גירוש נציג Human Rights Watch

העליון עשה צעד נוסף בהכשרת ההשתלטות של ישראל על השטחים

ההחלטה בנוגע להיתר התעסוקה של עומר שאקר מהווה דוגמה למדרון התלול שבו מתנהלת ישראל עקב שליטתה בגדה, ודוגמה לכך שבית המשפט לעתים אינו ממלא את תפקידו – לשמש מעקה מפני הידרדרות מטה

מרדכי קרמניצר
מרדכי קרמניצר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מרדכי קרמניצר
מרדכי קרמניצר

החלטת בית המשפט העליון בנוגע להיתר התעסוקה של נציג ארגון זכויות האדם Human Rights Watch בארץ מהווה צעד נוסף להכשרת הכיבוש ולהשתקת מתנגדיו הלגיטימיים. השופטים אמרו אתמול בפועל: אם מדובר בעוול קטן וממוקד, מותר למחות נגדו – אם העוול גדול וגורף, אז המדינה רשאית להשתיק את מי שמתנגד לו.

המחוקק הגדיר קריאה לחרם אסור כ"הימנעות במתכוון מקשר כלכלי, תרבותי או אקדמי עם אדם או עם גורם אחר, רק מחמת זיקתו למדינת ישראל, מוסד ממוסדותיה או אזור הנמצא בשליטתה, שיש בה כדי לפגוע בו פגיעה כלכלית, תרבותית או אקדמית". אך בית המשפט קבע בעבר שלמרות חוק החרם, מותר לקרוא להחרים במקרים שבהם ישנו עוול ספציפי – כמו למשל מפעל בבעלות יהודית שנהוגה בו אפליה, או שהוקם על קרקע פלסטינית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ