פרשנות |

החלטת בג"ץ בעניין חאן אל־אחמר: גיבוי משפטי לעושק בחסות המדינה

דחיית העתירה של תושבי הכפר לא אמורה להפתיע לנוכח ההחלטה הקודמת של ביהמ"ש, אולם המרחק בין מערכת משפטית כזאת לבין צדק הוא כמרחק מזרח ממערב

מרדכי קרמניצר
מרדכי קרמניצר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מרדכי קרמניצר
מרדכי קרמניצר

ההחלטה של בג"ץ מהיום (רביעי) בעניין הכפר חאן אל־אחמר אינה צריכה להפתיע. לאחר שניתנה ההחלטה הקודמת, שבה נדחו העתירות נגד הריסת המבנים, נפל הפור מן הבחינה הזו. העתירות החדשות שהוגשו היו למעשה מאמצי עיכוב, שכוונו, אולי בעיקר, לעבר עתידו של היישוב, במקום אחר, כזה שיתאים לאורח החיים של התושבים.

לכן נשען בית המשפט על קרקע מוצקה מבחינה משפטית בדחותו את העתירות. אם יש משהו מפתיע בפסק הדין הוא דווקא היחס הזהיר, אולי אף החשדני, שגילו רוב השופטים (המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופטת ענת ברון) לטענות המדינה לגבי העילה לפינוי התושבים: סלילת כביש, ואף הדאגה לשלום ילדי בית הספר בכפר.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ