנותיו של "ישראל היום", בנימין נתניהו סוחר בביטאון הפרטי שלו. הוא מאיים באמצעותו, הוא מפנק באמצעותו, הוא מרתיע, הוא גומל, הוא נוקם. הוא נותן לבני שיחו, ישירות או בעקיפין, להבין כי מי שאיתו יצ'ופר בעמודי ישראל היום, ומי שנגדו יחטוף ויוכה ללא רחם.

עד היום (ראשון) לא נחשפו ראיות לכך. פוליטיקאים יריבים של נתניהו חלקו את רשמיהם עם מקורבים באשר לדרך שבה אופן הסיקור של ה"ביביתון", ככינויו הרווח, הופעל נגדם - או בעדם. נתניהו השתמש בחינמון כבכלי נשק אסטרטגי. המגעים שניהל עם מו"ל קבוצת "ידיעות אחרונות" ו-ynet ב-2009, לגבי השקת מוסף השבת של העיתון, היו גם הם סוג של סחר-מכר, שמשמעותו ממון רב. על השולחן הונחו לא רק מוסף השבת אלא גם התפוצה, אפילו מחירי המודעות. הכל היה פתוח למשא ומתן. נתניהו, שזה מכבר ידוע כי הוא העורך הראשי של התעמולון החינמי, התנהל מול מי שהתנהל גם כבעלים של העיתון.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ