שנה וחצי לאחר שהושק, פרויקט מצלמות הגוף של המשטרה משמש בעיקר ליחסי ציבור

פרויקט הדגל של המשטרה אינו מלווה במחקר של גורם חיצוני והארגון מסרב לספק נתונים אודותיו. נוהל השימוש במצלמות מופר שוב ושוב, ולא ברור אם מספר התקריות האלימות במעורבות שוטרים ירד

שוטרים בהשקת מצלמות הגוף בתל אביב, בשנה שעברה
שוטרים בהשקת מצלמות הגוף בתל אביב, בשנה שעברהצילום: מגד גוזני
יהושע (ג'וש) בריינר
יהושע (ג'וש) בריינר
יהושע (ג'וש) בריינר
יהושע (ג'וש) בריינר

פרויקט מצלמות הגוף של המשטרה הושק בינואר 2019, בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים ובתום תקופת היערכות ממושכת, במטרה מוצהרת לסייע בהפחתת אלימות ולקדם את השקיפות בארגון. שנה וחצי לאחר מכן, אין כל עדות כי מיזם הדגל של המשטרה השיג איזו ממטרותיו, מלבד יחסי ציבור.

הפרויקט זכה לתמיכה בתוך שורות המשטרה, וגם לרוח גבית מארגוני זכויות אדם ומאנשי אקדמיה. משני עברי המתרס היתה תמימות דעים כי מצלמות הגוף יוכלו לצמצם את מספר האירועים האלימים שבהם שוטרים מעורבים, ואף למתן את מידת הכוח שמופעלת בהם. חשיבותו אף התעצמה בחודשים האחרונים, ברקע הצורך שצץ לאכוף את הגבלות הקורונה והזינוק שהוא גרר במפגשים בין שוטרים לאזרחים. אך שורת סרטונים שפורסמה באחרונה ברשתות החברתיות מעידה כי הפרויקט רחוק מלהשיג את מטרותיו, וכי ההפך הוא שקורה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ