הסתמכות בית המשפט על חוק הלאום: ואם הנפגע בפיגוע לא היה יהודי?

לנימוק האתני של ביהמ"ש המחוזי בירושלים, שפסק פיצויים לנפגע יהודי, יש השלכות מרחיקות לכת. פרשנות ראויה של החוק צריכה ליצור דין אחד לערבי וליהודי מכוח אזרחותם הישראלית

מרדכי קרמניצר
מרדכי קרמניצר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מרדכי קרמניצר
מרדכי קרמניצר

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט משה דרורי, חנך השבוע את חוק יסוד: ישראל — מדינת הלאום של העם היהודי. הוא הסתמך על אחת מהוראותיו כדי להצדיק הטלת פיצויים עונשיים על חמאס בגין פוסט־טראומה קשה שנגרמה לאזרח יהודי שנפגע בפיגוע בתל אביב ב–1998. וכך קובע סעיף 6 (א) לחוק היסוד: "המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשביה בשל יהדותם או בשל אזרחותם". השופט דרורי ראה בהתקפת הטרור "צרה" שהסעיף מדבר בה, ובפיצויים עונשיים (שהם חריג בנוף של דיני נזיקין) ביטוי להבטחת שלומם של בני העם היהודי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ