פרשנות |

השופטים שתמכו בפסילת יזבק פעלו לפי הרגש, במקום להיצמד לפסיקה

יחס שוויוני כלפי מיעוטים הוא מבחן עליון לפעולת בית המשפט, והוא עמד בו בדוחק רב. הנשיאה חיות פסקה בעבר כי "שאט נפש לחוד ועילת הפסילה מהתמודדות בבחירות לחוד", אך מעדה בשעת המבחן שלה

מרדכי קרמניצר
מרדכי קרמניצר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מרדכי קרמניצר
מרדכי קרמניצר

פסק הדין שקיבל את ערעור ח"כ היבא יזבק (הרשימה המשותפת) על פסילתה בוועדת הבחירות המרכזית היה צפוי. הגישה העקבית של בית המשפט לפסילת רשימות ומועמדים מהדרת מאד בזכות לבחור ולהיבחר, שהיא אבן הראשה של השיטה הדמוקרטית. לכן הפסילה למקרים קיצוניים היא בבחינת נשק יום הדין. מן הבחינה הזאת היה ברור כי המקרה של יזבק, למרות אופיו המקומם, אינו כזה - ובלשונו המדויקת של השופט מני מזוז, "אף לא בקירוב". הוא אינו מקיים את אמות המידה שנקבעו בפסיקה, המחמירות ומקפידות מאוד בכל הנוגע לפסילה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ