הדיון בשאלה אם היועץ אישר מראש את חקירות נתניהו יצא מכל פרופורציה

ברור שעדיף היה אילו היו הסכמות כתובות של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לשלוש החקירות שנוהלו נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. זהו עניין של סדר טוב, והוא היה גם חוסך את ההידיינות בעניין זה במשפט. אולם נדמה כי הדיון בשאלה אם ניתן או לא ניתן אישור של היועץ יצא מכל פרופורציה. 

ראשית, יש להבהיר כי חוק יסוד הממשלה - שעליו מבססים את טענתם סנגוריו של נתניהו - לא מציין כי יש צורך באישור, אלא בהסכמת היועץ. לא מופיעה בחוק גם דרישה להסכמה בכתב - אף שהמחוקק הישראלי לא היסס לדרוש הסכמה שכזו בחוקים אחרים, כשמצא זאת לנכון. שנית, הטענה כאילו לא היתה הסכמה של היועץ לחקירות נשמעת מנותקת מן המציאות. שהרי המשטרה והיועץ אינם שוכנים בשתי פלנטות נבדלות - הם פועלים כאן, בישראל, בירושלים. שני הגורמים יודעים שנדרשת הסכמת היועץ לחקירה. הייתכן, אם כך, שהמשטרה ניהלה חקירות ממושכות בלי לקבל את הסכמת היועץ? הייתכן שהיועץ לא הסכים לקיום החקירות אך שתק? אין זה מתיישב עם השכל הישר.