פרשנות

כשמדובר בבנייה ערבית במזרח ירושלים, השופטים שוכחים לעשות משפט צדק

בית המשפט העליון אישר הריסת בתים של ערבים במזרח ירושלים, אך סירב לדון במציאות שלא הותירה להם ברירה אלא לבנות ללא היתר. אך בעולם המקביל של היהודים, בנייה בלתי חוקית זוכה ליחס שונה לחלוטין מהרשויות

מרדכי קרמניצר
מרדכי קרמניצר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מרדכי קרמניצר
מרדכי קרמניצר

שוב התבשרנו כי בית המשפט העליון אישר הריסת בתים של ערבים - הפעם בשכונת ואדי יצול שבין השכונות סילוואן ואבו תור - משום שנבנו ללא היתר על קרקע השייכת לבעליה הבונים. שוב סירבו בתי המשפט המחוזי והעליון, שדנו בבקשתם של התושבים לדחות את ההחלטה, לעסוק בטענה המהותית בדבר מחדלן של הרשויות לאשר תוכניות בנייה בשטח במשך שנים רבות, כך שלמעשה לא הותירו לתושבים ברירה אלא לבנות ללא היתר. בית המשפט המחוזי אף הגדיל ואישר מראש את התמשכות הליכי התכנון על פני שנים רבות. כך, הדף את בקשת העותרים לדחות את צו ההריסה כדי לאפשר להם להשיג אישור לתוכנית שהוגשה, עד צאת הנשמה של הנכונות לנהוג לפי חוק.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ