פרשנות

הבחירה של אוחנה בממלאת מקום פרקליט המדינה היא מינוי שדגל שחור מתנוסס מעליו

תפקיד פרקליט המדינה מחייב אי-תלות בדרג הפוליטי, ולכן ברור שהחלטת אוחנה למנות את בן ארי-גינזברג בניגוד לדעת היועמ"ש, היא פרובוקציה נוספת במלחמתו במערכת המשפט. זו רק עוד הוכחה כי שר המשפטים פועל למען מי שמינה אותו, ולא למען הציבור שאותו הוא אמור לשרת

מרדכי קרמניצר
מרדכי קרמניצר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מרדכי קרמניצר
מרדכי קרמניצר

החלטתו של שר המשפטים, אמיר אוחנה, למנות לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה את עורכת הדין אורלי בן־ארי גינזברג, היא צעד נוסף בהתנהלותו השערורייתית של השר. התעלמותו המתריסה מהמלצתו של היועץ המשפטי לממשלה ומעצתו של נציב שירות המדינה היא משגה חמור, שלא לומר פרובוקציה.

זו עוד פרובוקציה אחת בשרשרת ארוכה שהספיק לעורר בזמנו הקצר יחסית במשרד המשפטים: החל בהכרזתו שלא תמיד צריך לציית לפסקי דין; דרך הדחת מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור והחלפתה בחברו לספסל הלימודים (מהלך שנעצר על ידי בג"ץ); בהכרזתו על הפרקליטות שבתוך הפרקליטות — זו שתופרת תיקים לפוליטיקאים; הפרת צו איסור פרסום מעל דוכן הכנסת, בהסתמך על הבנה מוטעית של דין החסינות; ועכשיו הצפצוף שלו על עמדת היועמ"ש אביחי מנדלבליט.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ